Page 54 - The Third Battalion in_Neat
P. 54
מברק לבווין
השביתה הגיעה לסיומה ולכאורה הסתיימה הפרשה הזו .אבל מתברר שלא בדיוק.
יהודה ארזי עמד על המשמר כדי שמעפילי לה-ספציה יעלו לארץ בזמן הקרוב ביותר,
והוברר כי התהליך עלול להיות ארוך .מהארץ הגיעה הצעה שהמעפילים יתחלקו לשתי
קבוצות .ארזי לא הסכים .הוא פסק" :אנחנו שבתנו ביחד ונעלה כולנו לארץ ביחד.
אין שום אפשרות של חלוקה ,שחצי מהמעפילים יעלו מיד והחצי הנותר בעוד מספר
שבועות או חודשים .כולם יעלו יחד".
שתי האניות המשיכו לעגון בנמל לה-ספציה וארזי החליט שהגיעה העת לטקס
החגיגי של החלפות שמותיהן :השמות הלועזיים הוחלפו בשמות עבריים .ממפקדת
"המוסד" בפאריס נשלחו להם השמות החדשים" :אליהו גולומב" ו"דב הוז" ,על שם
שניים מראשי היישוב וה"הגנה" שכבר לא היו בחיים .הוז נספה בתאונת דרכים ב1940-
וגולומב מת ביולי .1945
המעפילים התחלקו בין שתי האניות -והמתינו .חלפו מספר שבועות -ונשמתם
של אלף הממתינים בנמל לה-ספציה כמעט ופרחה .מוסדות היישוב ,מבלי לקבל את
הסכמתם של המעפילים או של ארזי ,הגיעו להסכם עם הבריטים ,שמעפילי לה-ספציה
יגיעו ארצה בשתי קבוצות 675 :מהם יפליגו בחודש מאי ,1946על-חשבון מכסת
הרישיונות של חודש זה ,והשאר (כ" ,)340-במשך השנה" ,כפי שפורסם מטעמה של
הסוכנות היהודית.
יהודה ארזי רתח מזעם והודיע למוסדות היישוב שהפתרון שלהם לא מקובל עליו.
בכלל ,הוא היה אדם מיוחד ,בעל דעות עצמאיות ,שלא תמיד ראה עין-בעין את הדברים
עם הממונים עליו -ב"מוסד" ובארץ .אבל דומה שהכל הכירו בכישוריו ובמרצו השופע.
הוא גם היה אדם מסתורי למדי .מעפילי לא-ספציה ,למשל ,לא הכירו עד סוף
הפרשה את השם יהודה ארזי .הם ידעו שהוא מפקדם ,אדם שעבר כנראה את השואה,
דוקטור יוסף דה-פז מדנציג .הוא שלט בשפות שבהן דיברו המעפילים והם נשמעו לו כי
הוא הוביל את המאבק והבטיח להם להביאם לארץ-ישראל תוך זמן קצר.
גם בארץ לא ידעו בדיוק מיהו אותו "ד"ר דה-פז" העומד בראש המעפילים ,וביותר
מפרסום אחד בעיתונות תואר הדוקטור מדנציג כ"ראש מעפילי לה-ספציה".
"הצופה" 23 ,באפריל 1946
52ביָם ,ביבשה וגם באוויר
השביתה הגיעה לסיומה ולכאורה הסתיימה הפרשה הזו .אבל מתברר שלא בדיוק.
יהודה ארזי עמד על המשמר כדי שמעפילי לה-ספציה יעלו לארץ בזמן הקרוב ביותר,
והוברר כי התהליך עלול להיות ארוך .מהארץ הגיעה הצעה שהמעפילים יתחלקו לשתי
קבוצות .ארזי לא הסכים .הוא פסק" :אנחנו שבתנו ביחד ונעלה כולנו לארץ ביחד.
אין שום אפשרות של חלוקה ,שחצי מהמעפילים יעלו מיד והחצי הנותר בעוד מספר
שבועות או חודשים .כולם יעלו יחד".
שתי האניות המשיכו לעגון בנמל לה-ספציה וארזי החליט שהגיעה העת לטקס
החגיגי של החלפות שמותיהן :השמות הלועזיים הוחלפו בשמות עבריים .ממפקדת
"המוסד" בפאריס נשלחו להם השמות החדשים" :אליהו גולומב" ו"דב הוז" ,על שם
שניים מראשי היישוב וה"הגנה" שכבר לא היו בחיים .הוז נספה בתאונת דרכים ב1940-
וגולומב מת ביולי .1945
המעפילים התחלקו בין שתי האניות -והמתינו .חלפו מספר שבועות -ונשמתם
של אלף הממתינים בנמל לה-ספציה כמעט ופרחה .מוסדות היישוב ,מבלי לקבל את
הסכמתם של המעפילים או של ארזי ,הגיעו להסכם עם הבריטים ,שמעפילי לה-ספציה
יגיעו ארצה בשתי קבוצות 675 :מהם יפליגו בחודש מאי ,1946על-חשבון מכסת
הרישיונות של חודש זה ,והשאר (כ" ,)340-במשך השנה" ,כפי שפורסם מטעמה של
הסוכנות היהודית.
יהודה ארזי רתח מזעם והודיע למוסדות היישוב שהפתרון שלהם לא מקובל עליו.
בכלל ,הוא היה אדם מיוחד ,בעל דעות עצמאיות ,שלא תמיד ראה עין-בעין את הדברים
עם הממונים עליו -ב"מוסד" ובארץ .אבל דומה שהכל הכירו בכישוריו ובמרצו השופע.
הוא גם היה אדם מסתורי למדי .מעפילי לא-ספציה ,למשל ,לא הכירו עד סוף
הפרשה את השם יהודה ארזי .הם ידעו שהוא מפקדם ,אדם שעבר כנראה את השואה,
דוקטור יוסף דה-פז מדנציג .הוא שלט בשפות שבהן דיברו המעפילים והם נשמעו לו כי
הוא הוביל את המאבק והבטיח להם להביאם לארץ-ישראל תוך זמן קצר.
גם בארץ לא ידעו בדיוק מיהו אותו "ד"ר דה-פז" העומד בראש המעפילים ,וביותר
מפרסום אחד בעיתונות תואר הדוקטור מדנציג כ"ראש מעפילי לה-ספציה".
"הצופה" 23 ,באפריל 1946
52ביָם ,ביבשה וגם באוויר
