Page 23 - יום שישי הגדול

‫המנדט הבריטי מקפל את דגליו ‪ 14 -‬במאי ‪1948‬‬

‫ישראל‪ ,‬כי תשוב לגבולות החלוקה‪ ,‬הייתה נגרמת לישראל מבוכה לא מועטה‪ ,‬אילו יכלו מבקריה לבסס‬
‫את תביעתם על מגילת העצמאות שלה‪.‬‬

‫אותו לילה ישן בן‪-‬גוריון כשעתיים‪ .‬הוא קם בבוקר בשעה שבע‪ ,‬כדרכו‪ ,‬שתה את ספל הקפה השחור‬
‫ליד השולחן שבמטבח‪ ,‬תוך שעיין במסמכים ובמברקים‪ .‬הייתה זו התחלה שגרתית של יום ככל הימים‪.‬‬
‫דבר בהתנהגותו של בן‪-‬גוריון לא רמז על התרגשות מיוחדת במינה‪ .‬והרי היה זה יום היסטורי; יום‬
‫שהעם היהודי ציפה וייחל לו זה אלפיים שנה‪ .‬באותה שעה ממש האירו קרני השמש הירושלמית מחזה‬
‫סמלי‪ :‬בחצר של בית הממשלה סקר הגנרל קנינגהאם‪ ,‬הנציב העליון הבריטי‪ ,‬משמר כבוד של ‪ 50‬חיילים‬
‫מצוחצחים‪ ,‬ועלה על מכוניתו הרשמית‪ ,‬שיצאה לעבר שדה התעופה שבקלנדיה‪ .‬השיירה הקטנה‪ ,‬שליוותה‬
‫אותו‪ ,‬חלפה ברחובות השוממים‪ ,‬לאורך שורת חיילים שדיגלו את נשקם‪ .‬דגלנים במדים מגוהצים‪ ,‬כומתות‪,‬‬
‫מכנסיים קצרים ונעליים מחותלות הרכינו את דגליהם מטה‪-‬מטה‪ ,‬עד שגלשו יריעות המשי והציציות‬
‫המעטרות אותן על האספלט הקר של רחובות ירושלים‪ .‬בנס מורכן‪ ,‬בלי הבט אחור‪ ,‬נטשה אנגליה את‬

‫ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬

‫מדינה נולדת ‪21‬‬