Page 220 - 30 השנים הראשונות
P. 220
המתפתחות שם ,התנאים בישראל הם מיוחדים ,בין היתר בשל היותה כור היתוך לאוכלוסייה שהגיעה מכל השתלמות בבית הכנסת במקוה ישראל
העולם ,והביאה אתה גוונים שונים של אורחות חיים שהתאחדו כאן לכלל תרבות שהיא שונה מזו שבכל קורס "עבודה בגובה"
מקום אחר.
בעבר היו ניסיונות אחדים לטפל בנושא ,וגם כיום יש הפועלים לאקדמיזציה של השימור ,דוגמת תואר שני
בשימור ופיתוח נוף ונכסי תרבות באוניברסיטת בר-אילן בראשות פרופ' עירית עמית-כהן ,תכנית לתואר שני
בטכניון שפיתחה פרופ' ניצה סמוק ובראשה עומדת אדר' רותי ליברטי-שלו ,תואר ראשון בשימור במכללה
האקדמית גליל מערבי בראשות פרופ' נדב קשטן ועוד .על אף כל אלה ,עדיין אין בישראל מוסד אקדמי
המוקדש לשימור בלבד .אנו שואפים ופועלים להקמת מוסד כזה שבו יוענקו תארים אקדמיים לאדריכלים,
למהנדסים ,להיסטוריונים ולגאוגרפים של שימור ,ושהמרכיב המחקרי והאמפירי בלימודים יעסוק בשימור.
אנו מעוניינים להקים מסלולי שימור נוספים גם באוניברסיטאות ובמכללות ,ויתרה מכך ,אנו שואפים להביא
לכך שכל מסלול אקדמי שיש בו זיקה למקצועות השימור יחייב את תלמידיו ללמוד שימור במסגרת קורסי
החובה .הקמת מרכזים אקדמיים כאלה תביא את השימור בארץ למקומות ראויים שטרם הגענו אליהם.
הכשרה מקצועית מעשית
כגורם מקצועי ארצי מתווה דרך ,המועצה לשימור אתרים תעמיק בשנים הבאות את תהליכי התמקצעות,
כמתחייב .התמקצעות זו מחייבת אותנו לפתח אמצעי הכשרה מקצועית בתחומי השימור .בפועל -ישראל
חסרה מאוד כיום אנשי מקצוע דוגמת הנדסאי בניין בתחום השימור ,מומחים לסיתות ולעבודה באבן,
נפחים ,נגרים ועוד .זאת לעומת התחום התאורטי והתחום הציבורי ,שבהם זכינו להתקדמות עצומה .לפיכך
הכשרתם של צעירים הנכנסים למעגל העבודה עם תום שירותם הצבאי ,הלאומי או אחר ,היא מבחינתנו צו
השעה .במדינות רבות בעולם מלאכות אלה הן מסורת העוברת מדור לדור ובזכותה מצליחים להגיע לרמות
שימור גבוהות ביותר .ידע זה עובר באמצעות הכשרת אנשים בבתי ספר המיוחדים לכך.
בישראל הנושא טרם עלה לסדר היום .אני מאמין שבצד פיתוח המרכיב האקדמי והמחקרי עלינו לפעול
מיד להקמת בית ספר למקצועות השימור הפיזי .אחת האפשרויות היא לעשות זאת כבר בשלב הלימודים
הפורמליים ,בשיתוף בתי הספר התיכוניים המקצועיים .בנוסף ,אפשר להקים בית ספר לבוגרים בשיתוף
המערכות המטפלות בזכויות חיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי .אני סבור שבמסגרת זו אפשר לקיים
שיתוף פעולה עם רשויות ממלכתיות דוגמת רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים ,ולאחד את הניסיון
שנצבר בכלל הגופים לבניית מערך לימודים מקצועי .אני מאמין שהרעיון להקים מוסד הכשרתי כזה יקרום
עור וגידים בעתיד הקרוב .אין ספק שאם נשכיל להכשיר ציבור גדול של עובדי שימור נזכה להתקדמות
עוד לא תמה המשמרת 219
העולם ,והביאה אתה גוונים שונים של אורחות חיים שהתאחדו כאן לכלל תרבות שהיא שונה מזו שבכל קורס "עבודה בגובה"
מקום אחר.
