Page 217 - קרובים רחוקים
P. 217
אפילוג :התקווה לעתיד
שבע שנים נדרשו עד שהתקוות והחזון האלה התממשו .בשנת 2010החליטה הנהלת המכללה
האקדמית צפת לרכוש את מתחם בית בוסל מתקציבה ומכספים שהקצתה לכך הוועדה לתכנון
ותקצוב של המל"ג .ההחלטה לוותה בלבטים קשים ורבים .משמעותה הייתה להסב לרכישת
מתחם בית בוסל כספים שייועדו לבניית מבנה רב-תכליתי שהיה על סף קבלת אישורים להתחלת
הבנייה ,בשטח שמעבר לרחוב.
תקווה נוספת להצלת המבנה ולהחייאתו באה מכיוון ממשלת ישראל ,שב 21-בפברואר ,2010
בישיבה מיוחדת שקיימה בתל חי ,החליטה על "תכנית מורשת" -תכנית להעצמת תשתיות מורשת
לאומית ,ואלה עיקריה:
.1לשקם ולהעצים תשתיות מורשת לאומית ,באמצעות השקעה ממשלתית
בשיקום ושימור נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים ,המביאים לידי ביטוי את
המורשת הלאומית של עם ישראל בארצו.
.2לבצע ,במסגרת תכנית רב שנתית ,בת שש שנים ,פעולות לשיקום והעצמת
תשתיות מורשת לאומית (להלן -תכנית "מורשת")626.
החלטת הממשלה ורכישת המתחם על ידי המכללה האקדמית צפת אכן הפיחו תקווה אמיתית
שיש נכונות ושיימצאו משאבים לשקם ולהחיות את המקום לטובת שימור ההיסטוריה הגלומה
במתחם ,ולטובת התפתחותן של העיר צפת ושל המכללה האקדמית צפת.
המכללה סיימה להכין תכנית אב לכלל המתחמים שבבעלותה -בית הדסה ,בית ספר כי"ח,
בית בוסל ובית סגל .אחד מעקרונות התכנית הוא ליצור רצף בין המבנים ובכך לקרב "רחוקים"
(בית בוסל) לקרובים ("בית הדסה") .תכנית האב נכתבה בהובלתו המקצועית של הארכיטקט חיים
קהת ,על פי כמה מטרות ועקרונות:
* מכללה עירונית -שילוב המכללה במרקם העירוני ובמרחב הציבורי של הרחוב; יצירת
שערי כניסה מזוהים לקמפוס.
* פיזור הפונקציות האקדמיות -ריכוז השטחים הבנויים במגרשים בבעלות המכללה;
יצירת "מרכז קמפוס" פעיל ואטרקטיבי וקשרי אורך ורוחב לנגישות פנים במכללה;
מתן מענה פרוגרמתי ופיזי לצורכי המכללה.
* טבע ומורשת -התאמת המבנים ההיסטוריים לצורכי המכללה; השתלבות המבנים
בסביבה ההררית.
* פרופיל אקדמי ייחודי -מתן מענה פרוגרמתי ופיזי לצורכי המכללה בהתאם לפרופיל
האקדמי הייחודי לה והתפתחותה בעתיד.
על פי לתכנית יאורגן מתחם בית בוסל ,הכולל מבנים היסטוריים לשימור ,סביב "פורום" מרכזי
שיהיה לב הפעילות בקמפוס .המבנים ישומרו ולחלקם יתווספו שטחים המיועדים לפונקציות
אקדמיות .בכל התהליך יישמר אופיו הייחודי של המתחם על כל בנייניו ההיסטוריים.
אפילוג 215
שבע שנים נדרשו עד שהתקוות והחזון האלה התממשו .בשנת 2010החליטה הנהלת המכללה
האקדמית צפת לרכוש את מתחם בית בוסל מתקציבה ומכספים שהקצתה לכך הוועדה לתכנון
ותקצוב של המל"ג .ההחלטה לוותה בלבטים קשים ורבים .משמעותה הייתה להסב לרכישת
מתחם בית בוסל כספים שייועדו לבניית מבנה רב-תכליתי שהיה על סף קבלת אישורים להתחלת
הבנייה ,בשטח שמעבר לרחוב.
תקווה נוספת להצלת המבנה ולהחייאתו באה מכיוון ממשלת ישראל ,שב 21-בפברואר ,2010
בישיבה מיוחדת שקיימה בתל חי ,החליטה על "תכנית מורשת" -תכנית להעצמת תשתיות מורשת
לאומית ,ואלה עיקריה:
.1לשקם ולהעצים תשתיות מורשת לאומית ,באמצעות השקעה ממשלתית
בשיקום ושימור נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים ,המביאים לידי ביטוי את
המורשת הלאומית של עם ישראל בארצו.
.2לבצע ,במסגרת תכנית רב שנתית ,בת שש שנים ,פעולות לשיקום והעצמת
תשתיות מורשת לאומית (להלן -תכנית "מורשת")626.
החלטת הממשלה ורכישת המתחם על ידי המכללה האקדמית צפת אכן הפיחו תקווה אמיתית
שיש נכונות ושיימצאו משאבים לשקם ולהחיות את המקום לטובת שימור ההיסטוריה הגלומה
במתחם ,ולטובת התפתחותן של העיר צפת ושל המכללה האקדמית צפת.
המכללה סיימה להכין תכנית אב לכלל המתחמים שבבעלותה -בית הדסה ,בית ספר כי"ח,
בית בוסל ובית סגל .אחד מעקרונות התכנית הוא ליצור רצף בין המבנים ובכך לקרב "רחוקים"
(בית בוסל) לקרובים ("בית הדסה") .תכנית האב נכתבה בהובלתו המקצועית של הארכיטקט חיים
קהת ,על פי כמה מטרות ועקרונות:
* מכללה עירונית -שילוב המכללה במרקם העירוני ובמרחב הציבורי של הרחוב; יצירת
שערי כניסה מזוהים לקמפוס.
* פיזור הפונקציות האקדמיות -ריכוז השטחים הבנויים במגרשים בבעלות המכללה;
יצירת "מרכז קמפוס" פעיל ואטרקטיבי וקשרי אורך ורוחב לנגישות פנים במכללה;
מתן מענה פרוגרמתי ופיזי לצורכי המכללה.
* טבע ומורשת -התאמת המבנים ההיסטוריים לצורכי המכללה; השתלבות המבנים
בסביבה ההררית.
* פרופיל אקדמי ייחודי -מתן מענה פרוגרמתי ופיזי לצורכי המכללה בהתאם לפרופיל
האקדמי הייחודי לה והתפתחותה בעתיד.
על פי לתכנית יאורגן מתחם בית בוסל ,הכולל מבנים היסטוריים לשימור ,סביב "פורום" מרכזי
שיהיה לב הפעילות בקמפוס .המבנים ישומרו ולחלקם יתווספו שטחים המיועדים לפונקציות
אקדמיות .בכל התהליך יישמר אופיו הייחודי של המתחם על כל בנייניו ההיסטוריים.
אפילוג 215
