Page 51 - קרובים רחוקים
P. 51
כשנתיים לפני הקמת בית החולים המחודש נקט אטלינגר צעד נוסף ,משמעותי
מאוד :בתיווכו ובעזרתו של מאיר טובנהויז הוא שכר את שירותיו של הרופא
היהודי ד"ר אליהו כהן כדי שיעניק טיפול רפואי לעניי העיר 198.ד"ר כהן כבר
עבד בצפת כרופא הממשלה .בחוזה שנחתם עמו הוא נדרש לערוך ביקורי
בית במשך שעתיים בכל יום ל 12-חולים מעניי העיר ,שיופנו אליו על ידי
הגבאים 199.עם פתיחת בית החולים הכללי מונה בו ד"ר כהן לרופא הבית,
וזכה להערכה רבה מצד רבני היישוב ובעיקר מצד תושבי העיר" :ומלבד שהנו
יודע את מלאכתו על בוריה ,הנו בקי בחליי הארץ הזאת כי יליד הארץ
ד"ר אליהו אליעזר שאול כהן (הכהן) הנהו ,ועובד את מלאכתו באמונה ,ולא תכבד עליו העבודה ביום ובלילה
()1926-1859 לבקר את החולים העניים עפ"י פתקאות שינתנו ע"י אחד הגבאים
חנם" 200.והוסיף המליץ" :בראשית בואו לא ידעו העם את ערכו וטובו,
ועתה יכירו ויודו לכולם כי חכם ואומן גדול הוא בכל פרטי חכמת הרפואה ולכן רבו הדורשים בו" 201.נוסף
לטיפולים רפואיים נהג ד"ר כהן להרצות בפני הציבור ופעל בקרב השלטונות לשיפור מצב התברואה בעיר202.
על הצלחות בית החולים וד"ר כהן יעידו דוחות בית החולים ,המראים גידול מתמשך בפעילות
במהלך השנים :1899-1898מספר האשפוזים עלה מ 88-חולים ב 1898-ל 131-ב ;1899-מספר ביקורי
הבית ,שהוענקו בחינם ,עלה באותן השנים מ 2,501-ל ;2,881-מספר הביקורים במרפאתו של הרופא
עלה מ 9,140-ביקורים ב 1898-ל 13,814-ב .1899-תמונה דומה מסתמנת גם בכמות התרופות שסופקו
בחינם .עלייה חלה גם במספר החולים שנותחו ,ובמספר חולי העיניים שטופלו בקליניקה :מ2,000-
ב 1898-ל 2,457-ב .1899-לראשונה יכלו פרנסי העיר לומר שבית החולים היהודי ופעילותו של ד"ר כהן
נתנו מענה הולם ,אף שחלקי ,לפעילות המיסיון בצפת203.
הביקוש הגובר לשירותים ולטיפולים הרפואיים היה גבוה עד כי "צר המקום להכיל את כל חולי העיר,
ופעמים רבות מוכרחים המנהלים להשיב ריקם פני החולים מבלי להכניסם מאפס מקום" 204.מייסדי בית
החולים הגדילו את מספר מיטות האשפוז משש לשמונה ,אך גם גידול זה לא סיפק את הדרישה .הואיל
והקמת בית החולים שהבטיח הברון רוטשילד התעכבה ,עלה רעיון שהתורמים לבית החולים ,אטלינגר
והרב הרוויץ ,יפעלו לאיגום תקציבים ומשאבים עם הברונית רוטשילד ויבנו יחד בית חולים חדש205.
אף שהברון רוטשילד סייע במימון תחזוקת בית החולים הכללי אטלינגר ,בהניחו שיספק את צורכי
האוכלוסייה בצפת ,בית החולים אכזב .ב 1902-סגר אותו פטרונו אטלינגר ,כנראה בשל קשיי מימון.
באותה תקופה פרצו בצפת ובסביבותיה מחלות שונות :בעיר פרצה מגפת אבעבועות שחורות,
בארץ ישראל כולה פרצו כולרה ומחלה אחרת ,בלתי מזוהה ,שתקפה נשים הרות 206.מספר הנזקקים
לשירותי רפואה בצפת עלה ,אך מענה של רופאים או מוסדות
רפואה יהודיים כמעט שלא היה זמין" .הבית אשר אליו
עיני אלפי עניי עירנו תלויות .נסגר!" זעק עיתון חבצלת207.
אמנם ד"ר כהן המשיך בפעילותו הרפואית המסורה והענפה
בצפת עד ,1908אך המשאבים שעמדו לרשותו היו מוגבלים208.
