Page 225 - 30 השנים הראשונות
P. 225
מה קרה עד כה?
מחוסר הגנה משפטית נהרסו במרוצת הדור האחרון עשרות רבות של מבנים בעלי חשיבות ממדרגה ראשונה בתולדות הארץ
והיישוב .אין כמעט מושבה אחת בארץ שנשתמרה מתכונתה הראשונית .הפיתוח המואץ לא ברר ולא חס אלא נגס ללא רחם
באתרי תשתית .בשם הקידמה נהרסו עד היסוד בניינים ומוסדות שהיו מרכזי פעילות בתחומים השונים של היצירה הארץ
הישראלית ,גם כאשר לא התבלו או כשלא עמדו בסכנת התמוטטות :בחינוך ובתרבות (הגימנסיה הרצליה ובית אחד העם),
ברפואה (בית חולים שערי צדק) ,באדריכלות (בתיה המסוגננים של תל-אביב הקטנה) בניצני התעשייה העברית (בן שמן),
במתחמים שכונתיים חברתיים טיפוסיים (נווה צדק ,נווה שלום ,אחוזת בית ,טבריה העתיקה) ובמרקם הכפרי המיוחד (רחובות,
ראשון לציון) .נהרסו מבנים בעלי משמעות לתולדות הארץ כמו המבצרים של דאר אל עמאר בטבריה ,דיר חנא ועוד.
לפי חוקי התכנון והבנייה ניתן ,אמנם ,לבצע פעולות מסוימות העשויות למנוע הרס מכוון של מבנים ,אך לא ניתן לעשות כמעט
דבר כדי לשמר את המבנים שבמרוצת הזמן מתבלים ונהרסים .התהליך מתחיל בהזנחת המבנים ,אחר כך בנטישתם לשדידה
ולהרס ,ולבסוף ,כשהפכו להיות בחזקת מבנים מסוכנים ,הם נהרסים ונמחקים מהשטח בשם השמירה על שלום הציבור.
מה קורה בארצות אחרות?
כל מדינה רואה באתריה ההיסטוריים העתיקים והחדשים יותר נכס לאומי הטעון שימור .תודעת השימור במדינות אירופה
ואמריקה היא נחלת רוב הציבור ,ודעת הקהל עירנית ומגיבה על כל ניסיון לפגוע בנכסים בעלי משמעות לאומית-תרבותית-
היסטורית .הגנת האתרים מעוגנת בתקנות של המדינה ,הפלך או היישוב ,ודעת הציבור נדרשת רק במקרים גבוליים שאינם
מכוסים במפורש בחוק .במדינות רבות בארצות הברית נהוגה תפיסה רחבה של המושג 'שימור לאומי' ,והיא מקיפה בניינים
שבהם התגוררו מנהיגים ,נשיאים ,אנשי ספר ומדע.
בארצות רבות חלה הקפדה לא רק על שימור בתים ואתרים אלא גם על שמירת צביונן הטיפוסי של שכונות ,של ערי שדה ושל
224שלושים שנים ראשונות
מחוסר הגנה משפטית נהרסו במרוצת הדור האחרון עשרות רבות של מבנים בעלי חשיבות ממדרגה ראשונה בתולדות הארץ
והיישוב .אין כמעט מושבה אחת בארץ שנשתמרה מתכונתה הראשונית .הפיתוח המואץ לא ברר ולא חס אלא נגס ללא רחם
באתרי תשתית .בשם הקידמה נהרסו עד היסוד בניינים ומוסדות שהיו מרכזי פעילות בתחומים השונים של היצירה הארץ
הישראלית ,גם כאשר לא התבלו או כשלא עמדו בסכנת התמוטטות :בחינוך ובתרבות (הגימנסיה הרצליה ובית אחד העם),
ברפואה (בית חולים שערי צדק) ,באדריכלות (בתיה המסוגננים של תל-אביב הקטנה) בניצני התעשייה העברית (בן שמן),
במתחמים שכונתיים חברתיים טיפוסיים (נווה צדק ,נווה שלום ,אחוזת בית ,טבריה העתיקה) ובמרקם הכפרי המיוחד (רחובות,
ראשון לציון) .נהרסו מבנים בעלי משמעות לתולדות הארץ כמו המבצרים של דאר אל עמאר בטבריה ,דיר חנא ועוד.
לפי חוקי התכנון והבנייה ניתן ,אמנם ,לבצע פעולות מסוימות העשויות למנוע הרס מכוון של מבנים ,אך לא ניתן לעשות כמעט
דבר כדי לשמר את המבנים שבמרוצת הזמן מתבלים ונהרסים .התהליך מתחיל בהזנחת המבנים ,אחר כך בנטישתם לשדידה
ולהרס ,ולבסוף ,כשהפכו להיות בחזקת מבנים מסוכנים ,הם נהרסים ונמחקים מהשטח בשם השמירה על שלום הציבור.
מה קורה בארצות אחרות?
כל מדינה רואה באתריה ההיסטוריים העתיקים והחדשים יותר נכס לאומי הטעון שימור .תודעת השימור במדינות אירופה
ואמריקה היא נחלת רוב הציבור ,ודעת הקהל עירנית ומגיבה על כל ניסיון לפגוע בנכסים בעלי משמעות לאומית-תרבותית-
היסטורית .הגנת האתרים מעוגנת בתקנות של המדינה ,הפלך או היישוב ,ודעת הציבור נדרשת רק במקרים גבוליים שאינם
מכוסים במפורש בחוק .במדינות רבות בארצות הברית נהוגה תפיסה רחבה של המושג 'שימור לאומי' ,והיא מקיפה בניינים
שבהם התגוררו מנהיגים ,נשיאים ,אנשי ספר ומדע.
בארצות רבות חלה הקפדה לא רק על שימור בתים ואתרים אלא גם על שמירת צביונן הטיפוסי של שכונות ,של ערי שדה ושל
224שלושים שנים ראשונות