Page 51 - ראשונים להעז
P. 51
ידיים שבמהלכה צבר הצבא הבריטי ניסיון עשיר ב"מלחמות קטנות" באויב לא סדיר.א שלב א
במהלך 99השנים שבין תום מלחמות נפוליאון ( )1815ועד לפרוץ מלחמת העולם
הראשונה ( )1914עסק הצבא ,כמעט ללא הרף ,בלחימה נגד כוחות לא אירופיים ברחבי שלב ב
העולם ,בין שכחלק ממסעות כיבוש שנועדו להרחיב את תחום השלטון הבריטי ,בין
שבדיכוי מרידות במטרה לשמור עליו.ב פיקוד הצבא הפיק את הלקחים ממערכות אלה שלב ג
ולימד את קציניו כיצד עליהם לפעול כאשר ימצאו את עצמם בארץ זרה ,אל מול אויב
שלב ד
"לא מתורבת"89.
עיון בתורת הלחימה הבריטית למלחמות קטנות מגלה רתיעה מפני ניהול מבצעים
התקפיים בלילה" .במלחמה רגילה יש שפע הצדקות להתקפות ליליות ,אבל ברוב
המלחמות הקטנות אין בכלל" 90.הבריטים הניחו כי הלילה מצמצם את יכולתו של צבא
סדיר להביא לידי ביטוי את יתרונו המספרי ואת כוח האש העדיף שלו ,ומעניק עדיפות
לאויב המקומי" :בלילה ,לוחמים פראים רואים טוב יותר מחיילים בני תרבות ,נעים
באופן שקט יותר ומורגלים טוב יותר בתנאי השטח" 91.במהלך המרד הערבי הסכים
פיקוד הצבא עם הנחה זו .בקובץ לקחים מהלחימה בארץ ישראל ,שפורסם בשנת ,1937
נכתב כי "ניהול מבצעים התקפיים בלילה ,בכל קנה מידה ,פירושו להזמין אבדות מיריב
המרגיש בחושך כמו בבית [ ]...בניגוד לחייל הבריטי ,ממנו נוטל הלילה את כל יתרונות
חימושו העדיף"92.
הפתרון שהציע וינגייט למצב שהתהווה היה פשוט:
מה שנחוץ ,אם כן ,הוא שכנוע הכנופיות כי כוחות הצבא מסוגלים לנוע
בלילה בחופשיות ובאופן מפוזר כמותן [וכי] יש להן את כל הסיכויים
להיתקל בכנופיה ממשלתית הנחושה להשמידם ,לא על ידי ירי מרחוק,
אלא על ידי הסתערות גופנית בכידון ובפצצה93.
ביטוי זה" ,כנופיה ממשלתית" ,מצביע על כך כי וינגייט ביקש לנכס ליחידה שביקש
להקים את שלל יתרונותיהם של הלוחמים המקומיים ,ואולי לרמוז על כוונתו "לנצח
את היריב במגרש שלו".
כדי ליישם את הפתרון הרצוי לו נדרש וינגייט לערער על שתי הנחות נוספות בתורת
הלחימה הבריטית :הסיכון שבהפעלת כוחות קטנים ,ויתרונם של המורדים בתחום
המודיעין .הסיכון שבהפעלת כוחות קטנים היה ברור :הבריטים הבינו היטב כי במלחמה
מסוג זה יש לכל הצלחה של המורדים ,גם אם היא חסרת משמעות מבחינה צבאית,
השפעה תעמולתית רבה היכולה לסייע להם להגביר את שליטתם על האוכלוסייה.
לכן הונחו המפקדים שלא לצאת לפעילות התקפית בכוח שהכנופיות עלולות להביס.
לדוגמה ,הפקודות לארגונם של "טורים ניידים" קבעו כי כוח שכזה צריך לכלול לפחות
שתי מחלקות רגלים ,כיתת מקלע וכיתת מרגמה ,כשבעים לוחמים בסך הכול 94.כוחות
א כיום מכונה סוג זה של לוחמה בשמות שונים ,ובהם עימות מוגבל ,עימות נמוך עצימות ,או לחימה בהתקוממות.
