Page 182 - יום שישי הגדול
P. 182
מאי 1948בירושלים בעיניים אמריקאיות
דוחות ששיגר הקונסול האמריקאי בירושלים לפני קום המדינה ומיד לאחר מכן ,למחלקת
המדינה בוושינגטון .אפשר ללמוד מהם מה ידעו האמריקאים ומה לא וגם גילויים על המתרחש
בקרב היהודים ,הערבים והבריטים
מרדכי נאור
ב 13-במאי ,1948בשעה 2אחרי הצהריים ,מעט יותר מיממה לפני שהוקמה מדינת ישראל ,שיגר מזכיר
המדינה [שר החוץ] האמריקאי ,ג'ורג' מרשל ,את הערכת המצב הבאה לראשי הנציגויות הדיפלומטיות
בלונדון ,בבירות מדינות ערב ובירושלים" :חולשות פנימיות בארצות ערב גורמות להן קשיים לגבי
הפעולה בארץ-ישראל .בעיראק מאיימים על הממשלה אי-סדרים פוליטיים וכלכליים ,והממשלה אינה
יכולה ברגע זה לשלוח יותר מקומץ של כוחות; מצרים סבלה לא מכבר משביתות ואי-סדרים .לצבאה
אין ציוד מספיק ,מכיוון שהיא מסרבת לקבל עזרה בריטית ,ומה שמצוי בידיה נחוץ למטרות שיטור בתוך
המדינה; לסוריה אין צבא מתאים ואף לא תחמושת ,והיא אינה מצליחה לארגן זאת ,מאז עזבו הצרפתים
לפני שלוש שנים; ללבנון אין צבא של ממש ,ולערב הסעודית צבא קטן המספיק לשמירת הסדר בקרב
השבטים .הקנאה בין ערב הסעודית וסוריה מצד אחד ,והממשלות ההאשמיות של עבר הירדן ועיראק מצד
שני ,מונעות את הערבים להשתמש אפילו בכוחות מוגבלים אלה .אשר ללגיון העבר-ירדני ,ללא הקצינים
הבריטיים ,התופסים בו עמדות מפתח ,אין צבא זה יכול לפעול כהלכה.
"אין פירוש הדבר שלאורך זמן תוכל המדינה היהודית להתקיים כיישות בלתי תלויה כנגד האיבה
של העולם הערבי .אם היהודים ילכו לפי עצת הקיצונים שבהם ,אשר מצדדים במדיניות של איבה כלפי
הערבים ,תוכל המדינה היהודית להתקיים רק בסיוע עזרה מתמשכת מחוץ-לארץ".
הערכותיו של מזכיר המדינה דאז ,ג'ורג' מרשל ,הופרכו תוך פחות מיומיים .צבאות מדינות ערב,
החלשות כביכול ,פלשו ב 15-במאי לארץ-ישראל מכל העברים .הערכתו הפסימית-בתכלית לגבי יכולת
העמידה של מדינת ישראל הנולדת התגלתה אף היא כמוטעית .לעומת זאת התגלה נציגו של מרשל
בירושלים ,הקונסול הכללי תומאס קמפבל וואסון ( ,)Wassonכמהימן בהרבה.
וואסון ,דיפלומט מקצועי ,בן 52בעת ההיא ,הגיע לירושלים רק כחודש
לפני כן מאתונה ,שבה שימש כיועץ השגרירות .בתפקידיו הקודמים שירת
באוסטרליה ,איטליה ,ניגריה ובמחלקת המדינה בוושינגטון.
עם הגיעו לירושלים ,שהייתה נתונה אז בסערת הקרבות ,החל לשגר
דיווחים על הנעשה בעיר ,על הצדדים הלוחמים ,עוצמתם ,דעתו על
השלטון המנדטורי המתפורר והולך ,ומה שלא פחות חשוב – הערכות על
הצפוי בירושלים בפרט ובארץ כולה בכלל .כמו כן ,כיהן וואסון ,יחד עם
הקונסולים של צרפת ובלגיה ,ב"וועדת שביתת הנשק" ,שהוקמה מטעם
האו"ם וניסתה לבלום את התפשטות הקרבות בירושלים.
