Page 232 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 232
חנוכת כפר הנוער ניצנה, 1986.
במרכז התמונה, מימין לשמאל: זאב זיוון, אלי עמיר ושמחה דיניץ, יו"ר הנהלת הסוכנות. בימין התמונה: לובה אליאב
את הפנייה אליו שיעמוד בראש המיזם החלוצי הזה בנגב הרחוק הוא דחה בתחילה, שכן הוא עסק באותה עת בשורה ארוכה של ״מעשים טובים״, לרבות הרצאות בבתי ספר, בתנועות נוער, בבתי כלא ובעבודה בהתנדבות כסניטר בבית חולים. אך בהמשך הוא הצטרף בכל כוחו להגשמתו של החלום. מאמצע שנות השמונים ועד 2008, יותר מעשרים שנה, היה אליאב הרוח החיה בהקמת ניצנה ובהתפתחותה. קהילת ניצנה ולובה אליאב נתפסו כמקשה אחת. עד מהרה החל להיבנות בדיונות הסמוכות לגבול עם מצרים יישוב אשר משך אליו מורים ומדריכים שוחרי מפעלים חדשים ואתגרים שהתלהבו לצעוד – ובעצם לרוץ – עם אליאב. הסוכנות היהודית קיימה את מה שהבטיחה והזרימה לכפר משאבים. מאות ולאחר מכן אלפים מכל רחבי הארץ הגיעו לניצנה לשבוע עד שבועיים של עבודה ולימודים. עם הזמן התרחבה הפעילות, ובניצנה נערכים סמינרים קצרים וארוכים (עד שנה) לבתי ספר, לנוער עולה, בדגש מיוחד לנוער ממדינות ברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, סיורים בסביבה הקרובה והרחוקה, סיוע בחפירות
ארכיאולוגיות באזור, הדגשת החיים בנגב, מכינה קדם-צבאית, לימודי סביבה ועוד.
ניצנה הייתה ועודנה אבן שואבת למבקרים מכל אזורי הארץ ומכל חוגי האוכלוסייה. גם עולים חדשים ותיירים מגיעים אליה. מלמדים ומדריכים בה עשרות אנשים ונשים, צעירים ברובם, שחזון יישוב הנגב טבוע בהם והם ממשיכים ללכת בדרכו של לובה.
230
230