ב המלחמה המשמעותית היחידה בין צבאות אירופיים סדירים שהבריטים נטלו בה חלק בתקופה זו הייתה מלחמת קרים ,בשנים
.1856-1853
ראשונים להעז :פלגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט 50
במהלך 99השנים שבין תום מלחמות נפוליאון ( )1815ועד לפרוץ מלחמת העולם
הראשונה ( )1914עסק הצבא ,כמעט ללא הרף ,בלחימה נגד כוחות לא אירופיים ברחבי שלב ב
העולם ,בין שכחלק ממסעות כיבוש שנועדו להרחיב את תחום השלטון הבריטי ,בין
שבדיכוי מרידות במטרה לשמור עליו.ב פיקוד הצבא הפיק את הלקחים ממערכות אלה שלב ג
ולימד את קציניו כיצד עליהם לפעול כאשר ימצאו את עצמם בארץ זרה ,אל מול אויב
שלב ד
"לא מתורבת"89.
עיון בתורת הלחימה הבריטית למלחמות קטנות מגלה רתיעה מפני ניהול מבצעים
התקפיים בלילה" .במלחמה רגילה יש שפע הצדקות להתקפות ליליות ,אבל ברוב
המלחמות הקטנות אין בכלל" 90.הבריטים הניחו כי הלילה מצמצם את יכולתו של צבא
סדיר להביא לידי ביטוי את יתרונו המספרי ואת כוח האש העדיף שלו ,ומעניק עדיפות
לאויב המקומי" :בלילה ,לוחמים פראים רואים טוב יותר מחיילים בני תרבות ,נעים
באופן שקט יותר ומורגלים טוב יותר בתנאי השטח" 91.במהלך המרד הערבי הסכים
פיקוד הצבא עם הנחה זו .בקובץ לקחים מהלחימה בארץ ישראל ,שפורסם בשנת ,1937
נכתב כי "ניהול מבצעים התקפיים בלילה ,בכל קנה מידה ,פירושו להזמין אבדות מיריב
המרגיש בחושך כמו בבית [ ]...בניגוד לחייל הבריטי ,ממנו נוטל הלילה את כל יתרונות
חימושו העדיף"92.
הפתרון שהציע וינגייט למצב שהתהווה היה פשוט:
מה שנחוץ ,אם כן ,הוא שכנוע הכנופיות כי כוחות הצבא מסוגלים לנוע
בלילה בחופשיות ובאופן מפוזר כמותן [וכי] יש להן את כל הסיכויים
להיתקל בכנופיה ממשלתית הנחושה להשמידם ,לא על ידי ירי מרחוק,
אלא על ידי הסתערות גופנית בכידון ובפצצה93.
ביטוי זה" ,כנופיה ממשלתית" ,מצביע על כך כי וינגייט ביקש לנכס ליחידה שביקש
להקים את שלל יתרונותיהם של הלוחמים המקומיים ,ואולי לרמוז על כוונתו "לנצח
את היריב במגרש שלו".
כדי ליישם את הפתרון הרצוי לו נדרש וינגייט לערער על שתי הנחות נוספות בתורת
הלחימה הבריטית :הסיכון שבהפעלת כוחות קטנים ,ויתרונם של המורדים בתחום
המודיעין .הסיכון שבהפעלת כוחות קטנים היה ברור :הבריטים הבינו היטב כי במלחמה
מסוג זה יש לכל הצלחה של המורדים ,גם אם היא חסרת משמעות מבחינה צבאית,
השפעה תעמולתית רבה היכולה לסייע להם להגביר את שליטתם על האוכלוסייה.
לכן הונחו המפקדים שלא לצאת לפעילות התקפית בכוח שהכנופיות עלולות להביס.
לדוגמה ,הפקודות לארגונם של "טורים ניידים" קבעו כי כוח שכזה צריך לכלול לפחות
שתי מחלקות רגלים ,כיתת מקלע וכיתת מרגמה ,כשבעים לוחמים בסך הכול 94.כוחות
א כיום מכונה סוג זה של לוחמה בשמות שונים ,ובהם עימות מוגבל ,עימות נמוך עצימות ,או לחימה בהתקוממות.
ב המלחמה המשמעותית היחידה בין צבאות אירופיים סדירים שהבריטים נטלו בה חלק בתקופה זו הייתה מלחמת קרים ,בשנים
.1856-1853
ראשונים להעז :פלגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט 50
