Page 203 - קרובים רחוקים
P. 203
בשנת ,1985בשל גירעון כספי גדול מאוד ,עלתה האפשרות לסגור את השלוחה האקדמית של
אוניברסיטת בר-אילן .במטרה להציל את המוסד מינתה עיריית צפת לתפקיד מנהל המכללה את חברון
טרבלסי ,והוא תיאר את ביקורו במקום" :מצאתי את עצמי בתוך מבנה 'בית הדסה' ביום בחורף הקשה
של צפת .הגשמים חדרו מבעד לקירות ומהגג .כשלושים סטודנטים למדו באחת הכיתות בקומה העליונה
כשהם רועדים מקור .חלקם אף פתחו מטריות במהלך השיעור" 605.טרבלסי סיפר כי ִאפשר למכללה לפעול
גם בחדרים שהיו סגורים במשך שנים .פעילותה התרחבה ,ומצבה הכלכלי השתפר.
השנים הבאות לא היטיבו עם המבנה .בגלל בעיות קרקע וחוזק היסודות שקעו חלקים ממנו וסדקים
נפערו בין אגפיו .עוד נפגע הבניין מהתוספות ש"הודבקו" לו ,משינויים שנעשו תוך פריצת קירות והריסת
פתחים מקוריים ,מהיעדר תחזוקה מתאימה ומרטיבות .בסוף שנות התשעים ננטש המבנה לאחר שמהנדס
העיר קבע שהוא מסוכן606.
בכל אותה תקופה המשיך בית ההבראה על שם יוסף בוסל לשגשג ,ויצאו לו מוניטין ברחבי הארץ.
עם זאת ,תקופת פעילותו צומצמה והוא נפתח רק לחודשים ספורים בשנה .בית ההבראה היה מבוקש
מאוד בקרב חברי ההסתדרות ,והמזמינים נאלצו להמתין זמן רב ,לעתים שנים ,עד שזכו לנפוש במקום.
על הפופולריות של המקום באותן שנים אפשר ללמוד מדברים שסיפר השחקן מוני מושונוב ביום פטירתו
של אריק איינשטיין:
פעם שאלתי אותו [את אריק איינשטיין] אולי ניסע פעם לטייל? אז הוא אמר לי רק
לצפת ,ואם אפשר לבית בוסל ,בית בוסל היה [ ]...בית הבראה של נשים עובדות.
אימא שלו הייתה מאוד פעילה בזה ,הוא ראה את המקום והיה מה-זה מאושר ,ומאז
הפכנו את זה למנהג שנסענו כל שנה לצפת ,הוא אהב מאוד לטייל [ ]...מאוד אהב607.
במהלך כל תקופת פעילותו של בית ההחלמה הוא שימש גם מרכז עירוני לפעילות תרבותית וחברתית:
תלמידי בתי הספר והתושבים ציינו בו את החגים ,ילדי העיר הופיעו בו בקונצרטים ובמופעי סיום ,הוקרנו
בו סרטים וכו' .אירועים אלו זכו לאזכורים בעיתון דבר .למשל" :מאתיים ילדים מארבעה גנים של ארגון
אמהות בצפת הביאו בערב החג סלי ביכורים לבית ההבראה 'בית בוסל' .מנהל המוסד ד .שטרנגלז פדה
את הביכורים בתרומה כספית לקרן הקיימת"608.
בשנת 1974הוצב במבואה הצפונית של מבנה בית ההבראה שבנה רכטר תבליט קיר מחמר .האמן
כתריאל עפרוני צייר את הציור ,ורעייתו תמר הכינה את התבליט משילוב של אריחי קרמיקה שייצרה
בעבודת יד .את היצירה ,שהוקדשה לפסוק "וגר זאב עם כבש" ,הכינו בני הזוג חודשים אחדים לאחר
שהגיעו מהשתלמות בברזיל לצפת .הם ביקרו בבית בוסל והציעו לקופת חולים לעצב ציור-תבליט
במבואה ,על קיר קעור שנבנה במרכזה .הזוג לא קיבל תמורה עבור יצירתו ,פרט לתשלום עבור החומרים.
מטרתם הייתה לפרסם את עצמם בתחילת דרכם המקצועית -בצפת ובקרב מאות המבקרים שפקדו את
בית בוסל באותה תקופה609.
בחודשי החורף של תחילת שנת 1973ייעדו את בית בוסל (בדומה לארבעת המוסדות האחרים
של קופת חולים) לאולפן לעולים מברית המועצות ,רובם רופאים .עם תום התקופה סירבו כעשר
משפחות לעזוב ,והנהלת המוסד נאלצה לפתוח את בית ההבראה לנופשים אף שאותן משפחות הוסיפו
להתגורר במתחם610.
