Page 165 - הבנין שבו נולדה המדינה

ברחובות התארגנה שיירה: בראשה שני אופנועי משטרה, אחריהם ג'יפ צבאי, מכונית הנשיא, שלוש מכוניות של חברי הכנסת, מכונית משטרה ושני אופנועי שוטרים במאסף. הקהל הרב מחא כפיים כשיצאה השיירה לדרכה. בירושלים חזרה על עצמה עוצמת ההוקרה ואף האהבה לאיש שתרם כה הרבה להקמתה של המדינה. רבבות גדשו את המדרכות ונראו על כל הגגות. בהגיע ד"ר ויצמן לכיכר שלפני בניין המוסדות הלאומיים המתינו לו יחזקאל סהר, המפקח הכללי של המשטרה, ושלושה קציני צה"ל בכירים: אלוף דוד שאלתיאל, אלוף דוד רמז, מפקד חיל האוויר וקברניט ש' בן-צבי מחיל הים. הם ליוו אותו בכניסתו לבית המוסדות. הקהל שנאסף סביב הרחבה קרא קריאות
"יחי" קצובות.
בפתח אולם הישיבות שבו התכנסה הכנסת הראשונה לישיבה חגיגית המתינו שני תוקעי שופר וקיבלו את הנשיא בתרועה גדולה. באולם המתינו לו חברי הכנסת ואורחים, ובהם אחיותיו. ד"ר ויצמן עלה על הבמה מלווה בארבעת הקצינים הבכירים, שניים מכל צד.
יו"ר הכנסת יוסף שפרינצק הקריא באוזני הנשיא את נוסח ההתחייבות שלו: "אני, חיים בן עוזר ורחל ויצמן מתחייב כנשיא המדינה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה". הנשיא הרים את ידו וחזר על דברי היו"ר מילה במילה. לאחר מכן הכריז שפרינצק: "יחי הנשיא!"
מי שנעדר מהטקס היה ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שנפל למשכב. בראשית דבריו איחל לו הנשיא ויצמן החלמה מהירה. הנשיא הודה לחברי הכנסת על הכבוד שחלקו לו והבטיח לעשות ככל יכולתו למען המדינה ותושביה – "בני עמנו וכל תושבי הארץ". בסוף הטקס עלו שרים וכמה חברי כנסת לבמה ולחצו את ידו של הנשיא. אחרון ניגש אליו היושב ראש יוסף שפרינצק והשניים התחבקו ואף התנשקו. או-אז תם טקס השבעת הנשיא. נס הנשיא הועלה על ראש תורן מיוחד, לצד דגל המדינה הגדול שהתנוסס דרך קבע על בית המוסדות הלאומיים. בכניסה לאולם הוצב
דוכן של דואר ישראל ונמכרו מעטפות מיוחדות לרגל פתיחת האספה המכוננת.
בכך הגיע לסיומו הסיבוב הראשון של ישיבות הכנסת בבית המוסדות הלאומיים בירושלים. בתוך פחות משנה יגיע סיבוב שני, שיהיה ממושך יותר – כחודשיים וחצי.
לסיום פרק זה של דיוני הכנסת בראשית דרכה בבית המוסדות בירושלים, דומה שמן הראוי להביא מבט נוסף, מבט תקשורתי-ספרותי על אותם שלושה ימים בשבט תש"ט (פברואר 1949).
אירוע בעל ממדים היסטוריים כמו ההתכנסות הראשונה "אחרי אלפיים שנה" של הגוף המחוקק של העם היהודי הותיר אחריו רושם עז על רבים ובהם נתן אלתרמן. למשורר היה מדור קבוע בימי שישי בעיתון "דבר" בשם "הטור השביעי", ובו נהג להגיב על אירועי הזמן בכתיבה אקטואלית-מחורזת. בהשראת האירוע שנערך בימים 16-14 בפברואר 1949 בבניין המוסדות הלאומיים כתב אלתרמן את השיר "עם כנסת ראשונה", והוא התפרסם בסופו
של אותו שבוע, ביום שישי י"ט בשבט תש"ט (18.2.1949).
אלתרמן לא הסתפק בתיאור שירי של ההתכנסות ההיסטורית בירושלים אלא ראה צורך לכלול בשירו אזכורים למאורעות ולגופים הקשורים למלחמות בכלל ולמלחמות חירות בפרט של עמים אחרים, ששימשו השראה למהפכות בעולם וגם למהפכה הציונית שלנו. השיר זכה להצלחה רבה, צוטט והוקרא ב"קול ישראל" והוא מופיע במלואו
בעמודים הבאים.
163