Page 185 - עין לעציון
P. 185
מנכ"ל 'כור' דאז ,האלוף (מיל') מאיר עמית ,בא והעמיד לרשותנו קו צינורות
מן המשאבה בתחתית העיירה בית ג'אלה ועד לראש ההר.
בא שמחה הולצברג' ,אבי הפצועים' ,וטרח בהשגת תרומות ,אשר בעזרתן
נמתח קו החשמל הראשון.
באו אנשי מעשה מירושלים ,יחד עם טדי קולק ,ונטלו על עצמם לשפץ מבנים
ולצקת גגות.
באו קבלני ירושלים ,ומתוך מעשה של התלהבות והתנדבות פרצו דרכים ,פינו
הריסות ,הכינו משטחים לבנייה כי תבוא.
למרבה ההפתעה ,חודשים אחדים אחרי המלחמה באו ועשו עמנו צעירים
ערביים בני חברון ,אשר הגיעו ביוזמת המנהל האזרחי .קיבלנו ,אפוא ,מומחי
בנייה והכשרה שלימדונו עבודות בניין מקצועיות .המקום על בתיו המשתפצים
הפך להם ל'שטח אימונים' והכשרה מקצועית.
סיימו אלה ,ובעקבותיהם באה ועלתה הקרן הקיימת לישראל ,אשר הקימה
בהתנדבות קירות אבן לקט ,נטתה שבילי אבן ורחבות אבן.
ייזכרו לטוב עובדי התעשייה האווירית לישראל ,אשר בהמרצתו-מרצו של
יריב הרן ,מראשוני הטייסים בחיל האוויר והתעשייה האווירית ,היו מגיעים
ערב ערב בהתנדבות -לשמור עלינו ועל יישובנו ,ולא רק זאת ,אלא שנטלו
על עצמם והתקינו חדר נשק ,ציידו חדר תרבות לצוות ,והעניקו אף את אחד
ממכשירי הטלוויזיה הראשונים ,שניתן היה לראות במקומותינו.
בעקבותיהם הגיע משרד הביטחון ,אשר מכוח פועלו של משה נצר,
יועץ השר לענייני התיישבות ,השיג-העמיד לרשות הפיתוח וההקמה
מענק נאה -באמצעות אגף הנוער והנח"ל .מענק ממשלתי זה היה
האות גם למשרדים ממשלתיים אחרים (בתוכם גם משרד התיירות)
להעמיד מתקציביהם ,מי במישרין ,מי בעקיפין ,מי בעקיפי עקיפין.
כך ,באנו לידי ראשית בנייה חדשה .עד אז השתמשנו במבנים ששרדו מימי
הצבאות ,אשר שכנו בעבר במחנה הצבאי בראס בית ג'אלה :הצבא הירדני,
הצבא המצרי (בתקופת מלחמת העצמאות) ,וקודם לכן -הצבא הבריטי.
בשלב הראשון ניתן בידינו להקים את האגף הראשון של הפנימייה ,ולהפוך את
המבנה הקיים -המכונה ה'מבצר' -לבית דירות למשפחות.
הבנייה נעשתה על ידי שכננו הקבלן ,ראש עיריית בית ג'אלה .התכנון היה פרי
רוחו של חברנו מוסה חריף ,אדריכל ,חבר קיבוץ צרעה ומנהיג.
למן שלב ראשון זה ואילך הפך המקום ממחנה צבאי עזוב לשעבר לבית ספר שדה
שוקק חיים.
בשנת ,1973ערב מלחמת יום כיפור ולאחריה ,הוקם השלב הראשון של חדר האוכל
והמטבח -בפעולה של המחלקה לבנייה בחברה להגנת הטבע בראשותו של עשהאל
בן דוד .
184עין לעציון
מן המשאבה בתחתית העיירה בית ג'אלה ועד לראש ההר.
בא שמחה הולצברג' ,אבי הפצועים' ,וטרח בהשגת תרומות ,אשר בעזרתן
נמתח קו החשמל הראשון.
באו אנשי מעשה מירושלים ,יחד עם טדי קולק ,ונטלו על עצמם לשפץ מבנים
ולצקת גגות.
באו קבלני ירושלים ,ומתוך מעשה של התלהבות והתנדבות פרצו דרכים ,פינו
הריסות ,הכינו משטחים לבנייה כי תבוא.
למרבה ההפתעה ,חודשים אחדים אחרי המלחמה באו ועשו עמנו צעירים
ערביים בני חברון ,אשר הגיעו ביוזמת המנהל האזרחי .קיבלנו ,אפוא ,מומחי
בנייה והכשרה שלימדונו עבודות בניין מקצועיות .המקום על בתיו המשתפצים
הפך להם ל'שטח אימונים' והכשרה מקצועית.
סיימו אלה ,ובעקבותיהם באה ועלתה הקרן הקיימת לישראל ,אשר הקימה
בהתנדבות קירות אבן לקט ,נטתה שבילי אבן ורחבות אבן.
ייזכרו לטוב עובדי התעשייה האווירית לישראל ,אשר בהמרצתו-מרצו של
יריב הרן ,מראשוני הטייסים בחיל האוויר והתעשייה האווירית ,היו מגיעים
ערב ערב בהתנדבות -לשמור עלינו ועל יישובנו ,ולא רק זאת ,אלא שנטלו
על עצמם והתקינו חדר נשק ,ציידו חדר תרבות לצוות ,והעניקו אף את אחד
ממכשירי הטלוויזיה הראשונים ,שניתן היה לראות במקומותינו.
בעקבותיהם הגיע משרד הביטחון ,אשר מכוח פועלו של משה נצר,
יועץ השר לענייני התיישבות ,השיג-העמיד לרשות הפיתוח וההקמה
מענק נאה -באמצעות אגף הנוער והנח"ל .מענק ממשלתי זה היה
האות גם למשרדים ממשלתיים אחרים (בתוכם גם משרד התיירות)
להעמיד מתקציביהם ,מי במישרין ,מי בעקיפין ,מי בעקיפי עקיפין.
כך ,באנו לידי ראשית בנייה חדשה .עד אז השתמשנו במבנים ששרדו מימי
הצבאות ,אשר שכנו בעבר במחנה הצבאי בראס בית ג'אלה :הצבא הירדני,
הצבא המצרי (בתקופת מלחמת העצמאות) ,וקודם לכן -הצבא הבריטי.
בשלב הראשון ניתן בידינו להקים את האגף הראשון של הפנימייה ,ולהפוך את
המבנה הקיים -המכונה ה'מבצר' -לבית דירות למשפחות.
הבנייה נעשתה על ידי שכננו הקבלן ,ראש עיריית בית ג'אלה .התכנון היה פרי
רוחו של חברנו מוסה חריף ,אדריכל ,חבר קיבוץ צרעה ומנהיג.
למן שלב ראשון זה ואילך הפך המקום ממחנה צבאי עזוב לשעבר לבית ספר שדה
שוקק חיים.
בשנת ,1973ערב מלחמת יום כיפור ולאחריה ,הוקם השלב הראשון של חדר האוכל
והמטבח -בפעולה של המחלקה לבנייה בחברה להגנת הטבע בראשותו של עשהאל
בן דוד .
184עין לעציון