בעבר היו ניסיונות אחדים לטפל בנושא ,וגם כיום יש הפועלים לאקדמיזציה של השימור ,דוגמת תואר שני
בשימור ופיתוח נוף ונכסי תרבות באוניברסיטת בר-אילן בראשות פרופ' עירית עמית-כהן ,תכנית לתואר שני
בטכניון שפיתחה פרופ' ניצה סמוק ובראשה עומדת אדר' רותי ליברטי-שלו ,תואר ראשון בשימור במכללה
האקדמית גליל מערבי בראשות פרופ' נדב קשטן ועוד .על אף כל אלה ,עדיין אין בישראל מוסד אקדמי
המוקדש לשימור בלבד .אנו שואפים ופועלים להקמת מוסד כזה שבו יוענקו תארים אקדמיים לאדריכלים,
למהנדסים ,להיסטוריונים ולגאוגרפים של שימור ,ושהמרכיב המחקרי והאמפירי בלימודים יעסוק בשימור.
אנו מעוניינים להקים מסלולי שימור נוספים גם באוניברסיטאות ובמכללות ,ויתרה מכך ,אנו שואפים להביא
לכך שכל מסלול אקדמי שיש בו זיקה למקצועות השימור יחייב את תלמידיו ללמוד שימור במסגרת קורסי
החובה .הקמת מרכזים אקדמיים כאלה תביא את השימור בארץ למקומות ראויים שטרם הגענו אליהם.
הכשרה מקצועית מעשית
כגורם מקצועי ארצי מתווה דרך ,המועצה לשימור אתרים תעמיק בשנים הבאות את תהליכי התמקצעות,
כמתחייב .התמקצעות זו מחייבת אותנו לפתח אמצעי הכשרה מקצועית בתחומי השימור .בפועל -ישראל
חסרה מאוד כיום אנשי מקצוע דוגמת הנדסאי בניין בתחום השימור ,מומחים לסיתות ולעבודה באבן,
נפחים ,נגרים ועוד .זאת לעומת התחום התאורטי והתחום הציבורי ,שבהם זכינו להתקדמות עצומה .לפיכך
הכשרתם של צעירים הנכנסים למעגל העבודה עם תום שירותם הצבאי ,הלאומי או אחר ,היא מבחינתנו צו
השעה .במדינות רבות בעולם מלאכות אלה הן מסורת העוברת מדור לדור ובזכותה מצליחים להגיע לרמות
שימור גבוהות ביותר .ידע זה עובר באמצעות הכשרת אנשים בבתי ספר המיוחדים לכך.
בישראל הנושא טרם עלה לסדר היום .אני מאמין שבצד פיתוח המרכיב האקדמי והמחקרי עלינו לפעול
מיד להקמת בית ספר למקצועות השימור הפיזי .אחת האפשרויות היא לעשות זאת כבר בשלב הלימודים
הפורמליים ,בשיתוף בתי הספר התיכוניים המקצועיים .בנוסף ,אפשר להקים בית ספר לבוגרים בשיתוף
המערכות המטפלות בזכויות חיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי .אני סבור שבמסגרת זו אפשר לקיים
שיתוף פעולה עם רשויות ממלכתיות דוגמת רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים ,ולאחד את הניסיון
שנצבר בכלל הגופים לבניית מערך לימודים מקצועי .אני מאמין שהרעיון להקים מוסד הכשרתי כזה יקרום
עור וגידים בעתיד הקרוב .אין ספק שאם נשכיל להכשיר ציבור גדול של עובדי שימור נזכה להתקדמות
עוד לא תמה המשמרת 219
