Page 210 - קרובים רחוקים
P. 210
בית חולים רוטשילד-הדסה -עבודות שימור
החשש שהמכללה האקדמית צפת תאבד את מבנה בית חולים רוטשילד-הדסה ,לצד הצורך הגובר במרחבי
לימוד ובשירותים אקדמיים למכללה המתפתחת ,הניעו את הוועד המנהל של המכללה ואת הנהלת המוסד
האקדמי לפעול לשיקום המבנה ולהכשרתו כמשכן למכללה האקדמית צפת.
בשנת 2000הוקמה עמותה חדשה ,והמכללה עברה לתקצוב הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) .או
אז החלה הפעילות הראשונה לשיקום המבנה .בגלל מיעוט משאבים תוכנן לבצע תחילה רק פעולות
הצלה שימנעו את הרס המבנה .אחר כך ,עם התגייסות ות"ת ,הוחלט גם לשחזרו ולשקמו .על פי דרישת
הוועדה ובהתאמה לתקנות ות"ת בנוגע למבני אקדמיה נעשו בשלב ראשון פעולות להעברת המתחם
מעיריית צפת לחכירה של המכללה האקדמית צפת .אחרי שגויסו המשאבים הדרושים מונתה המומחית
לשימור גב' גלי גלעדי לאדריכלית הפרויקט ,ואפרים רומנו מונה לקבלן המבצע .עוד הוקם צוות יועצים,
מלווים ומפקחים.
עבודות השימור החלו בשנת 2001בתקציב ראשוני של כחמישה מיליון שקלים .צוות מתכנני השיקום
נדרש לייצב את המבנה ,לחזקו ,לשלב בו מערכות ותשתיות מודרניות ולהתאימו לתקנים עדכניים.
הפרוגרמה ותפיסת השימור גובשו בשיתוף נציגי המכללה האקדמית צפת .הקומה התחתונה יועדה
למשרדי הנהלת המכללה ,והשנייה ,לרבות חלל הגג -לכיתות לימוד .הצורך להחליף את ייעוד המבנה,
שבלעדיו השימור לא היה יוצא לפועל ,השפיע על תפיסת השימור :חזיתות המבנה הוחזרו לצורתן
המקורית ,כולל שחזור פרטים אופייניים שנהרסו במהלך השנים ,דוגמת משקופים וקרניזים מאבן .בתוך
המבנה הושם דגש על שימור מלא של אולם הכניסה ,גרם המדרגות הראשי והמסדרונות ,והחדרים הותאמו
לצורכי המכללה בחלוקה שונה מהמקורית .כדי לאפשר את השימוש בחלל הגג הונמכה תקרת הקומה
השנייה ,ונוספו מדרגות ומעלית הנגשה לנכים.
בתחילת העבודות פורקו כל התוספות המאוחרות שנוספו לבניין במהלך השנים ,והושקע רבות בחיזוק
המבנה ובייצובו :הקירות החיצונים חוזקו ביציקת קירות בטון בצדם הפנימי; בהיקפם של מקצת הקירות
החיצוניים ,שהתברר שאין בתשתיתם כל יסודות ,קדחו כלונסאות מחוץ למבנה ובתוכו ויצקו קורות יסוד;
כדי לשמור על האותנטיות של המבנה נעשה שימוש חוזר באלמנטים שונים שלו :הרעפים שפורקו לצורך
חיזוק ואיטום הגג נוקו והוחזרו למקומם; רוב הדלתות בבניין הן הדלתות המקוריות ששופצו; החלונות
שוחזרו בהתאמה לפרטי הנגרות המקוריים ,והריצוף שנבחר מאזכר את מרצפות הטרה קוטה שנמצאו
במרפסות הבניין 613.פרויקט השיקום והשימור של המבנה הסתיים ב ,2004-בעלות כללית של כ13.5-
מיליון שקלים.
בית בוסל – הדרדרות
בעוד שהתהליכים לשימור ולשיפוץ בית רוטשילד-הדסה היו בעיצומם ,הבניינים ההיסטוריים במתחם
בית בוסל המשיכו להידרדר .היטיב לבטא זאת פרופ' גורדון סטוקס ,נכדו של ד"ר וולטר הנרי אנדרסון,
בבחינת "אורח לרגע רואה כל פגע" .פרופ' סטוקס ביקר במתחם בשנת 1968וארבעים שנה לאחר מכן,
בשנת .2008בשנת ,1968שנת פריחה בפעילות של בית ההבראה (נגמרה בנייתו של מבנה החדרים ושל
חדר האוכל ,שופצו המבנים והוכשרו שבילים ופינות מנוחה בטבע למחלימים) ,התפעל פרופ' סטוקס:
208רחוקים קרובים
החשש שהמכללה האקדמית צפת תאבד את מבנה בית חולים רוטשילד-הדסה ,לצד הצורך הגובר במרחבי
לימוד ובשירותים אקדמיים למכללה המתפתחת ,הניעו את הוועד המנהל של המכללה ואת הנהלת המוסד
האקדמי לפעול לשיקום המבנה ולהכשרתו כמשכן למכללה האקדמית צפת.
