Page 34 - 30 השנים הראשונות
P. 34
בשנת 1979נודע על כוונת עיריית חיפה לאשר שתכנן אלכסנדר ברוולד בהדר הכרמל יועד
תכנית להקמת ארבעה מגדלים בפינת הרחובות למכירה ולהריסה .המועצה לישראל יפה והחברה
יפו ובן-גוריון כדי ליצור שם מרכז עסקים עירוני להגנת הטבע פרסמו "קול קורא לחיפנים" שניסח
חדש .משמעות התכנית הייתה הרס המושבה עזריה אלון ,וקראו לתושבי חיפה להירתם למניעת
הגרמנית .תושבי חיפה בשיתוף פעילי סביבה שבו ההרס .המאבק על הטכניון הושלם רק עם הקמת
ונרתמו לשימור הנכסים התרבותיים של עירם .נוכח המועצה לשימור אתרים .זו ריכזה סביב העניין
המחאה זימן אליו ראש העירייה אריה גוראל את קבוצה של מרצים מן הטכניון ,בעיקר מהפקולטה
ראשי המאבק ,ואלה הסבירו לו את המשמעות לארכיטקטורה .הם שכנעו את העירייה להסב את
ההיסטורית של המושבה .ההרס היזום נבלם ,אך המבנה לצורכי הפקולטה לאדריכלות .בהמשך היה
חלפו עוד עשרות שנים עד אשר הושלם שימורה הבית ההיסטורי למשכן המדעטק והפך למוקד
של המושבה הגרמנית .ברבות הימים הייתה חינוכי ותרבותי מרכזי בעיר הכרמל .בין הבולטים
המושבה לאחד מסמליה התדמיתיים והתיירותיים במאבק לשימור הטכניון היה פרופ' אברהם וכמן
שהפך לאחד מהבולטים בפעילי המועצה לשימור
של חיפה. אתרים ועמד בראש ועדת התכנון של המועצה.
לבקשת המועצה לישראל יפה הכין הסטודנט
מושבה בלב עיר יוסי בן ארצי ,לימים פרופסור ורקטור האוניברסיטה,
רשימה של 160אתרים לשימור ברחבי העיר.
מושבות העלייה הראשונה קמו בשלהי המאה ה19- בהיעדר קריטריונים מנוסחים קבע בן ארצי את
כיישובים בעלי אופי חקלאי ,אך ברבות השנים הכללים על פי שיקול דעתו .הנהלת המועצה
צמחו רבות מהן והיו ליישובים עירוניים .התשתיות לישראל יפה הביאה את הרשימה בפני מועצת
שהתאימו למושבה חקלאית קטנה לא התאימו העיר וזו אישרה אותה פה אחד .למרות החגיגיות,
לעיר בת רבבות תושבים ,וכתוצאה מכך שונו פניהן. לאישור ההצהרתי לא נלוו כל השלכות משפטיות
הבינוי המחודש שבוצע לווה בהרס מבנים ומרקמים
שלמים ,עד כי נותרו רק מבנים היסטוריים מעטים, או תקציביות.
באותן שנים פרסם פרופ' אלכס כרמל את
תלושים ממרקם ומהקשר. מחקריו על אודות התיישבות הגרמנים הטמפלרים
במושבות הגליל נשמרו המרקם והצביון בארץ ישראל .בתי המושבה הטמפלרית בחיפה
החקלאיים .בתל חי שבמרומי הגליל פעל שנים שנעזבו נרכשו על ידי מדינת ישראל והשתכנו
ארוכות נחום הורביץ ,איש כפר גלעדי ,להקמת בהם סדנאות של תעשייה זעירה ,רועשת ומזהמת.
אתר הנצחה לקרב הגבורה שבו נהרגו יוסף
טרומפלדור וחבריו .במשק הרב לוין בכפר תבור קם
ארוכה הדרך לשימור 33
תכנית להקמת ארבעה מגדלים בפינת הרחובות למכירה ולהריסה .המועצה לישראל יפה והחברה
יפו ובן-גוריון כדי ליצור שם מרכז עסקים עירוני להגנת הטבע פרסמו "קול קורא לחיפנים" שניסח
חדש .משמעות התכנית הייתה הרס המושבה עזריה אלון ,וקראו לתושבי חיפה להירתם למניעת
הגרמנית .תושבי חיפה בשיתוף פעילי סביבה שבו ההרס .המאבק על הטכניון הושלם רק עם הקמת
ונרתמו לשימור הנכסים התרבותיים של עירם .נוכח המועצה לשימור אתרים .זו ריכזה סביב העניין
המחאה זימן אליו ראש העירייה אריה גוראל את קבוצה של מרצים מן הטכניון ,בעיקר מהפקולטה
ראשי המאבק ,ואלה הסבירו לו את המשמעות לארכיטקטורה .הם שכנעו את העירייה להסב את
ההיסטורית של המושבה .ההרס היזום נבלם ,אך המבנה לצורכי הפקולטה לאדריכלות .בהמשך היה
חלפו עוד עשרות שנים עד אשר הושלם שימורה הבית ההיסטורי למשכן המדעטק והפך למוקד
של המושבה הגרמנית .ברבות הימים הייתה חינוכי ותרבותי מרכזי בעיר הכרמל .בין הבולטים
המושבה לאחד מסמליה התדמיתיים והתיירותיים במאבק לשימור הטכניון היה פרופ' אברהם וכמן
שהפך לאחד מהבולטים בפעילי המועצה לשימור
של חיפה. אתרים ועמד בראש ועדת התכנון של המועצה.
לבקשת המועצה לישראל יפה הכין הסטודנט
מושבה בלב עיר יוסי בן ארצי ,לימים פרופסור ורקטור האוניברסיטה,
רשימה של 160אתרים לשימור ברחבי העיר.
מושבות העלייה הראשונה קמו בשלהי המאה ה19- בהיעדר קריטריונים מנוסחים קבע בן ארצי את
כיישובים בעלי אופי חקלאי ,אך ברבות השנים הכללים על פי שיקול דעתו .הנהלת המועצה
צמחו רבות מהן והיו ליישובים עירוניים .התשתיות לישראל יפה הביאה את הרשימה בפני מועצת
שהתאימו למושבה חקלאית קטנה לא התאימו העיר וזו אישרה אותה פה אחד .למרות החגיגיות,
לעיר בת רבבות תושבים ,וכתוצאה מכך שונו פניהן. לאישור ההצהרתי לא נלוו כל השלכות משפטיות
הבינוי המחודש שבוצע לווה בהרס מבנים ומרקמים
שלמים ,עד כי נותרו רק מבנים היסטוריים מעטים, או תקציביות.
באותן שנים פרסם פרופ' אלכס כרמל את
תלושים ממרקם ומהקשר. מחקריו על אודות התיישבות הגרמנים הטמפלרים
במושבות הגליל נשמרו המרקם והצביון בארץ ישראל .בתי המושבה הטמפלרית בחיפה
החקלאיים .בתל חי שבמרומי הגליל פעל שנים שנעזבו נרכשו על ידי מדינת ישראל והשתכנו
ארוכות נחום הורביץ ,איש כפר גלעדי ,להקמת בהם סדנאות של תעשייה זעירה ,רועשת ומזהמת.
אתר הנצחה לקרב הגבורה שבו נהרגו יוסף
טרומפלדור וחבריו .במשק הרב לוין בכפר תבור קם
ארוכה הדרך לשימור 33