Page 222 - קרובים רחוקים
P. 222
באותה תקופה התוודעה רחל לחברי הקבוצה ,ובמיוחד לחיותה (לימים חיותה בוסל) ,חברתו של יוסף
בוסל שעלתה אתו ארצה ב 1908-מהעיירה לאחוביץ שברוסיה הלבנה .כותב מוקי צור בספרו הביוגרפי
על רחל:
רחל התגלתה ב"חוות העלמות" .היא עבדה בשדה ,הייתה רועת אווזים ,וימים
ארוכים עבדה במטבח ששירת את חברותיה ,שם התגלו כוחותיה הגנוזים .חוש
ההומור שלה פרח .הקשר שלה עם הפועלים בחוות כנרת ,באום ג'וני ובדגניה ,עם
ייסודה ,היה קשר עמוק .כאן היא פגשה דמויות מיוחדות במינן כמו ברל כצנלסון,
יוסף בוסל ,תנחום תנפילוב629.
בשנת 1913נפרדה רחל מדגניה ומחוות כנרת ונסעה ללמוד חקלאות בטולוז שצרפת ,מונעת מאידאולוגיה
ומשאיפה לתרום להפיכתה של הארץ לגן פורח .בעטיה של מלחמת העולם הראשונה נקטעו לימודיה
והיא נדדה לרוסיה .שם חוותה את אימת המלחמה וחייתה בתנאים קשים מאוד.
בשנת 1919התחתן יוסף בוסל עם חברתו חיותה ,ובשנת 1919נולדה בתם הדסה .באוגוסט ,1919
חודשים אחדים לאחר הולדת בתו ,כשחזר בוסל בשיט מטבריה לדגניה א' התהפכה סירתו והוא טבע
בכנרת .האסון היכה בתדהמה את היישוב היהודי בארץ ישראל .יוסף חיים ברנר הספיד אותו במילים אלה:
"איש ,אשר היה סמל החיוב ,סמל הבניה ,יסוד שביסוד ,מעולה בין המעולים ,איש הרצון וההכרח"630.
לאחר התקופה הקשה ברוסיה חזרה רחל ארצה ב 1919-ברוסלן -האנייה הראשונה שהפליגה מרוסיה
לארץ ישראל .היא ירדה לעמק הירדן והייתה נחושה להגיע מיד לכנרת ,אך חבריה ,חיותה בוסל ,תנחום
תנפילוב ואחרים לא היו שם משום שכבר עברו לדגניה .רחל פגשה את מאיר רוטברג וביקשה ש"יסדר"
אותה בדגניה .רוטברג דיבר עם יוסף ברץ ,ממתיישבי דגניה ,ולמחרת הפגישה ביניהם נסעה רחל לשם631.
רחל הגיעה לדגניה בימות האבל על מותו של בוסל .נראה שבעקבות הטראומה ומתוך הערצה ליוסף
ולחיותה בוסל היא כתבה שיר המתריס בפני האלוהים שנטל את חייו .השיר נמצא באקראי בשנת ,2008
וגרפולוג קבע כי מדובר בכתב ידה .התיקונים נעשו בכתב יד שונה .נראה שרחל כתבה את השיר ברוסית
ותרגמה אותו לעברית ,ואחר כך ביקשה מאדם לא ידוע שיתקן את השיר .אולי היה זה לוי ריקליס ,שהשיר
נמצא בעיזבונו -מורה לעברית ,דמות ידועה ביישוב ופעיל ציבור שביקר בדגניה באותן שנים.
220רחוקים קרובים
בוסל שעלתה אתו ארצה ב 1908-מהעיירה לאחוביץ שברוסיה הלבנה .כותב מוקי צור בספרו הביוגרפי
על רחל:
רחל התגלתה ב"חוות העלמות" .היא עבדה בשדה ,הייתה רועת אווזים ,וימים
ארוכים עבדה במטבח ששירת את חברותיה ,שם התגלו כוחותיה הגנוזים .חוש
ההומור שלה פרח .הקשר שלה עם הפועלים בחוות כנרת ,באום ג'וני ובדגניה ,עם
ייסודה ,היה קשר עמוק .כאן היא פגשה דמויות מיוחדות במינן כמו ברל כצנלסון,
יוסף בוסל ,תנחום תנפילוב629.
בשנת 1913נפרדה רחל מדגניה ומחוות כנרת ונסעה ללמוד חקלאות בטולוז שצרפת ,מונעת מאידאולוגיה
ומשאיפה לתרום להפיכתה של הארץ לגן פורח .בעטיה של מלחמת העולם הראשונה נקטעו לימודיה
והיא נדדה לרוסיה .שם חוותה את אימת המלחמה וחייתה בתנאים קשים מאוד.
בשנת 1919התחתן יוסף בוסל עם חברתו חיותה ,ובשנת 1919נולדה בתם הדסה .באוגוסט ,1919
חודשים אחדים לאחר הולדת בתו ,כשחזר בוסל בשיט מטבריה לדגניה א' התהפכה סירתו והוא טבע
בכנרת .האסון היכה בתדהמה את היישוב היהודי בארץ ישראל .יוסף חיים ברנר הספיד אותו במילים אלה:
"איש ,אשר היה סמל החיוב ,סמל הבניה ,יסוד שביסוד ,מעולה בין המעולים ,איש הרצון וההכרח"630.
לאחר התקופה הקשה ברוסיה חזרה רחל ארצה ב 1919-ברוסלן -האנייה הראשונה שהפליגה מרוסיה
לארץ ישראל .היא ירדה לעמק הירדן והייתה נחושה להגיע מיד לכנרת ,אך חבריה ,חיותה בוסל ,תנחום
תנפילוב ואחרים לא היו שם משום שכבר עברו לדגניה .רחל פגשה את מאיר רוטברג וביקשה ש"יסדר"
אותה בדגניה .רוטברג דיבר עם יוסף ברץ ,ממתיישבי דגניה ,ולמחרת הפגישה ביניהם נסעה רחל לשם631.
רחל הגיעה לדגניה בימות האבל על מותו של בוסל .נראה שבעקבות הטראומה ומתוך הערצה ליוסף
ולחיותה בוסל היא כתבה שיר המתריס בפני האלוהים שנטל את חייו .השיר נמצא באקראי בשנת ,2008
וגרפולוג קבע כי מדובר בכתב ידה .התיקונים נעשו בכתב יד שונה .נראה שרחל כתבה את השיר ברוסית
ותרגמה אותו לעברית ,ואחר כך ביקשה מאדם לא ידוע שיתקן את השיר .אולי היה זה לוי ריקליס ,שהשיר
נמצא בעיזבונו -מורה לעברית ,דמות ידועה ביישוב ופעיל ציבור שביקר בדגניה באותן שנים.
220רחוקים קרובים
