Page 49 - הבנין שבו נולדה המדינה

תנופת הבנייה האימפריאליסטית של המעצמות השונות בשלהי השלטון העות'מאני, שאופיינה בבנייה בסגנונות היסטוריים בשילוב עם רוח המזרח, הסתיימה. בשנת 1927 עדיין לא היה בירושלים מבנה ציבורי מודרני. ההחלטה לקיים את התחרות נוצרה בשל המחשבה שתחרויות אדריכליות יעודדו ויקדמו בנייה איכותית מודרנית. בשנים אלה כבר הייתה בארץ קבוצה של אדריכלים שלמדו את המקצוע בחו"ל. בטכניון נפתחה שנתיים קודם לכן הפקולטה הראשונה לאדריכלות בארץ ישראל. כך, צירוף מוצלח של גורמים היסטוריים וחברתיים הביא לבניית אכסניה מודרנית לתנועת ההתחדשות של היישוב היהודי בארץ ישראל. השאיפה למודרניות של היישוב היהודי החדש בירושלים הצטיירה כניגוד למסורתיות של ארץ ישראל הישנה – היהודית והערבית. היא עמדה גם בניגוד לסגנונות הבנייה הלאומיים שייצגו את המעצמות שבנו מוסדות ציבור בירושלים: גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה ועוד.
הבניין הציבורי הראשון שנבנה בארץ בעקבות תחרות רבת משתתפים ב-1928 היה אפוא בניין המוסדות הלאומיים שתוכנן על ידי יוחנן רטנר, שלא היה אדריכל מנוסה וידוע בעת שהתחרות נערכה.1 הבניין מצטיין בבהירותו ובפשטותו. הוא נראה, במבט ראשון, נטול עיטורים וקישוטים כלשהם, ברוח אדריכלות התנועה המודרנית. צורתו נקבעה על ידי שלושת האגפים שנבנו בשלבים והוא אופיין בחלונות מלבניים רבים. רק פרטים קטנים בחזיתות המבנה מסגירים את המועד המוקדם של הקמתו: שיפוע הקיר הקיצוני של האגף המקביל לרחוב קק"ל בצד הפונה לרחוב המלך ג'ורג' מזכיר חלקלקה המופיעה בחומות קדומות. כמה קשתות במפתחי הקומה הראשונה מדגישים את הכניסות לאגף קק"ל ולאגף קרן היסוד וסורגים בדלתות וחלונות צרים דמויי חריץ בקומה השנייה. כל אלה יוצרים זיקה למסורות אדריכליות שהתקיימו בירושלים. החצר שנוצרה על ידי האגף המרכזי של הסוכנות היהודית ושני אגפי קרן קימת וקרן
היסוד דומה לחצר מזרחית, אך מזכירה גם את חצר הכניסה במבנים ציבוריים בארוקיים בצרפת.
בניין המוסדות הלאומיים פותח את הדיאלוג האדריכלי המיוחד שהתרחש בירושלים בתקופת המנדט. מחד גיסא התרפקות על סגנונות היסטוריים, לעיתים שילוב של יותר מתקופה אחת וסגנון אחד, ומאידך גיסא בנייה ברוח התנועה המודרנית המתאפיינת בקווים ישרים ונקיים עם מפתחים גדולים והימנעות מקישוט מודבק, כפי שיורחב בהמשך הפרק. מבנים דוגמת האקרופוליס באתונה שימשו באופן מסורתי מקור השראה לבתי משפט, למוזיאונים ולפרלמנטים ברחבי העולם. בבניין המוסדות הלאומיים עולה הסוגיה של הענקת חשיבות ומונומנטליות למבנה
ציבורי לא רק באמצעות מילון צורות היסטורי והקמה של מבנה גדול ממדים.
בשנת 1922 נרכשה אדמת שכונת רחביה, שנקראה אז ג'נז'ריה, מהכנסייה היוונית. זו ירדה מנכסיה בעקבות המהפכה ברוסיה, שגרמה לצמצום בהכנסותיה. קרן קימת רכשה את כל אדמת השכונה ותכנונה נמסר לאדריכל ריכרד קאופמן. קאופמן עלה ארצה בשנת 1920 בהזמנת ד"ר רופין, כדי להיות האדריכל הראשי של חברת הכשרת היישוב.2 היה זה האדם הנכון בזמן הנכון. לפני בואו ארצה צבר קאופמן ניסיון בעבודה בגרמניה ובנורבגיה וגם זכה בפרס ראשון לתכנון העיר חרקוב ברוסיה. כציוני נלהב שמח להיענות לאלתר להזמנתו של ד"ר רופין והתיישב בירושלים. זמן קצר לאחר בואו החל בתכנון נהלל, המושב הראשון, ותכנן אותו ברוח רעיון עיר הגנים.3 בשנת 1922, מייד לאחר רכישת ג'נז'ריה, תכנן קאופמן את שכונת רחביה לאור עקרונות עיר הגנים, וכך גם את שכונת בית הכרם, שתוכננה באותה שנה אבל אוכלסה עוד לפני רחביה. לאחר מכן תכנן עוד שכונות ערי גנים בירושלים: קריית משה,
בית וגן, תלפיות ומקור חיים (השכונה היחידה שלא התפתחה).
1 המחבר מודה לגיא ג'אמו מהארכיון הציוני המרכזי בירושלים על עזרתו הרבה באיתור המסמכים הקשורים לתחרות. 2 מיכאל לוין. "ריכרד קאופמן, חלוץ תכנון בתי מגורים, מוסדות ציבור, תכנון ערים, שכונות, קיבוצים ומושבים". בתוך מרינה אפשטיין- פלוש ומיכאל (מיכה) לוין (עורכים), צפריר פיינהולץ (עורך משנה), ריכארד קאופמן והפרויקט הציוני. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד,
2016, עמ' 89–105. 3 רעיון עיר הגנים פותח על ידי אבנעזר האווארד בספרו ערי גנים למחר, שיצא לאור בשנת 1898. בעקבותיו הוקמו כמה ערי גנים
באנגליה.עירהגניםהייתההתשובהלעריםשנפגעומהמהפכההתעשייתיתוסבלומצפיפות,מזיהוםאווירומִקרבתהתעשייהלמגורים. עיר הגנים הייתה מוקפת בירק ומוגבלת בגודלה. סביב הבתים נשתלו צמחים, והיה בה שטח מרכזי גדול ירוק משותף לכל התושבים, Ebeezer Howard Garden cities of to-morrow, London: Faber, 1898. 1946 ed. with preface by F. J. Osborn and
.introductory essay by Lewis Mumford
47