Page 198 - קרובים רחוקים
P. 198
בשיפוץ הוגדל חדר האוכל בקומת המסד של בית החולים בהתאם לתכנונו של האדריכל י"ד
מילוסלבסקי ,ובאגף המערבי של בית החולים נוספה הקומה העליונה -כנראה במהלך שנות החמישים590.
מספר המיטות בבית ההחלמה גדל ל ,105-והוכשרו גינות נוי ,משטחי דשא ומגרשי משחקים .למטבח
הובאו מקררים חשמליים ,והותקנו כיריים חשמליות .עוד הוחלט שבית ההבראה יהיה פתוח כל השנה,
וכך אפשר היה לארח בו 2,500מבריאים בכל שנה 591.הבינוי נעשה בחיפזון ,ללא אישורי הבנייה הנדרשים
בחוק ,והחלה חליפת מכתבים בין העירייה לבין מנהלי המקום להסדרת ההיתרים592.
מנהלו של בית בוסל ד"ר עמנואל רכטר ,בעזרת הגנן הראשי של מרכז קופת חולים פולק ,יזמו ,תכננו
והובילו את הקמתו של אמפיתאטרון לכ 300-איש במתחם:
בחורשת הארנים בתוך "גן בוסל" מוקם אמפיתיאטרון ל 300-מקומות ישיבה.
לכינוסים וועידות ההסתדרות יותאם האמפיתיאטרון עד כדי 800מקומות ישיבה
[ ]...את האמפיתיאטרון יחנכו בהרצאותיהם :שר החינוך וההשכלה ז .שזר על "צפת
של האר"י" -ואלוף מ .כרמל" :הגליל העליון במערכת השחרור" .ההרצאות יהיו
בד' לחוה"מ סוכות במסגרת הכינוס הארצי לידיעת הארץ593.
האמפיתאטרון מיצב את בית בוסל כמרכז תרבות לא רק של בית ההחלמה אלא גם של העיר צפת
וסביבתה.
הביקוש לבתי הבראה בכלל ולבית בוסל בפרט היה גדול מאוד .בסוף שנות החמישים-תחילת שנות
השישים החליטה קופת חולים לשפץ את המתחם .בשלב ראשון השקיעה הנהלת בית בוסל בחלוקת
חדרי האירוח הגדולים לחדרים קטנים יותר ובהתאמתם לבודדים ולזוגות .בתחילת שנות השישים פנתה
קופת חולים למשרד האדריכלים רכטר-זרחי ,שכבר ביססו את מעמדם כאדריכלי הבית של בתי ההבראה
ההסתדרותיים (בית ההבראה "ארזה" ובית ההבראה בנצרת) ,כדי שיתכננו בבית ההחלמה חדר אוכל חדש
ואולם התכנסויות -תוספת למבנים הקיימים ובסיס לפיתוח עתידי.
בבית בוסל התבקש יעקב רכטר לשלב בתכנון את המבנה הקיים ,ובחר להבליט את החדש לעומת
הישן .חדר האוכל החדש ,שהוקם בנפרד מהמבנים ההיסטוריים על בסיס חדר האוכל הישן ,היה בניין
בעל חמש צלעות ,מורם על עמודי בטון ,שנבנה בעיקר מבטון חשוף ,מזכוכית ומאבן לקט מקומית .חדר
האוכל ,שנחנך ב ,1963-היה שטוף אור ואוויר .מבעד לחלונותיו הרבים ניבטו הנוף ,הגן המטופח והמבנים
ההיסטוריים" .אולם האוכל הוא אולם רחב בעל תקרת צלעות תלויה ורק בפינות עמודים ,וכולו אומר
הוד ,הדר ,רחבות ,עליצות ונועם" 594.מתחת לאולם ,בקומת העמודים ,נבנה אמפיתאטרון פתוח ,וגם הוא
צפה אל ההרים והיערות שמסביב .רצפת חדר האוכל שימשה לו גג ,ומושביו היו יצוקים מגרנוליט .חיפוי
חלקו האחורי של חדר האוכל -מלבן בן שתי קומות -היה עשוי אבן לקט מקומית וזכוכית והתכתב
עם המבנה ההיסטורי של המיסיון הבריטי .עוד נסללה מערכת שבילים מרוצפת באבן לקט שיצרה רצף
וחיבור בין חלקי המתחם .לקראת אמצע שנות השישים הזמינה קופת חולים ממשרד רכטר תכנון של אגף
חדרים חדיש ובו שלושים חדרים .כל חדר כלל שירותים צמודים ,ויועד לשני נופשים בלבד .האגף החדש,
בן שתי קומות ,מוקם על המדרון שמתחת למבנים שבמתחם ,ולא צפה אליהם .כל חדריו פנו לנוף ההררי,
והמסדרון שהוליך אליהם פנה לחצר פנימית מוארכת .בד בבד עם בניית אגף החדרים נעשו עבודות
פיתוח נרחבות ,נסלל כביש והותקנו כניסות נוספות 595.רכטר בנה את המבנים בסגנון הברוטליסטי -סגנון
אדריכלי שהיה נפוץ בין שנות החמישים לאמצע שנות השמונים של המאה ה 20-והתאפיין בבנייה בבטון
196רחוקים קרובים
מילוסלבסקי ,ובאגף המערבי של בית החולים נוספה הקומה העליונה -כנראה במהלך שנות החמישים590.
