Page 221 - עין לעציון
P. 221
כשנה וחצי לאחר הקרבות שחרצו את גורל גוש עציון ,כתב המשורר
חיים גורי שיר רחב-יריעה ,שאותו פרסם בעיתון דבר ב 25-בנובמבר .1949
הוא עשה זאת תחת רושמה של ההלוויה הממלכתית של חללי גוש עציון,
כמה ימים לפני כן בהר הרצל בירושלים ,והדבר אף נזכר בסיום השיר.
על אף המסרים הקשים בשיר -יש בו תקווה ,והמשורר מבטיח לנופלים:
'יום יבוא ונקום .נחזור ונשוב להרים'.
ַאדְ ַמת ַהּ ְקרָבֹות ַהּׁ ְשבּויָה /חיים גורי
(גוש עציון)
ּכָל ַהּ ַליְ ָלה ָע ְברּו ַהּדְמֻּיֹות ְל ָפנַי.
ֲע ָל ָטה וְרּוחֹות ַעל רִכְ ֵסי ֶה ָהרִים ַהּׁ ְשחֹרִים
ֱאֹל ִהיםָ ,מה ָע ְמקּו ַהיְגֹונֹות.
ַאל ּ ִתרְ ֵאנִי הֹו ֵלְך ְל ַבּדִי וְדֹו ֵבר ֶאל ַע ְצ ִמי.
ַאל ּ ָתבֹוא ְל ַלּ ֵטף ׂ ְש ָערִי וְ ָל ֵתת נִחּו ִמים ּ ַב ֵל ָבב.
וָיָבֹואּו ֵא ַלי ַהּ ָפנִים ָהרַּ ִבים וְ ָא ְמרּוֲ :ה ִתזְּכֹר?!
וָ ֶא ְל ַחׁשּ :כֵןּ .כֵן.
ּכֵןֶ ,אזְּכֹר ֶאת ּכֻּ ָלם,
וָאֹוׁ ִשיט ֶאת יָדַי ַהּׁ ְשבּורֹות ְל ַלּ ְט ָפם,
ְלנַּׁ ֵשק ּ ִפ ְצ ֵעי ֶהם ָהרַּ ִבים,
וַיֹא ְבדּו וְ ֵאינָם.
וָ ֵאׁ ֵשב וָ ֶא ְקרָא ּ ִבׁ ְשמֹו ָתם ַחד ֶא ָחד,
ּכִי יָדַ ְעּ ִתי אֹו ָתם.
ּכִי יָנַ ְקנּו ׁ ָשדַיִם יַ ְחּדָו
וְׂ ִש ַח ְקנּו ּ ַבּגַןִ ּ ,תינֹוקֹות.
ּכִי ָה ַלכְּ ִתי ִעּ ָמם ּכָל ַחּיַי,
ּכִי ָאכַ ְלנּו ַל ְח ֵמנּו ׁ ָשחֹר וְ ָע ֵצב,
ּכִי ָלגַ ְמנּו יֵינֹות ַהּׂ ִש ְמ ָחהְ ּ ,ב ֵעת ִה ּדָ ֵלק ּכֹוכָ ִבים
ּ ְבׁ ָש ַמיִם ּגְבֹו ִהים ּוכְחֻּ ִלים.
ֲה ִתזְּכֹרּ ,דָנִי ֵאלֶ ,את ַהּׁ ַש ַחר ַההּוא ּ ַבּ ִמדְּ ָבר,
220עין לעציון
חיים גורי שיר רחב-יריעה ,שאותו פרסם בעיתון דבר ב 25-בנובמבר .1949
הוא עשה זאת תחת רושמה של ההלוויה הממלכתית של חללי גוש עציון,
כמה ימים לפני כן בהר הרצל בירושלים ,והדבר אף נזכר בסיום השיר.
על אף המסרים הקשים בשיר -יש בו תקווה ,והמשורר מבטיח לנופלים:
'יום יבוא ונקום .נחזור ונשוב להרים'.
ַאדְ ַמת ַהּ ְקרָבֹות ַהּׁ ְשבּויָה /חיים גורי
(גוש עציון)
ּכָל ַהּ ַליְ ָלה ָע ְברּו ַהּדְמֻּיֹות ְל ָפנַי.
ֲע ָל ָטה וְרּוחֹות ַעל רִכְ ֵסי ֶה ָהרִים ַהּׁ ְשחֹרִים
ֱאֹל ִהיםָ ,מה ָע ְמקּו ַהיְגֹונֹות.
ַאל ּ ִתרְ ֵאנִי הֹו ֵלְך ְל ַבּדִי וְדֹו ֵבר ֶאל ַע ְצ ִמי.
ַאל ּ ָתבֹוא ְל ַלּ ֵטף ׂ ְש ָערִי וְ ָל ֵתת נִחּו ִמים ּ ַב ֵל ָבב.
וָיָבֹואּו ֵא ַלי ַהּ ָפנִים ָהרַּ ִבים וְ ָא ְמרּוֲ :ה ִתזְּכֹר?!
וָ ֶא ְל ַחׁשּ :כֵןּ .כֵן.
ּכֵןֶ ,אזְּכֹר ֶאת ּכֻּ ָלם,
וָאֹוׁ ִשיט ֶאת יָדַי ַהּׁ ְשבּורֹות ְל ַלּ ְט ָפם,
ְלנַּׁ ֵשק ּ ִפ ְצ ֵעי ֶהם ָהרַּ ִבים,
וַיֹא ְבדּו וְ ֵאינָם.
וָ ֵאׁ ֵשב וָ ֶא ְקרָא ּ ִבׁ ְשמֹו ָתם ַחד ֶא ָחד,
ּכִי יָדַ ְעּ ִתי אֹו ָתם.
ּכִי יָנַ ְקנּו ׁ ָשדַיִם יַ ְחּדָו
וְׂ ִש ַח ְקנּו ּ ַבּגַןִ ּ ,תינֹוקֹות.
ּכִי ָה ַלכְּ ִתי ִעּ ָמם ּכָל ַחּיַי,
ּכִי ָאכַ ְלנּו ַל ְח ֵמנּו ׁ ָשחֹר וְ ָע ֵצב,
ּכִי ָלגַ ְמנּו יֵינֹות ַהּׂ ִש ְמ ָחהְ ּ ,ב ֵעת ִה ּדָ ֵלק ּכֹוכָ ִבים
ּ ְבׁ ָש ַמיִם ּגְבֹו ִהים ּוכְחֻּ ִלים.
ֲה ִתזְּכֹרּ ,דָנִי ֵאלֶ ,את ַהּׁ ַש ַחר ַההּוא ּ ַבּ ִמדְּ ָבר,
220עין לעציון
