Page 63 - ראשונים להעז
P. 63
עונש נוסף שהושת על כפריים שנחשדו כי אפשרו לחבל בצינור היה מלקות בשוטים144. שלב א
עונש אחר היה חיוב הכפריים להכין עבור הכוח סעודה מחיות המשק וממוצרי
המזון שבכפר .ביומן הפלגות מסופר על מקרה אופייני" :בפקודת האנגלים אוספים שלב ב
כחמישים תרנגולות וגם כמאתיים ביצים ועורכים סעודה נהדרת" 145.גם עריכת החיפוש
כשלעצמה הייתה עונש ,מאחר שבמהלכו נהגו המחפשים להשחית ציוד ולהשמיד מזון שלב ג
שנמצא בכפר 146.צעדים אלה היו נהוגים בצבא הבריטי במהלך דיכוי המרד הערבי,
ונראה כי שתי השיטות -הסעודה והשחתת הציוד -יושמו בפל"מ רק כאשר שולבה שלב ד
בפעילות עם גדודים בריטיים אחרים ,לאחר עזיבתו של וינגייט147.
יחסו של הצבא הבריטי כלפי פעולות שכאלה היה באותה תקופה דו-משמעי .מצד
אחד ,תורת הלחימה דגלה בעיקרון של "הפעלה מזערית של כוח",יא ולפיו על הכוחות
המדכאים מרידה להימנע מפגיעה באוכלוסייה שאינה מעורבת ישירות במאבק בהם148.
מצד שני ,תורת הלחימה המליצה במפורש על ענישה קיבוצית ,ובכלל זה על השמדת
יבולים והחרבת יישובים 149.בספרות בת הזמן אף ניתנה הצדקה למקרה שבו הורה קצין
בריטי לחייליו להלקות את תושביו של כפר מצרי 150.במהלך המרד הערבי התעלמו
מפקדי הצבא ממקרים רבים שבהם פגעו חיילים בריטים בערבים לא חמושים ,ולא עשו
כל ניסיון להעמידם לדין151.
נראה כי החשש מפני גישה זו של הצבא הבריטי הוא שעמד ברקע התנגדותם של
חלק מראשי היישובים היהודיים לפעילות הפל"מ בתחילתה .מסיבה זו שוחח שרתוק
עם וינגייט והסביר לו כי "אם במהלכה של פעולת לילה ,כשיחידה נכנסת לכפר ויש
הכרח בפעולה חריפה שבה אין נזהרים להבחין בין אשמים לחפים מפשע ,הרי יהיה
הבדל יסודי בין תגובת הכפריים נגד החיילים ותגובתם נגד שכניהם היהודים" .בדבריו
של שרתוק הובלעה ההנחה כי החיילים הבריטים יפעלו באלימות כלפי הערבים:
"מעשים רבים ,אם הם נעשים על ידי החיילים[ ,הערבים] מתייחסים אליהם כאילו היו
מטבע הדברים" 152.ואכן וינגייט ,וברידן אחריו ,הקפידו כי את פעולות הענישה יבצעו
החיילים הבריטים .וינגייט ,מתברר ,אף השתמש בנימוקיו של שרתוק והסביר לנוטרים
ביחידה כי עליהם להימנע מפעולות אלימות שכאלה" :ערבים אלה שכניכם הם ולא
תחסלו אותם .עליכם יהיה לחיות אתם בארץ הזאת"153.
פעולות עונשין קשות במיוחד בוצעו בתקופת פיקודו של ברידן על הפל"מ .ברידן
החליף את וינגייט באוקטובר ,1938כאשר המרד הערבי הגיע לשיאו .התקפות הטרור
התכופות של הכנופיות על יהודים ועל חיילים בריטים התאפיינו באכזריות רבה ונתנו
את אותותיהן גם בפל"מ .במיוחד השפיעה על לוחמי היחידה ההתקפה שביצעה כנופיה
גדולה על שכונת קריית שמואל בטבריה ,בלילה שבין 2ל 3-באוקטובר .1938התקפה
זו ,שנרצחו בה 19יהודים ובהם נשים וילדים ,התרחשה סמוך לגזרת פעולתה של
היחידה ,וחלק מאנשיה אף הגיעו אל העיר מיד לאחר שהסתיימה 154.על רקע זה יש
לראות את שתי הפעולות שביצעה היחידה.