מספר המיטות בבית ההחלמה גדל ל ,105-והוכשרו גינות נוי ,משטחי דשא ומגרשי משחקים .למטבח
הובאו מקררים חשמליים ,והותקנו כיריים חשמליות .עוד הוחלט שבית ההבראה יהיה פתוח כל השנה,
וכך אפשר היה לארח בו 2,500מבריאים בכל שנה 591.הבינוי נעשה בחיפזון ,ללא אישורי הבנייה הנדרשים
בחוק ,והחלה חליפת מכתבים בין העירייה לבין מנהלי המקום להסדרת ההיתרים592.
מנהלו של בית בוסל ד"ר עמנואל רכטר ,בעזרת הגנן הראשי של מרכז קופת חולים פולק ,יזמו ,תכננו
והובילו את הקמתו של אמפיתאטרון לכ 300-איש במתחם:
בחורשת הארנים בתוך "גן בוסל" מוקם אמפיתיאטרון ל 300-מקומות ישיבה.
לכינוסים וועידות ההסתדרות יותאם האמפיתיאטרון עד כדי 800מקומות ישיבה
[ ]...את האמפיתיאטרון יחנכו בהרצאותיהם :שר החינוך וההשכלה ז .שזר על "צפת
של האר"י" -ואלוף מ .כרמל" :הגליל העליון במערכת השחרור" .ההרצאות יהיו
בד' לחוה"מ סוכות במסגרת הכינוס הארצי לידיעת הארץ593.
האמפיתאטרון מיצב את בית בוסל כמרכז תרבות לא רק של בית ההחלמה אלא גם של העיר צפת
וסביבתה.
הביקוש לבתי הבראה בכלל ולבית בוסל בפרט היה גדול מאוד .בסוף שנות החמישים-תחילת שנות
השישים החליטה קופת חולים לשפץ את המתחם .בשלב ראשון השקיעה הנהלת בית בוסל בחלוקת
חדרי האירוח הגדולים לחדרים קטנים יותר ובהתאמתם לבודדים ולזוגות .בתחילת שנות השישים פנתה
קופת חולים למשרד האדריכלים רכטר-זרחי ,שכבר ביססו את מעמדם כאדריכלי הבית של בתי ההבראה
ההסתדרותיים (בית ההבראה "ארזה" ובית ההבראה בנצרת) ,כדי שיתכננו בבית ההחלמה חדר אוכל חדש
ואולם התכנסויות -תוספת למבנים הקיימים ובסיס לפיתוח עתידי.
בבית בוסל התבקש יעקב רכטר לשלב בתכנון את המבנה הקיים ,ובחר להבליט את החדש לעומת
הישן .חדר האוכל החדש ,שהוקם בנפרד מהמבנים ההיסטוריים על בסיס חדר האוכל הישן ,היה בניין
בעל חמש צלעות ,מורם על עמודי בטון ,שנבנה בעיקר מבטון חשוף ,מזכוכית ומאבן לקט מקומית .חדר
האוכל ,שנחנך ב ,1963-היה שטוף אור ואוויר .מבעד לחלונותיו הרבים ניבטו הנוף ,הגן המטופח והמבנים
ההיסטוריים" .אולם האוכל הוא אולם רחב בעל תקרת צלעות תלויה ורק בפינות עמודים ,וכולו אומר
הוד ,הדר ,רחבות ,עליצות ונועם" 594.מתחת לאולם ,בקומת העמודים ,נבנה אמפיתאטרון פתוח ,וגם הוא
צפה אל ההרים והיערות שמסביב .רצפת חדר האוכל שימשה לו גג ,ומושביו היו יצוקים מגרנוליט .חיפוי
חלקו האחורי של חדר האוכל -מלבן בן שתי קומות -היה עשוי אבן לקט מקומית וזכוכית והתכתב
עם המבנה ההיסטורי של המיסיון הבריטי .עוד נסללה מערכת שבילים מרוצפת באבן לקט שיצרה רצף
וחיבור בין חלקי המתחם .לקראת אמצע שנות השישים הזמינה קופת חולים ממשרד רכטר תכנון של אגף
חדרים חדיש ובו שלושים חדרים .כל חדר כלל שירותים צמודים ,ויועד לשני נופשים בלבד .האגף החדש,
בן שתי קומות ,מוקם על המדרון שמתחת למבנים שבמתחם ,ולא צפה אליהם .כל חדריו פנו לנוף ההררי,
והמסדרון שהוליך אליהם פנה לחצר פנימית מוארכת .בד בבד עם בניית אגף החדרים נעשו עבודות
פיתוח נרחבות ,נסלל כביש והותקנו כניסות נוספות 595.רכטר בנה את המבנים בסגנון הברוטליסטי -סגנון
אדריכלי שהיה נפוץ בין שנות החמישים לאמצע שנות השמונים של המאה ה 20-והתאפיין בבנייה בבטון
196רחוקים קרובים