בגין המשבר הכללי של בתי ההבראה בכלל המדינה ,כפי שהוזכר להלן ,והבעיות הייחודיות של צפת,
הלך ואיבד גם בית בוסל מן הפופולריות שלו .ב 1982-הוא נסגר ,ובמשך כשנה וחצי שימש מעון קליטה
תקופה חמישית 201
אוניברסיטת בר-אילן .במטרה להציל את המוסד מינתה עיריית צפת לתפקיד מנהל המכללה את חברון
טרבלסי ,והוא תיאר את ביקורו במקום" :מצאתי את עצמי בתוך מבנה 'בית הדסה' ביום בחורף הקשה
של צפת .הגשמים חדרו מבעד לקירות ומהגג .כשלושים סטודנטים למדו באחת הכיתות בקומה העליונה
כשהם רועדים מקור .חלקם אף פתחו מטריות במהלך השיעור" 605.טרבלסי סיפר כי ִאפשר למכללה לפעול
גם בחדרים שהיו סגורים במשך שנים .פעילותה התרחבה ,ומצבה הכלכלי השתפר.
השנים הבאות לא היטיבו עם המבנה .בגלל בעיות קרקע וחוזק היסודות שקעו חלקים ממנו וסדקים
נפערו בין אגפיו .עוד נפגע הבניין מהתוספות ש"הודבקו" לו ,משינויים שנעשו תוך פריצת קירות והריסת
פתחים מקוריים ,מהיעדר תחזוקה מתאימה ומרטיבות .בסוף שנות התשעים ננטש המבנה לאחר שמהנדס
העיר קבע שהוא מסוכן606.
בכל אותה תקופה המשיך בית ההבראה על שם יוסף בוסל לשגשג ,ויצאו לו מוניטין ברחבי הארץ.
עם זאת ,תקופת פעילותו צומצמה והוא נפתח רק לחודשים ספורים בשנה .בית ההבראה היה מבוקש
מאוד בקרב חברי ההסתדרות ,והמזמינים נאלצו להמתין זמן רב ,לעתים שנים ,עד שזכו לנפוש במקום.
על הפופולריות של המקום באותן שנים אפשר ללמוד מדברים שסיפר השחקן מוני מושונוב ביום פטירתו
של אריק איינשטיין:
פעם שאלתי אותו [את אריק איינשטיין] אולי ניסע פעם לטייל? אז הוא אמר לי רק
לצפת ,ואם אפשר לבית בוסל ,בית בוסל היה [ ]...בית הבראה של נשים עובדות.
אימא שלו הייתה מאוד פעילה בזה ,הוא ראה את המקום והיה מה-זה מאושר ,ומאז
הפכנו את זה למנהג שנסענו כל שנה לצפת ,הוא אהב מאוד לטייל [ ]...מאוד אהב607.
במהלך כל תקופת פעילותו של בית ההחלמה הוא שימש גם מרכז עירוני לפעילות תרבותית וחברתית:
תלמידי בתי הספר והתושבים ציינו בו את החגים ,ילדי העיר הופיעו בו בקונצרטים ובמופעי סיום ,הוקרנו
בו סרטים וכו' .אירועים אלו זכו לאזכורים בעיתון דבר .למשל" :מאתיים ילדים מארבעה גנים של ארגון
אמהות בצפת הביאו בערב החג סלי ביכורים לבית ההבראה 'בית בוסל' .מנהל המוסד ד .שטרנגלז פדה
את הביכורים בתרומה כספית לקרן הקיימת"608.
בשנת 1974הוצב במבואה הצפונית של מבנה בית ההבראה שבנה רכטר תבליט קיר מחמר .האמן
כתריאל עפרוני צייר את הציור ,ורעייתו תמר הכינה את התבליט משילוב של אריחי קרמיקה שייצרה
בעבודת יד .את היצירה ,שהוקדשה לפסוק "וגר זאב עם כבש" ,הכינו בני הזוג חודשים אחדים לאחר
שהגיעו מהשתלמות בברזיל לצפת .הם ביקרו בבית בוסל והציעו לקופת חולים לעצב ציור-תבליט
במבואה ,על קיר קעור שנבנה במרכזה .הזוג לא קיבל תמורה עבור יצירתו ,פרט לתשלום עבור החומרים.
מטרתם הייתה לפרסם את עצמם בתחילת דרכם המקצועית -בצפת ובקרב מאות המבקרים שפקדו את
בית בוסל באותה תקופה609.
בחודשי החורף של תחילת שנת 1973ייעדו את בית בוסל (בדומה לארבעת המוסדות האחרים
של קופת חולים) לאולפן לעולים מברית המועצות ,רובם רופאים .עם תום התקופה סירבו כעשר
משפחות לעזוב ,והנהלת המוסד נאלצה לפתוח את בית ההבראה לנופשים אף שאותן משפחות הוסיפו
להתגורר במתחם610.
בגין המשבר הכללי של בתי ההבראה בכלל המדינה ,כפי שהוזכר להלן ,והבעיות הייחודיות של צפת,
הלך ואיבד גם בית בוסל מן הפופולריות שלו .ב 1982-הוא נסגר ,ובמשך כשנה וחצי שימש מעון קליטה
תקופה חמישית 201
