Page 30 - 30 השנים הראשונות

בשכונה בילדותו‪ ,‬אותרו בתי מידות שהתגוררו בהם‬ ‫הפרטיים שומרו לפי בקשתם והיו לאתרי מורשת‪.‬‬
‫משפחות המייסדים‪ ,‬בתים שגרו ופעלו בהם גדולי‬ ‫בתודעה הציבורית החלה להיווצר זיקה בין שימורו‬
‫התרבות העברית (הסופרים יוסף חיים ברנר‪ ,‬ש' בן‬ ‫הפיזי של מבנה לבין טיפוח משמעויותיו הערכיות‪.‬‬
‫ציון‪ ,‬דבורה בארון וש"י עגנון) ומבנים ששכנו בהם‬
‫מוסדות חינוך שהיוו נקודות ציון בתולדות החינוך‬ ‫רודפי צדק ושוחרי שלום‬
‫העברי‪ .‬על המבנים שאותרו הוצבו שלטי שיש‬
‫שכונות דרום תל‪-‬אביב נחשבו שנים ארוכות‬
‫שהעידו על משמעותם הייחודית‪.‬‬ ‫למתפוררות‪ ,‬דלות וחסרות חן‪ .‬על חלק מהן חלה‬
‫הסופר יורם קניוק פרסם מאמר נוקב בעיתון‬ ‫תכנית הרס גורפת‪ .‬עוד טרם אושרו התכניות כבר‬
‫מעריב ‪ 8‬והתריע על מצבו המחפיר של בית הכנסת‬ ‫נהרסו מבנים רבים שזוהו כמסוכנים‪ .‬קבוצת פעילים‬
‫"שערי תורה" שניצב בפאתי שכונת נווה שלום‪.‬‬ ‫יצאה למאבק תקיף‪ .‬לא אחת נעמדו שוחרי השימור‬
‫קניוק סיפר שבבית כנסת זה נהג להתפלל הרב‬
‫אברהם יצחק הכהן קוק‪ .‬המאמר עורר הדים רבים‪,‬‬ ‫פיזית מול הדחפורים ומנעו את התקדמותם‪.‬‬
‫אך לא הביא לשיפור המצב‪ .‬אחת מפעולותיה‬ ‫העיתונאי והחוקר שלמה שבא יצא לנווה‬
‫צדק‪ .‬בעזרת הצייר והסופר נחום גוטמן‪ ,‬שהתגורר‬

‫‪ 8‬יורם קניוק‪ ,‬פוגרום בתל‪-‬אביב‪ .‬מעריב‪ ,‬סופשבוע‪,‬‬
‫‪ 23‬בנובמבר ‪ ,1984‬עמ' ‪.27‬‬

‫ארוכה הדרך לשימור ‪29‬‬