Page 225 - עין לעציון
P. 225
‫ּו ַבּ ַליְ ָלה ַההּוא הֻּ ְצתּו ַמּׂשּואֹות ּ ֶב ָהרִים‪ִ ,‬מּ ָצפֹון ַלּדָרֹום‬
‫ּו ַבּ ַליְ ָלה ַההּוא ָצ ֲעדּו ַהּׁ ְשבּויִים ּ ַב ּדְרָכִים ָהעֹולֹות ְל ֶח ְברֹון‪.‬‬

‫ִמי קֹורֵא ִלי ּכָ ֵעת‪ִ ,‬מי עֹו ֵקב ַא ֲחרַי ּכְמֹו ֵצל?‬
‫ּדָנִי ֵאל‪ּ ,‬דָנִי ֵאל‪.‬‬

‫וָאֹ ַמר‪ּ :‬דָנִי ֵאל‪ִ ּ ,‬בי נִׁ ְשּ ַב ְעּ ִתי ּ ַבּ ַליְ ָלה ַהּזֶה‬
‫(ּוׂ ְש ָפ ַתי רָ ֲעדּו ּ ְבדַּבְרִי)‬

‫וָיֹא ֶמר ּדָנִי ֵאל‪ :‬טֹוב‪ַ ,‬ה ְמׁ ֵשְך ּכִי ׁשֹו ֵמ ַע ֲאנִי‪ ,‬יַּ ִקירִי‪.‬‬
‫וָאֹ ַמר‪ :‬יֹום יָבֹוא וְנָקּום‪ .‬נַ ֲחזֹר וְנָׁשּוב ֶל ָהרִים‪.‬‬

‫וָיֹא ֶמר ּדָנִי ֵאל‪ :‬זֶה יְ ֵהא יֹום יָ ֶפה ׁ ֶשּ ִתרְאּוהּו ַאּ ֶתם ַה ַחּיִים‬
‫וָאֹ ַמר‪ֹ :‬לא נִּטֹׁש ֶאת ֲאׁ ֶשר ּדָם רָוְ ָתה‪ֹ ,‬לא נִּטֹׁש‪ּ ,‬דָנִּי ֵאל‪.‬‬

‫וַיֹא ַמר‪ :‬יֹום ּגָדֹול יִ ְהיֶה‪ ,‬נִ ְתרָ ֶאה ָאז ּ ָפנִים מּול ַהּ ֵתל‪.‬‬
‫וָ ֵא ֵלְך‪ ,‬וָ ֵא ֵלְך‪ֶ .‬ארֶץ ֵע ֶמק וְ ַהר מּו ָארָה אֹור חֹוגֵג וְצֹו ֵהל‪,‬‬

‫וְרֵ ֵעינּו ּ ָב ִאים‪ֵ ,‬עינֵי ֶהם לֹו ֲהטֹות‪ּ ,‬דָנִי ֵאל‪.‬‬
‫ֵהם קֹורְ ִאים ּ ְבׁ ִש ְמ ֶכם וְ ַחרְ ָּבם נְכֹונָה ּו ְלטּוׁ ָשה‪.‬‬
‫וְ ָהרּו ַח עֹו ֵבר ִמּ ִפ ְסּגָה ֶאל ּ ִפ ְסּגָה‪ֵ ,‬מחֻרְׁ ָשה ֶאל חֻרְׁ ָשה‪,‬‬

‫וְ ִע ָמּה ּכָל ָה ָעם ַהּ ָקרֵב‪ִ ,‬מּזָ ֵקן ַעד ָק ָטן‪.‬‬
‫עֹוד נָׁשּוב‪ּ ,‬דָנִי ֵאל!‬
‫עֹוד נָׁשּוב‪ְ ,‬מנַ ֵחם!‬

‫עֹוד נָׁשּוב ָא ִחי יֹונָ ָתן!‬

‫ירושלים‪ ,‬אחרי הלווית העצמות‬

‫‪ 224‬עין לעציון‬
   220   221   222   223   224   225   226