Page 94 - ראשונים להעז
P. 94
אפשר להבין מדוע
נחשבה פשיטה זו להצלחה
כה מרשימה .בחינת
הפעילות הצבאית הבריטית
במהלך החודשים שבין
מאי לספטמבר מראה כי
התנגשויות בין כוחות הצבא
לבין כנופיות החלו באקראי,
או ביוזמתן של האחרונות.
בניגוד לכך ,הפשיטה על
ח'רבת ליד הדגימה הצלחה,
יוצאת דופן באותה התקופה,
של יחידה צבאית לפגוע
בכנופיות במבצע יזום.
בבסיסה של הצלחה זו
כתבת פרדה מוינגייט ,עם עזיבתו את ארץ ישראל" ,דבר".29.5.1939 , היו ארבעה יסודות שעל
אוסף עיתונות יהודית היסטורית ,הספרייה הלאומית. חשיבותם עמד וינגייט עוד
בראשית פעולתו בפל"מ:
ראשית ,היכולת לאסוף מודיעין מדויק על האויב ולפעול לפיו כשהוא עדיין רלוונטי
הייתה תנאי הכרחי לניצחון .ללא המידע שהגיע לידיו ,וללא האפשרות לעבדו במהירות
לתכנית מבצעית ,לא הייתה הפשיטה מתאפשרת .שנית ,היכולת לפעול בחשאיות,
בלי שהאויב גילה את עצם קיום הפעילות או את יעדה .בניגוד למבצעים קודמים,
וינגייט לא הסתפק בהסתרת תנועת כוחותיו בשטח או בהסוואת יעדיהם .הפעם ביצעו
הכוחות פעולה יזומה ,בגזרה מרוחקת ,שנועדה לגרום לאנשי הכנופיות להעריך כי לא
תתבצענה עוד פעולות באותו הלילה .תכנית ההסחה מעידה על ההערכה הרבה שרכש
וינגייט ליכולתם של המורדים להעביר מידע ביניהם .וינגייט הניח כי פעילות של
כוחות צבא בכפר בקצה המזרחי של עמק יזרעאל תגיע בתוך שעות מספר לידיעתם
של מורדים הנמצאים במרכז העמק ,כשלושים קילומטרים משם .במצבם של אמצעי
התקשורת בארץ ישראל בשנת ,1938במיוחד ביישובים הכפריים הערביים ,הנחה שכזו
אינה מובנת מאליה.
היסוד השלישי להצלחה בח'רבת ליד היה היכולת המקצועית הגבוהה של הכוחות
ושל מפקדם .התקרבות לכפר ערבי ,ויותר מכך למאהל בדווי ,בלי לעורר את כלבי
המקום היא משימה לא פשוטה .והנה ,בזכות תכנון נכון וביצוע מדויק של התנועה אל
הכפר הצליחו הכוחות להגיע לפאתי היישוב ולשהות שם במשך כשעה בלי להיחשף.
לבסוף ,הפעלת כוחות פיתיון קטנים ,המתקרבים לבדם אל יישוב עוין ,מוכיחה את
נכונותו של וינגייט להעז וליטול סיכון מחושב כדי להשיג הצלחה .זאת ועוד ,נכונותם
של אנשיו לסכן את עצמם באופן זה ,ובמיוחד הסיירים ששלח אל תוך המאהל ,מעידה
לא רק על אומץ לבם אלא גם על האמון הרב שלהם במפקדם.
"אולי הפעולה הדרמטית מכולן" :הפשיטה על ח'רבת ליד-אל-עוואדין 93
נחשבה פשיטה זו להצלחה
כה מרשימה .בחינת
הפעילות הצבאית הבריטית
במהלך החודשים שבין
מאי לספטמבר מראה כי
התנגשויות בין כוחות הצבא
לבין כנופיות החלו באקראי,
או ביוזמתן של האחרונות.
בניגוד לכך ,הפשיטה על
ח'רבת ליד הדגימה הצלחה,
יוצאת דופן באותה התקופה,
של יחידה צבאית לפגוע
בכנופיות במבצע יזום.
בבסיסה של הצלחה זו
כתבת פרדה מוינגייט ,עם עזיבתו את ארץ ישראל" ,דבר".29.5.1939 , היו ארבעה יסודות שעל
אוסף עיתונות יהודית היסטורית ,הספרייה הלאומית. חשיבותם עמד וינגייט עוד
בראשית פעולתו בפל"מ:
ראשית ,היכולת לאסוף מודיעין מדויק על האויב ולפעול לפיו כשהוא עדיין רלוונטי
הייתה תנאי הכרחי לניצחון .ללא המידע שהגיע לידיו ,וללא האפשרות לעבדו במהירות
לתכנית מבצעית ,לא הייתה הפשיטה מתאפשרת .שנית ,היכולת לפעול בחשאיות,
בלי שהאויב גילה את עצם קיום הפעילות או את יעדה .בניגוד למבצעים קודמים,
וינגייט לא הסתפק בהסתרת תנועת כוחותיו בשטח או בהסוואת יעדיהם .הפעם ביצעו
הכוחות פעולה יזומה ,בגזרה מרוחקת ,שנועדה לגרום לאנשי הכנופיות להעריך כי לא
תתבצענה עוד פעולות באותו הלילה .תכנית ההסחה מעידה על ההערכה הרבה שרכש
וינגייט ליכולתם של המורדים להעביר מידע ביניהם .וינגייט הניח כי פעילות של
כוחות צבא בכפר בקצה המזרחי של עמק יזרעאל תגיע בתוך שעות מספר לידיעתם
של מורדים הנמצאים במרכז העמק ,כשלושים קילומטרים משם .במצבם של אמצעי
התקשורת בארץ ישראל בשנת ,1938במיוחד ביישובים הכפריים הערביים ,הנחה שכזו
אינה מובנת מאליה.
היסוד השלישי להצלחה בח'רבת ליד היה היכולת המקצועית הגבוהה של הכוחות
ושל מפקדם .התקרבות לכפר ערבי ,ויותר מכך למאהל בדווי ,בלי לעורר את כלבי
המקום היא משימה לא פשוטה .והנה ,בזכות תכנון נכון וביצוע מדויק של התנועה אל
הכפר הצליחו הכוחות להגיע לפאתי היישוב ולשהות שם במשך כשעה בלי להיחשף.
לבסוף ,הפעלת כוחות פיתיון קטנים ,המתקרבים לבדם אל יישוב עוין ,מוכיחה את
נכונותו של וינגייט להעז וליטול סיכון מחושב כדי להשיג הצלחה .זאת ועוד ,נכונותם
של אנשיו לסכן את עצמם באופן זה ,ובמיוחד הסיירים ששלח אל תוך המאהל ,מעידה
לא רק על אומץ לבם אלא גם על האמון הרב שלהם במפקדם.
"אולי הפעולה הדרמטית מכולן" :הפשיטה על ח'רבת ליד-אל-עוואדין 93
