Page 219 - 30 השנים הראשונות
P. 219
+תהליך בנייה שיש בו מרכיבי שימור ,ויתאפשר לנו לייעץ ולסייע בזכות הידע המקצועי שלנו ומכוח החוק. פעילות חינוכית של "אמץ אתר" ברחובות
מלאכתנו אינה מסתיימת גם במצב אידאלי שבו תהליך של שימור מתבצע לפי אמות המידה המקצועיות. סיור במוזיאון אוצרות בחומה -עכו ,במסגרת כנס ארצי
לצערנו ,לאחר שלושים שנות שימור אנו רואים מבנים ששומרו אך הוזנחו ברבות השנים ,או שנזנח בהם
מרכיב השימור .המשמעות היא שעלינו להמשיך ולעקוב אחר המתרחש ולשלב ככל האפשר בתכניות את של מנהלי אתרי המורשת2013 ,
נושא ניהול השימור כסעיף מחייב ,ולעקוב אחר ההתפתחויות גם לאחר שיצאנו ,לכאורה ,מן התמונה.
המערך החינוכי
כאמור ,אחת ממטרותיה המרכזיות של המועצה לשימור אתרים היא התחום החינוכי .מערך זה נבנה בעמל
במשך שנים רבות ,בהיקפים הולכים וגדלים ,וידע עליות ומורדות .בשנים האחרונות הצלחנו לקדם את
הנושא ללא שיעור .באמצעות מחלקת החינוך מובילה המועצה מהלך משמעותי רחב פעילות והיקף ,הרואה
בכלל אתרי המורשת ִמקשה אחת הזקוקה לסיוע ולשותפות .מדובר על כ 160-אתרים הקולטים כשלושה
מיליון מבקרים בשנה ,ובהם עשרה אתרים שהמועצה הקימה ומפעילה בעצמה.
בצד שדרוג האתרים לקחה המועצה לשימור אתרים על עצמה לדאוג לפעולות ארציות להכשרת מנהלים
ומדריכים ,לקורסים שונים ולהשתלמויות לעובדי האתרים .פעולות אלה מתבצעות בסיוע ובשיתוף פעולה
עם "ציוני דרך" -אגף מורשת במשרד ראש הממשלה ,משרד התרבות והספורט ,משרד הביטחון ,משרד
החינוך וגופים נוספים.
הקורסים וההשתלמויות הללו מתקיימים לצד פעילות מגוונת במערכת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי
ונותנים מענה לקהלי יעד מגוונים .האתרים הם הליבה של הנחלת המורשת ,אך אינם זוכים לדי ביקורים
של תלמידים וחניכים של המערכות הבלתי פורמליות .בשנים הבאות נבחן העמקה של פעולה חשובה
ומיוחדת זו ,ונשדרג את איכותם של אתרי הביקור כך שימשכו קהל מהארץ ומחו"ל .נצטרך לפעול באופן
מיוחד לגיוס האמצעים הכספיים לפעולה לאומית זו ,והדבר ייבחן במגעינו עם משרד החינוך ,משרד
התרבות והספורט ו"ציוני דרך" -אגף מורשת במשרד ראש הממשלה .כמובן ,אנו שואפים להרחיב ולגוון
את הפעילות החינוכית בתחום המורשת ,ולהטמיע את נושא השימור ואת חשיבותו.
פיתוח וקידום המחקר וההכשרה האקדמית
כדי לפתח את תחום השימור עלינו לבנות תשתית אקדמית שתפרוס בסיס תאורטי למלאכת השימור
בישראל .כיום אנו נסמכים בעיקר על מחקרים שהתבצעו בחו"ל ועל כתביהם של החוקרים המעטים
הפועלים בארץ .יש בכך מן הבעייתיות ,שכן על אף החשיבות שבקשר עם הנעשה בחו"ל ועם המגמות
218שלושים שנים ראשונות
מלאכתנו אינה מסתיימת גם במצב אידאלי שבו תהליך של שימור מתבצע לפי אמות המידה המקצועיות. סיור במוזיאון אוצרות בחומה -עכו ,במסגרת כנס ארצי
לצערנו ,לאחר שלושים שנות שימור אנו רואים מבנים ששומרו אך הוזנחו ברבות השנים ,או שנזנח בהם
מרכיב השימור .המשמעות היא שעלינו להמשיך ולעקוב אחר המתרחש ולשלב ככל האפשר בתכניות את של מנהלי אתרי המורשת2013 ,
נושא ניהול השימור כסעיף מחייב ,ולעקוב אחר ההתפתחויות גם לאחר שיצאנו ,לכאורה ,מן התמונה.
המערך החינוכי
כאמור ,אחת ממטרותיה המרכזיות של המועצה לשימור אתרים היא התחום החינוכי .מערך זה נבנה בעמל
במשך שנים רבות ,בהיקפים הולכים וגדלים ,וידע עליות ומורדות .בשנים האחרונות הצלחנו לקדם את
הנושא ללא שיעור .באמצעות מחלקת החינוך מובילה המועצה מהלך משמעותי רחב פעילות והיקף ,הרואה
בכלל אתרי המורשת ִמקשה אחת הזקוקה לסיוע ולשותפות .מדובר על כ 160-אתרים הקולטים כשלושה
מיליון מבקרים בשנה ,ובהם עשרה אתרים שהמועצה הקימה ומפעילה בעצמה.
בצד שדרוג האתרים לקחה המועצה לשימור אתרים על עצמה לדאוג לפעולות ארציות להכשרת מנהלים
ומדריכים ,לקורסים שונים ולהשתלמויות לעובדי האתרים .פעולות אלה מתבצעות בסיוע ובשיתוף פעולה
עם "ציוני דרך" -אגף מורשת במשרד ראש הממשלה ,משרד התרבות והספורט ,משרד הביטחון ,משרד
החינוך וגופים נוספים.
הקורסים וההשתלמויות הללו מתקיימים לצד פעילות מגוונת במערכת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי
ונותנים מענה לקהלי יעד מגוונים .האתרים הם הליבה של הנחלת המורשת ,אך אינם זוכים לדי ביקורים
של תלמידים וחניכים של המערכות הבלתי פורמליות .בשנים הבאות נבחן העמקה של פעולה חשובה
ומיוחדת זו ,ונשדרג את איכותם של אתרי הביקור כך שימשכו קהל מהארץ ומחו"ל .נצטרך לפעול באופן
מיוחד לגיוס האמצעים הכספיים לפעולה לאומית זו ,והדבר ייבחן במגעינו עם משרד החינוך ,משרד
התרבות והספורט ו"ציוני דרך" -אגף מורשת במשרד ראש הממשלה .כמובן ,אנו שואפים להרחיב ולגוון
את הפעילות החינוכית בתחום המורשת ,ולהטמיע את נושא השימור ואת חשיבותו.
פיתוח וקידום המחקר וההכשרה האקדמית
כדי לפתח את תחום השימור עלינו לבנות תשתית אקדמית שתפרוס בסיס תאורטי למלאכת השימור
בישראל .כיום אנו נסמכים בעיקר על מחקרים שהתבצעו בחו"ל ועל כתביהם של החוקרים המעטים
הפועלים בארץ .יש בכך מן הבעייתיות ,שכן על אף החשיבות שבקשר עם הנעשה בחו"ל ועם המגמות
218שלושים שנים ראשונות