Page 209 - הבנין שבו נולדה המדינה

חינוך יהודי ותרבות יהודית במדינות ברית המועצות לשעבר
אחת האירוניות של ההיסטוריה היא כי השלטון הקומוניסטי שמשנות העשרים ואילך רמס באגרסיביות את החינוך והתרבות היהודיים בברית המועצות, החל ערב קריסתו לאפשר ואף לעודד את הקמתם של עשרות מסגרות חינוך ותרבות יהודיים. ב-2 בנובמבר 1988 נחתם בין הסוכנות היהודית והקונגרס היהודי העולמי לבין ממשלת ברית המועצות הסכם בשורה של נושאי חינוך ותרבות יהודיים. ההסכם כלל הקמת מרכזים לתרבות יהודית; ייסוד מוזיאון יהודי במוסקבה; פרסום כתב עת שיסקור את חיי הדת והתרבות של יהודי ברית המועצות ואת הנעשה בישראל
ובקהילות אחרות בתפוצות; פיתוח אמצעים להגברת החינוך היהודי בברית המועצות, ועוד.
באותה השנה קם במוסקבה – ביוזמה פרטית – בית ספר יהודי של יום ראשון בשם "סנונית". למדו בו כארבעים תלמידים, והיו בו שמונה מורים. בית ספר זה היה הסנונית הראשונה ואחריו הוקמו ב-1989 במוסקבה ארבעה בתי ספר דומים. בשלהי שנות השמונים נפתחו בתי ספר יהודיים גם בווילנה, בריגה ובטאלין. אז גם החל להופיע כתב העת "יהודי דבר עברית" בהוצאת איגוד מורי העברית בברית המועצות ובתמיכת ההסתדרות הציונית. עד 1991 יצאו לאור שלושים גיליונות של כתב עת זה, שכולם הוקדשו להוראת השפה העברית. ב-1990 וב-1991 קמו בברית המועצות כמאה(!) גני ילדים יהודיים, עשרים בתי ספר יומיים, עשרות מועדוני נוער, מאות אולפנים לעברית ושורה
של מסגרות חינוכיות יהודיות תרבותיות ודתיות מגוונות.
כל המוסדות היהודיים וכל התוכניות החינוכיות והתרבותיות לא היו יכולים להתקיים ללא תמיכה כספית ניכרת של ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית, ארגוני סעד יהודיים בארץ ובעולם (כגון הג'וינט) וכמה גופים דתיים יהודיים (כגון חב"ד). מראשית שנות התשעים החלה הסוכנות לשלוח לרחבי ברית המועצות עשרות מורים ושליחים לתקופות קצרות וארוכות. בחודש האחרון של תקופת גורבצ'וב, כלומר בדצמבר 1991, למדו והתחנכו במוסדות יהודיים בברית המועצות 50 אלף יהודים לפחות – בעיקר ילדים ובני נוער. רובם המוחלט עלו ארצה עם הוריהם בשנות התשעים.
כל יהודי שחפץ בכך יכול לעלות ארצה והאחרים רשאים לעסוק בברית במועצות בתרבות יהודית
ב-1991 הוקמה בסוכנות היהודית ה"יחידה ליהודי ברית המועצות ומזרח אירופה". בראש היחידה הועמד ד"ר ברוך גור, שהיה יועצו של שמחה דיניץ, ולצידו גויסו עובדים בכירים דוגמת חיים צ'סלר וד"ר אברהם בן יעקב. כן התמנה לתפקיד מרכזי יולי קושרובסקי, מחשובי הפעילים הציונים בברית המועצות בשנות השבעים והשמונים.
בעשור האחרון של המאה ה-20, כשברית המועצות התפוררה לקרוב לעשרים מדינות ריבוניות, ידי אנשי הסוכנות התמלאו עבודה. אנשי הסוכנות מיסדו את פעילותם ברחבי המדינות הסובייטיות לשעבר והמשימה העיקרית שנטלו על עצמם הייתה פעילות הסברתית בקרב מאות אלפי יהודים והכנתם לעלייה לישראל. בד בבד הגבירה הסוכנות את פעילותה התרבותית והחינוכית בכל אחת מהמדינות ופעלה בתוכן עם מאות שליחות ושליחים. בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות ייסדו אנשי הסוכנות סמינריונים למורים ודאגו במיוחד להוראת השפה העברית. הם ביצעו פעילויות חינוכיות שונות – פורמליות ולא פורמליות – במוסדות היהודיים שהלכו והתרחבו בתקופה זו. במדינות אחדות אורגנו סמינרים של קיץ לנוער ולצעירים וכן נבחרו קבוצות של נוער יהודי שנשלחו לישראל לתקופות קצרות או ארוכות.
תוצאת כל הפעילויות שהחלו לפני כשלושים שנה היא כי יש עתה בארץ כמיליון יוצאי ברית המועצות לשעבר ובכל המדינות שהיו בעבר סובייטיות נותרו רק כמה מאות אלפי יהודים. עתה כל יהודי, בן של יהודי ואפילו נכד של יהודי שחפץ בכך – יכול לעלות ארצה. האחרים יכולים להתוודע – באזור מגוריהם – לתרבות היהודית, לציונות ולישראל.
"מסך הברזל" – איננו עוד. הוא נותר אצל לא מעטים כזיכרון אישי מר ואצל אחרים הוא לכל היותר פרק בספר ההיסטוריה של עם ישראל.
207