במצב עניינים זה ,כאשר הביקוש לשירותי הרפואה היה גדול
מאוד וההיצע נמוך מאוד ,לא היה מנוס מפנייה למיסיון לקבלת
שירותי רפואה .בעקבות כך פרחה והתרחבה פעילותם הרפואית של החותמת של בית החולים הכללי אטלינגר
המיסיון הסקוטי ושל האגודה הלונדונית בצפת 209.עדויות למצוקתה (באדיבות דוד עמיאל)
תקופה ראשונה 49
מאוד :בתיווכו ובעזרתו של מאיר טובנהויז הוא שכר את שירותיו של הרופא
היהודי ד"ר אליהו כהן כדי שיעניק טיפול רפואי לעניי העיר 198.ד"ר כהן כבר
עבד בצפת כרופא הממשלה .בחוזה שנחתם עמו הוא נדרש לערוך ביקורי
בית במשך שעתיים בכל יום ל 12-חולים מעניי העיר ,שיופנו אליו על ידי
הגבאים 199.עם פתיחת בית החולים הכללי מונה בו ד"ר כהן לרופא הבית,
וזכה להערכה רבה מצד רבני היישוב ובעיקר מצד תושבי העיר" :ומלבד שהנו
יודע את מלאכתו על בוריה ,הנו בקי בחליי הארץ הזאת כי יליד הארץ
ד"ר אליהו אליעזר שאול כהן (הכהן) הנהו ,ועובד את מלאכתו באמונה ,ולא תכבד עליו העבודה ביום ובלילה
()1926-1859 לבקר את החולים העניים עפ"י פתקאות שינתנו ע"י אחד הגבאים
חנם" 200.והוסיף המליץ" :בראשית בואו לא ידעו העם את ערכו וטובו,
ועתה יכירו ויודו לכולם כי חכם ואומן גדול הוא בכל פרטי חכמת הרפואה ולכן רבו הדורשים בו" 201.נוסף
לטיפולים רפואיים נהג ד"ר כהן להרצות בפני הציבור ופעל בקרב השלטונות לשיפור מצב התברואה בעיר202.
על הצלחות בית החולים וד"ר כהן יעידו דוחות בית החולים ,המראים גידול מתמשך בפעילות
במהלך השנים :1899-1898מספר האשפוזים עלה מ 88-חולים ב 1898-ל 131-ב ;1899-מספר ביקורי
הבית ,שהוענקו בחינם ,עלה באותן השנים מ 2,501-ל ;2,881-מספר הביקורים במרפאתו של הרופא
עלה מ 9,140-ביקורים ב 1898-ל 13,814-ב .1899-תמונה דומה מסתמנת גם בכמות התרופות שסופקו
בחינם .עלייה חלה גם במספר החולים שנותחו ,ובמספר חולי העיניים שטופלו בקליניקה :מ2,000-
ב 1898-ל 2,457-ב .1899-לראשונה יכלו פרנסי העיר לומר שבית החולים היהודי ופעילותו של ד"ר כהן
נתנו מענה הולם ,אף שחלקי ,לפעילות המיסיון בצפת203.
הביקוש הגובר לשירותים ולטיפולים הרפואיים היה גבוה עד כי "צר המקום להכיל את כל חולי העיר,
ופעמים רבות מוכרחים המנהלים להשיב ריקם פני החולים מבלי להכניסם מאפס מקום" 204.מייסדי בית
החולים הגדילו את מספר מיטות האשפוז משש לשמונה ,אך גם גידול זה לא סיפק את הדרישה .הואיל
והקמת בית החולים שהבטיח הברון רוטשילד התעכבה ,עלה רעיון שהתורמים לבית החולים ,אטלינגר
והרב הרוויץ ,יפעלו לאיגום תקציבים ומשאבים עם הברונית רוטשילד ויבנו יחד בית חולים חדש205.
אף שהברון רוטשילד סייע במימון תחזוקת בית החולים הכללי אטלינגר ,בהניחו שיספק את צורכי
האוכלוסייה בצפת ,בית החולים אכזב .ב 1902-סגר אותו פטרונו אטלינגר ,כנראה בשל קשיי מימון.
באותה תקופה פרצו בצפת ובסביבותיה מחלות שונות :בעיר פרצה מגפת אבעבועות שחורות,
בארץ ישראל כולה פרצו כולרה ומחלה אחרת ,בלתי מזוהה ,שתקפה נשים הרות 206.מספר הנזקקים
לשירותי רפואה בצפת עלה ,אך מענה של רופאים או מוסדות
רפואה יהודיים כמעט שלא היה זמין" .הבית אשר אליו
עיני אלפי עניי עירנו תלויות .נסגר!" זעק עיתון חבצלת207.
אמנם ד"ר כהן המשיך בפעילותו הרפואית המסורה והענפה
בצפת עד ,1908אך המשאבים שעמדו לרשותו היו מוגבלים208.
במצב עניינים זה ,כאשר הביקוש לשירותי הרפואה היה גדול
מאוד וההיצע נמוך מאוד ,לא היה מנוס מפנייה למיסיון לקבלת
שירותי רפואה .בעקבות כך פרחה והתרחבה פעילותם הרפואית של החותמת של בית החולים הכללי אטלינגר
המיסיון הסקוטי ושל האגודה הלונדונית בצפת 209.עדויות למצוקתה (באדיבות דוד עמיאל)
תקופה ראשונה 49