עיון במסמכי מחלקת המדינה משנת 1948מגלה ,כי וואסון ,בניגוד
לבוס שלו בוושינגטון ,ג'ורג' מרשל ,העריך מאוד את כוחם של היהודים,
180יום שישי הגדול
דוחות ששיגר הקונסול האמריקאי בירושלים לפני קום המדינה ומיד לאחר מכן ,למחלקת
המדינה בוושינגטון .אפשר ללמוד מהם מה ידעו האמריקאים ומה לא וגם גילויים על המתרחש
בקרב היהודים ,הערבים והבריטים
מרדכי נאור
ב 13-במאי ,1948בשעה 2אחרי הצהריים ,מעט יותר מיממה לפני שהוקמה מדינת ישראל ,שיגר מזכיר
המדינה [שר החוץ] האמריקאי ,ג'ורג' מרשל ,את הערכת המצב הבאה לראשי הנציגויות הדיפלומטיות
בלונדון ,בבירות מדינות ערב ובירושלים" :חולשות פנימיות בארצות ערב גורמות להן קשיים לגבי
הפעולה בארץ-ישראל .בעיראק מאיימים על הממשלה אי-סדרים פוליטיים וכלכליים ,והממשלה אינה
יכולה ברגע זה לשלוח יותר מקומץ של כוחות; מצרים סבלה לא מכבר משביתות ואי-סדרים .לצבאה
אין ציוד מספיק ,מכיוון שהיא מסרבת לקבל עזרה בריטית ,ומה שמצוי בידיה נחוץ למטרות שיטור בתוך
המדינה; לסוריה אין צבא מתאים ואף לא תחמושת ,והיא אינה מצליחה לארגן זאת ,מאז עזבו הצרפתים
לפני שלוש שנים; ללבנון אין צבא של ממש ,ולערב הסעודית צבא קטן המספיק לשמירת הסדר בקרב
השבטים .הקנאה בין ערב הסעודית וסוריה מצד אחד ,והממשלות ההאשמיות של עבר הירדן ועיראק מצד
שני ,מונעות את הערבים להשתמש אפילו בכוחות מוגבלים אלה .אשר ללגיון העבר-ירדני ,ללא הקצינים
הבריטיים ,התופסים בו עמדות מפתח ,אין צבא זה יכול לפעול כהלכה.
"אין פירוש הדבר שלאורך זמן תוכל המדינה היהודית להתקיים כיישות בלתי תלויה כנגד האיבה
של העולם הערבי .אם היהודים ילכו לפי עצת הקיצונים שבהם ,אשר מצדדים במדיניות של איבה כלפי
הערבים ,תוכל המדינה היהודית להתקיים רק בסיוע עזרה מתמשכת מחוץ-לארץ".
הערכותיו של מזכיר המדינה דאז ,ג'ורג' מרשל ,הופרכו תוך פחות מיומיים .צבאות מדינות ערב,
החלשות כביכול ,פלשו ב 15-במאי לארץ-ישראל מכל העברים .הערכתו הפסימית-בתכלית לגבי יכולת
העמידה של מדינת ישראל הנולדת התגלתה אף היא כמוטעית .לעומת זאת התגלה נציגו של מרשל
בירושלים ,הקונסול הכללי תומאס קמפבל וואסון ( ,)Wassonכמהימן בהרבה.
וואסון ,דיפלומט מקצועי ,בן 52בעת ההיא ,הגיע לירושלים רק כחודש
לפני כן מאתונה ,שבה שימש כיועץ השגרירות .בתפקידיו הקודמים שירת
באוסטרליה ,איטליה ,ניגריה ובמחלקת המדינה בוושינגטון.
עם הגיעו לירושלים ,שהייתה נתונה אז בסערת הקרבות ,החל לשגר
דיווחים על הנעשה בעיר ,על הצדדים הלוחמים ,עוצמתם ,דעתו על
השלטון המנדטורי המתפורר והולך ,ומה שלא פחות חשוב – הערכות על
הצפוי בירושלים בפרט ובארץ כולה בכלל .כמו כן ,כיהן וואסון ,יחד עם
הקונסולים של צרפת ובלגיה ,ב"וועדת שביתת הנשק" ,שהוקמה מטעם
האו"ם וניסתה לבלום את התפשטות הקרבות בירושלים.
עיון במסמכי מחלקת המדינה משנת 1948מגלה ,כי וואסון ,בניגוד
לבוס שלו בוושינגטון ,ג'ורג' מרשל ,העריך מאוד את כוחם של היהודים,
180יום שישי הגדול
