Page 18 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 18
עלילה – לא במשמעות השלילית של האשמה בדבר שאין בו יסוד אלא במובן החיובי ביותר: השתלשלות המאורעות בסיפור או ביצירה אומנותית. כזו היא גם העלילה המתוארת בספר שלפנינו שכל-כולו סיפורו של בית אחד, אומנם רחב ממדים ורב חשיבות בירושלים – בית המוסדות הלאומיים בפאתיה הצפון-
מזרחיות של שכונת רחביה.
סיפורו של הבית משתלב היטב בקורותיו של היישוב היהודי בארץ ישראל בטרם מדינה. האפוס הזה, שנמשך שבעים-שמונים שנה מאז ייסודם של מקווה ישראל ופתח תקווה ועד לקום המדינה בתש"ח-1948, כולל גם רכיבים של הנהגה ומנהיגים. תחילה לא הייתה ליישוב הקטן שהחל לפרוס כנפיים (זעירות אומנם) בתקופת העלייה הראשונה, הנהגה מוסכמת. זו נראתה לראשונה ב"כנסייה הגדולה" – התכנסות ראשונה של נציגי היישוב על כל רכיביו וגווניו בזיכרון יעקב בקיץ 1903. אולם להתחלה הצנועה הזאת לא היה המשך. חמש שנים לאחר מכן, ב-1908, הונח יסוד נוסף: המשרד הארץ-ישראלי מייסודה של ההסתדרות הציונית, שהקים ד"ר ארתור רופין ביפו.
16
16
מבוא: תקציר העלילה
