Page 173 - קרובים רחוקים
P. 173
העיר חולקה לקטעים אחדים לפי גזרות האש .בית בוסל היה בגזרת הקטע הראשון ,שבו התמקם מטה
הקטע עם מפקדו אבישי שמול ,והוקם בו מחסן לנשק .בתחילה היה זה "סליק מעבר" ,ובזמן המלחמה היה
זה "סליק קטעי" .הנשק הוסתר במחסן הטכני של בית ההחלמה ,וכשנשקפה סכנה שיתגלה העבירו אותו
חברי ה"הגנה" והעובדים במבצע בזק לתעלות הביוב .לבסוף ,לאחר שהתברר שגם כאן אינו בטוח ,הוסתר
בסליק שנחפר באדמה ,באחד המדרונות התלולים שבגן המוסד534.
בתחילת ההתקפה הערבית נשארו בבית בוסל מבריאים ,והתמזגו ביחידת הפלמ"ח שהגיעה בחודש
דצמבר כתגבורת .כשהגיעו הלוחמים דאג מנהל בית בוסל לשיכונם ולכלכלתם ,והמפגש בינם לבין
תושבי העיר המודאגים העלה את המורל של אלה האחרונים.
כאמור ,בזכות מיקומו חלש מתחם בית בוסל על התנועה בכביש עכו-עין זיתון-צפת .באפריל 1948
מנעה יחידת הפלמ"ח מעבר של אוטובוסים ובהם ערבים מצפת שביקשו לפגוע במגני עין זיתים .האש
שנורתה מבית בוסל בלמה את התגבורת והפסיקה את התחבורה הערבית בכביש .בעקבות זאת ביצעו
הבריטים חיפוש מדוקדק .הם יצאו בידיים ריקות ,שכן הנשק הוטמן היטב בסליקים .אבל הם העמידו
בכביש עין זיתים שריונית ,וזו פתחה באש נ"ט על בית בוסל וגרמה לנזק.
הבית הפך למוצב צבאי .הבריטים והערבים ירו עליו ,ולפעמים גם צרו עליו .מכיוון חארת אל-אכראד
(רובע הכורדים) שבמורדות הר כנען ,שחלש על המתחם ,ארבו צלפים לבאי הבית וירו בהם .הכניסה
מהכביש לבית בוסל נחסמה ,וכדי להסיר את המצור חפרו אנשי החי"ש מן הגדוד ה 11-רשת של תעלות.
עומקה של התעלה הראשית הגיע עד לשני מטרים ,והכניסה אליה הייתה מחצר בית ברשד שבכביש
הראשי .משם עברה דרך חצר בית ספר אליאנס לאורך הגן העירוני עד לביתן הטכני של בית בוסל .מכאן
נחפרו תעלות מפותלות בעומק של עד ארבעה מטרים .כך יכלו לוחמי הבית להמשיך ולהגן על הכניסה
לעיר עד ששוחררה בידי הכוחות היהודיים535.
למרות מערכת ההגנה נפגעו ונהרגו לוחמים אחדים מכדורי צלפים ובקרבות בסביבת בית בוסל.
בחצר הבית נפצע קשה מפקד ההגנה בצפת ,יונה הלברשטט-תרשיש ,בבואו לבדוק את מערכת הביצורים
ולחזקה; אברהם שחרור ,איש "הגנה" ותיק ומטובי הלוחמים בעיר ,נהרג בכ' בטבת תש"ח ( 2בינואר
)1948כשהוביל על חמורו אספקה ללוחמים בבית בוסל ונורה ליד השער על ידי צלף; צבי כהן ,לוחם
בחטיבת "יפתח" ,נפצע בבטנו מכדור צלף כשעמד על המשמר במחסום ליד בית בוסל ,ומת בי"ג באדר
ב' תש"ח ( 24במרץ )1948אחרי שישה ימי ייסורים בבית החולים; אלתר כהן נהרג בכ"ז באדר ב' תש"ח
( 7באפריל )1948בזמן שבנה קיר מגן לחלונות המטבח; רבקה קדוש ,עובדת ותיקה בבית בוסל ,אם
לשישה ילדים ,נהרגה בכ' בטבת תש"ח ( 2בינואר )1948כשעזבה את המקום בסיום יום העבודה.
צפת שוחררה ב 11-במאי .1948ימים אחדים אחר כך ,מעל מרפסת בית החולים של האגודה
הלונדונית שבמתחם בית בוסל ,נמסרה ליהודי העיר הבשורה על הקמת מדינת ישראל ,ושם גם חולק
ללוחמים אות ה"הגנה" 536.בחודש יולי של אותה שנה ,עם בוא העלייה החדשה לצפת ,פתח בית בוסל את
שעריו והפך לבית עולים .לאחר חודשים ספורים הסתיים גם תפקידו זה ,והוא הוסב לבית הבראה צבאי
של השירות הרפואי .ב 19-באוגוסט 1948אושרה הקמת יחידת בית הבראה מס' ( 1צפת) ,והיא נפתחה
רשמית ב 29-בספטמבר .באוקטובר פונו לבית בוסל הפצועים קל ממבצע חירם .בית ההבראה הצבאי
נסגר ב 1-בפברואר .1949
תקופה רביעית 171
הקטע עם מפקדו אבישי שמול ,והוקם בו מחסן לנשק .בתחילה היה זה "סליק מעבר" ,ובזמן המלחמה היה
זה "סליק קטעי" .הנשק הוסתר במחסן הטכני של בית ההחלמה ,וכשנשקפה סכנה שיתגלה העבירו אותו
חברי ה"הגנה" והעובדים במבצע בזק לתעלות הביוב .לבסוף ,לאחר שהתברר שגם כאן אינו בטוח ,הוסתר
בסליק שנחפר באדמה ,באחד המדרונות התלולים שבגן המוסד534.
