Page 60 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 60
בית המוסדות הלאומיים בצילום אוויר משנות הארבעים על רקע שכונת רחביה הסמוכה
בניין ימק"א שהוקם באותן שנים, 1926–1933, נבנה באותה רוח שהנחתה את המתכננים הבריטים. זאת אף שהאדריכל האמריקני שתכנן את המבנה, ארתור לומיס הרמון, בנה באותה תקופה בניו יורק, בשיתוף עם האדריכלים שריב ולאמב, את המבנה הגבוה ביותר בעולם, האמפייר סטייט בילדינג, בסגנון מודרני. גם הוא חש כי מבנה שנבנה בירושלים ביוזמה דתית נוצרית חייב להתרפק על העבר. מגדל הפעמונים התחרה בצלילי המואזין ובמגדלים אחרים שנבנו בקו הרקיע של ירושלים. מול בניין ימק"א בנו אדריכלים שוויצרים את מלון המלך דוד ושילבו בחזיתו רוזטות בהשראת המוטיב שנמצא בארונות הקבורה הסמוכים, המיוחסים לתקופת המלך הורדוס. הלובי נבנה כמחווה
לתקופת המלכים דוד ושלמה בתוספת השראה אשורית ופיניקית.
בניין המוסדות הלאומיים אינו חף מזיכרונות היסטוריים, כפי שראינו, אבל הרוח הכללית שהנחתה את עיצובו הייתה מודרנית במובהק ושמה את הדגש על פשטות, צניעות, איפוק בהכללת אלמנטים קישוטיים ותכנון רציונלי ופונקציונלי.
חשיבותו של הבניין המרכזי של "המדינה בדרך" היא בהצבת אלטרנטיבה מודרנית, איכותית, לבניין מונומנטלי17 בעל חשיבות ציבורית, המשתלב מבחינה סגנונית בשכונת מגורים שמרבית בנינייה נבנו אחרי התחרות, בסגנון הבינלאומי, באיכות גבוהה, על ידי מיטב האדריכלים שפעלו בירושלים.
17 "כשמדברים באופן כללי על מונומנטליות חושבים תחילה על מבנה גדול ממדים. אלא שלאמיתו של דבר נוצרת תחושת הגודל ביחס לסביבה. [...] חשיבות רבה יש גם לתוכן ולביטוי של תוכן במבנה" וכן "יש סכנה בהתרפקות בלתי מבוקרת על העבר. לא ניתן להשיג מונומנטליות בירושלים על ידי גודל או שימוש בדפוסים דהויים או חסרי משמעות. חשוב לא לפגוע במקצב, יש לנסות ליצור היררכיה על ידי יחסי גומליןבין מבנים בקומפלקסים מורכבים של בניינים, להתחשב בטופוגרפיה של ירושלים. לבנות בפרופורציות נכונות ולהעניק צורות מודרניותלחלוטין למונומנטים מתוך התחשבות בתכונות המיוחדות של העיר: חומר, צבע גודל, ריתמוס ו"גניוס לוקי" (רוח המקום). מיכאל לוין. אדריכלות מודרנית מונומנטלית: בין ירושלים לבירות העולם". בתוך אורה אחימאיר ומיכל לוין (עורכים),
אדריכלות מונומנטלית בירושלים. ירושלים: כרטא ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1984, עמ' 48–81. 58
58