ב 19-באוקטובר ,במהלך חיפוש עם הפל"מ בכפר חטין ,איתרו נוטרים מהמשמר
יא .Minimum force
ראשונים להעז :פלגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט 62
עונש אחר היה חיוב הכפריים להכין עבור הכוח סעודה מחיות המשק וממוצרי
המזון שבכפר .ביומן הפלגות מסופר על מקרה אופייני" :בפקודת האנגלים אוספים שלב ב
כחמישים תרנגולות וגם כמאתיים ביצים ועורכים סעודה נהדרת" 145.גם עריכת החיפוש
כשלעצמה הייתה עונש ,מאחר שבמהלכו נהגו המחפשים להשחית ציוד ולהשמיד מזון שלב ג
שנמצא בכפר 146.צעדים אלה היו נהוגים בצבא הבריטי במהלך דיכוי המרד הערבי,
ונראה כי שתי השיטות -הסעודה והשחתת הציוד -יושמו בפל"מ רק כאשר שולבה שלב ד
בפעילות עם גדודים בריטיים אחרים ,לאחר עזיבתו של וינגייט147.
יחסו של הצבא הבריטי כלפי פעולות שכאלה היה באותה תקופה דו-משמעי .מצד
אחד ,תורת הלחימה דגלה בעיקרון של "הפעלה מזערית של כוח",יא ולפיו על הכוחות
המדכאים מרידה להימנע מפגיעה באוכלוסייה שאינה מעורבת ישירות במאבק בהם148.
מצד שני ,תורת הלחימה המליצה במפורש על ענישה קיבוצית ,ובכלל זה על השמדת
יבולים והחרבת יישובים 149.בספרות בת הזמן אף ניתנה הצדקה למקרה שבו הורה קצין
בריטי לחייליו להלקות את תושביו של כפר מצרי 150.במהלך המרד הערבי התעלמו
מפקדי הצבא ממקרים רבים שבהם פגעו חיילים בריטים בערבים לא חמושים ,ולא עשו
כל ניסיון להעמידם לדין151.
נראה כי החשש מפני גישה זו של הצבא הבריטי הוא שעמד ברקע התנגדותם של
חלק מראשי היישובים היהודיים לפעילות הפל"מ בתחילתה .מסיבה זו שוחח שרתוק
עם וינגייט והסביר לו כי "אם במהלכה של פעולת לילה ,כשיחידה נכנסת לכפר ויש
הכרח בפעולה חריפה שבה אין נזהרים להבחין בין אשמים לחפים מפשע ,הרי יהיה
הבדל יסודי בין תגובת הכפריים נגד החיילים ותגובתם נגד שכניהם היהודים" .בדבריו
של שרתוק הובלעה ההנחה כי החיילים הבריטים יפעלו באלימות כלפי הערבים:
"מעשים רבים ,אם הם נעשים על ידי החיילים[ ,הערבים] מתייחסים אליהם כאילו היו
מטבע הדברים" 152.ואכן וינגייט ,וברידן אחריו ,הקפידו כי את פעולות הענישה יבצעו
החיילים הבריטים .וינגייט ,מתברר ,אף השתמש בנימוקיו של שרתוק והסביר לנוטרים
ביחידה כי עליהם להימנע מפעולות אלימות שכאלה" :ערבים אלה שכניכם הם ולא
תחסלו אותם .עליכם יהיה לחיות אתם בארץ הזאת"153.
פעולות עונשין קשות במיוחד בוצעו בתקופת פיקודו של ברידן על הפל"מ .ברידן
החליף את וינגייט באוקטובר ,1938כאשר המרד הערבי הגיע לשיאו .התקפות הטרור
התכופות של הכנופיות על יהודים ועל חיילים בריטים התאפיינו באכזריות רבה ונתנו
את אותותיהן גם בפל"מ .במיוחד השפיעה על לוחמי היחידה ההתקפה שביצעה כנופיה
גדולה על שכונת קריית שמואל בטבריה ,בלילה שבין 2ל 3-באוקטובר .1938התקפה
זו ,שנרצחו בה 19יהודים ובהם נשים וילדים ,התרחשה סמוך לגזרת פעולתה של
היחידה ,וחלק מאנשיה אף הגיעו אל העיר מיד לאחר שהסתיימה 154.על רקע זה יש
לראות את שתי הפעולות שביצעה היחידה.
ב 19-באוקטובר ,במהלך חיפוש עם הפל"מ בכפר חטין ,איתרו נוטרים מהמשמר
יא .Minimum force
ראשונים להעז :פלגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט 62