בתחילת ההתקפה הערבית נשארו בבית בוסל מבריאים ,והתמזגו ביחידת הפלמ"ח שהגיעה בחודש
דצמבר כתגבורת .כשהגיעו הלוחמים דאג מנהל בית בוסל לשיכונם ולכלכלתם ,והמפגש בינם לבין
תושבי העיר המודאגים העלה את המורל של אלה האחרונים.
כאמור ,בזכות מיקומו חלש מתחם בית בוסל על התנועה בכביש עכו-עין זיתון-צפת .באפריל 1948
מנעה יחידת הפלמ"ח מעבר של אוטובוסים ובהם ערבים מצפת שביקשו לפגוע במגני עין זיתים .האש
שנורתה מבית בוסל בלמה את התגבורת והפסיקה את התחבורה הערבית בכביש .בעקבות זאת ביצעו
הבריטים חיפוש מדוקדק .הם יצאו בידיים ריקות ,שכן הנשק הוטמן היטב בסליקים .אבל הם העמידו
בכביש עין זיתים שריונית ,וזו פתחה באש נ"ט על בית בוסל וגרמה לנזק.
הבית הפך למוצב צבאי .הבריטים והערבים ירו עליו ,ולפעמים גם צרו עליו .מכיוון חארת אל-אכראד
(רובע הכורדים) שבמורדות הר כנען ,שחלש על המתחם ,ארבו צלפים לבאי הבית וירו בהם .הכניסה
מהכביש לבית בוסל נחסמה ,וכדי להסיר את המצור חפרו אנשי החי"ש מן הגדוד ה 11-רשת של תעלות.
עומקה של התעלה הראשית הגיע עד לשני מטרים ,והכניסה אליה הייתה מחצר בית ברשד שבכביש
הראשי .משם עברה דרך חצר בית ספר אליאנס לאורך הגן העירוני עד לביתן הטכני של בית בוסל .מכאן
נחפרו תעלות מפותלות בעומק של עד ארבעה מטרים .כך יכלו לוחמי הבית להמשיך ולהגן על הכניסה
לעיר עד ששוחררה בידי הכוחות היהודיים535.
למרות מערכת ההגנה נפגעו ונהרגו לוחמים אחדים מכדורי צלפים ובקרבות בסביבת בית בוסל.
בחצר הבית נפצע קשה מפקד ההגנה בצפת ,יונה הלברשטט-תרשיש ,בבואו לבדוק את מערכת הביצורים
ולחזקה; אברהם שחרור ,איש "הגנה" ותיק ומטובי הלוחמים בעיר ,נהרג בכ' בטבת תש"ח ( 2בינואר
)1948כשהוביל על חמורו אספקה ללוחמים בבית בוסל ונורה ליד השער על ידי צלף; צבי כהן ,לוחם
בחטיבת "יפתח" ,נפצע בבטנו מכדור צלף כשעמד על המשמר במחסום ליד בית בוסל ,ומת בי"ג באדר
ב' תש"ח ( 24במרץ )1948אחרי שישה ימי ייסורים בבית החולים; אלתר כהן נהרג בכ"ז באדר ב' תש"ח
( 7באפריל )1948בזמן שבנה קיר מגן לחלונות המטבח; רבקה קדוש ,עובדת ותיקה בבית בוסל ,אם
לשישה ילדים ,נהרגה בכ' בטבת תש"ח ( 2בינואר )1948כשעזבה את המקום בסיום יום העבודה.
צפת שוחררה ב 11-במאי .1948ימים אחדים אחר כך ,מעל מרפסת בית החולים של האגודה
הלונדונית שבמתחם בית בוסל ,נמסרה ליהודי העיר הבשורה על הקמת מדינת ישראל ,ושם גם חולק
ללוחמים אות ה"הגנה" 536.בחודש יולי של אותה שנה ,עם בוא העלייה החדשה לצפת ,פתח בית בוסל את
שעריו והפך לבית עולים .לאחר חודשים ספורים הסתיים גם תפקידו זה ,והוא הוסב לבית הבראה צבאי
של השירות הרפואי .ב 19-באוגוסט 1948אושרה הקמת יחידת בית הבראה מס' ( 1צפת) ,והיא נפתחה
רשמית ב 29-בספטמבר .באוקטובר פונו לבית בוסל הפצועים קל ממבצע חירם .בית ההבראה הצבאי
נסגר ב 1-בפברואר .1949
תקופה רביעית 171