בשנת 2000הוקמה עמותה חדשה ,והמכללה עברה לתקצוב הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) .או
אז החלה הפעילות הראשונה לשיקום המבנה .בגלל מיעוט משאבים תוכנן לבצע תחילה רק פעולות
הצלה שימנעו את הרס המבנה .אחר כך ,עם התגייסות ות"ת ,הוחלט גם לשחזרו ולשקמו .על פי דרישת
הוועדה ובהתאמה לתקנות ות"ת בנוגע למבני אקדמיה נעשו בשלב ראשון פעולות להעברת המתחם
מעיריית צפת לחכירה של המכללה האקדמית צפת .אחרי שגויסו המשאבים הדרושים מונתה המומחית
לשימור גב' גלי גלעדי לאדריכלית הפרויקט ,ואפרים רומנו מונה לקבלן המבצע .עוד הוקם צוות יועצים,
מלווים ומפקחים.
עבודות השימור החלו בשנת 2001בתקציב ראשוני של כחמישה מיליון שקלים .צוות מתכנני השיקום
נדרש לייצב את המבנה ,לחזקו ,לשלב בו מערכות ותשתיות מודרניות ולהתאימו לתקנים עדכניים.
הפרוגרמה ותפיסת השימור גובשו בשיתוף נציגי המכללה האקדמית צפת .הקומה התחתונה יועדה
למשרדי הנהלת המכללה ,והשנייה ,לרבות חלל הגג -לכיתות לימוד .הצורך להחליף את ייעוד המבנה,
שבלעדיו השימור לא היה יוצא לפועל ,השפיע על תפיסת השימור :חזיתות המבנה הוחזרו לצורתן
המקורית ,כולל שחזור פרטים אופייניים שנהרסו במהלך השנים ,דוגמת משקופים וקרניזים מאבן .בתוך
המבנה הושם דגש על שימור מלא של אולם הכניסה ,גרם המדרגות הראשי והמסדרונות ,והחדרים הותאמו
לצורכי המכללה בחלוקה שונה מהמקורית .כדי לאפשר את השימוש בחלל הגג הונמכה תקרת הקומה
השנייה ,ונוספו מדרגות ומעלית הנגשה לנכים.
בתחילת העבודות פורקו כל התוספות המאוחרות שנוספו לבניין במהלך השנים ,והושקע רבות בחיזוק
המבנה ובייצובו :הקירות החיצונים חוזקו ביציקת קירות בטון בצדם הפנימי; בהיקפם של מקצת הקירות
החיצוניים ,שהתברר שאין בתשתיתם כל יסודות ,קדחו כלונסאות מחוץ למבנה ובתוכו ויצקו קורות יסוד;
כדי לשמור על האותנטיות של המבנה נעשה שימוש חוזר באלמנטים שונים שלו :הרעפים שפורקו לצורך
חיזוק ואיטום הגג נוקו והוחזרו למקומם; רוב הדלתות בבניין הן הדלתות המקוריות ששופצו; החלונות
שוחזרו בהתאמה לפרטי הנגרות המקוריים ,והריצוף שנבחר מאזכר את מרצפות הטרה קוטה שנמצאו
במרפסות הבניין 613.פרויקט השיקום והשימור של המבנה הסתיים ב ,2004-בעלות כללית של כ13.5-
מיליון שקלים.
בית בוסל – הדרדרות
בעוד שהתהליכים לשימור ולשיפוץ בית רוטשילד-הדסה היו בעיצומם ,הבניינים ההיסטוריים במתחם
בית בוסל המשיכו להידרדר .היטיב לבטא זאת פרופ' גורדון סטוקס ,נכדו של ד"ר וולטר הנרי אנדרסון,
בבחינת "אורח לרגע רואה כל פגע" .פרופ' סטוקס ביקר במתחם בשנת 1968וארבעים שנה לאחר מכן,
בשנת .2008בשנת ,1968שנת פריחה בפעילות של בית ההבראה (נגמרה בנייתו של מבנה החדרים ושל
חדר האוכל ,שופצו המבנים והוכשרו שבילים ופינות מנוחה בטבע למחלימים) ,התפעל פרופ' סטוקס:
208רחוקים קרובים
