Page 180 - 30 השנים הראשונות

בריטיים וסמוך לה עברה מסילת ברזל שעליה‬ ‫התעופה המרכזי של בגדד‪ .‬בהסבירו את בחירתו‬ ‫שלמה הלל‪ ,‬רוח קדים‬
‫נעו דרך קבע גייסות צבא רבים‪ .‬במפעל‪ ,‬שכונה‬ ‫במקום כה מרכזי הזכיר הלל‪ ,‬כבדרך אגב‪ ,‬את‬
‫מכון איילון‪ ,‬יוצרו מאות אלפי כדורים לתת‪-‬מקלע‬ ‫יוסף אבידר‪ ,‬שהציע להקים מפעל תחמושת‬
‫סטן‪ .‬העבודה הייתה כרוכה בסכנת חיים‪ .‬במהלך‬ ‫מחתרתי ברחובות דווקא בשטח הסמוך לתחנת‬
‫הטיפול בחומר הנפץ עלולה הייתה להתרחש‬ ‫הרכבת‪ ,‬מקום שעברו בו אלפי חיילים בריטים‪.‬‬
‫תאונה‪ ,‬ונפילה בידי הבריטים יכלה לגרור עונש‬ ‫"דווקא מתחת לאפם לא יחפשו"‪ ,‬ציטט הלל את‬
‫מאסר ואף גזר דין מוות‪ .‬כרמל האזין לדברים אך‬ ‫אבידר‪ .‬עמוס כרמל הציע לוותר על הפסקה‪,‬‬
‫נותר ספקן‪ .‬נוכח ספקנות זו נסעו השניים למקום‬ ‫שנראתה בעיניו מופרכת‪ .‬הוא טען שעבד שנים‬
‫האמור‪ .‬על גבעה טובלת בצל איקליפטוסים ניצבו‬ ‫ארוכות במכון ויצמן ומעולם לא שמע על פרשה זו‪.‬‬
‫מבנים ששימשו מפעלי תעשייה זעירה‪ .‬לאחר‬ ‫הלל סיפר לעורך על מפעל חשאי שהקימו‬
‫חיפוש ממושך איתר הלל את המקום שבו ניצבה אי‬ ‫בשנת ‪ 1945‬אנשי קבוצת "הצופים א'" (שאליהם‬
‫אז מכבסת שוכני גבעת הקיבוצים‪ .‬המבנה המוזנח‬ ‫הצטרפו חברים נוספים)‪ ,‬שמונה מטרים מתחת‬
‫היה נטול גג ושימש לריכוז אשפה‪ .‬במבנה שמולו‬ ‫לפני האדמה‪ ,‬על גבעה שסביבה היו מחנות צבא‬
‫נמצא תנור אבן שמשקלו עשרה טונות‪ .‬לא היה זכר‬
‫הכביסה נשארה עד היום‪...‬‬
‫למפעל תחמושת‪.‬‬
‫הלל חשש שהסיפור המופלא ייעלם מן‬
‫העולם ופנה למנהל תעש מיכאל שור‪ ,‬שעמד‪,‬‬
‫ערב קום המדינה‪ ,‬בקשר עם המפעל המחתרתי‪.‬‬
‫שור סיפר שהמקום נמסר לצה"ל‪ ,‬וזה קיים בו‬
‫פעילות מדעית חשאית‪ .‬לבסוף נמכרו המכונות‬
‫והשטח הוענק במתנה למכון ויצמן‪ ,‬שנהג להשכיר‬
‫שטחים למפעלי תעשייה שונים‪ .‬הלל החליט‬
‫להיוועץ בידידו אפרים קציר‪ ,‬הנשיא הרביעי‬
‫של מדינת ישראל ואיש מכון ויצמן‪ .‬קציר סיפר‬
‫על גוף שהוא מכהן כנשיאו ‪" -‬המועצה לשימור‬
‫מבנים ואתרי התיישבות"‪ .‬הלל מיהר ליצור קשר‬
‫עם יוסי פלדמן‪ ,‬והתברר שהלה כבר שמע בעבר‬
‫על האתר מפי ישראלה קומפטון‪ ,‬רכזת הפעילות‬

‫מהציבור ואליו ‪179‬‬