Page 53 - ראשונים להעז
P. 53
מסוגל לצפות את פעולותיהם ,ולמנוע מהם מידע שלב א
על פעילות כוחותיו .לשם כך ,טען ,יש לנצל
את כל מקורות המידע הקיימים -טופוגרפיים
ואנושיים -ובד בבד לפעול באופן חשאי.
מקור המידע הראשון ששימש את וינגייט
היה פני השטח שביקש לפעול בו" .אפשר, שלב ב
במצב נתון ,לאחר סיור טופוגרפי בשטח
המסוים ,לחזות במדויק היכן ,איך ומתי
כנופיה תנוע ,והיכן ,איך ומתי על כוחות
הצבא לנוע על מנת להשמיד אותה"98.
וינגייט נהג לנסועלבד במכוניתו ולסייר באזורים שלב ג
שבהם התכוון לפעול .בעת תכנון פעולה הוא
התייחס לא רק לתוואי השטח ,אלא גם לגורמים
לוחם בפלגות הלילה המיוחדות .על חזהו חגורת נוספים העשויים להשפיע על הצלחתה ,כגון שלב ד
תחמושת ובה זיקוקי איתות .אוסף בית מורשת כיוון הרוח וכדומה 99.עוד נעזר וינגייט ב"חיל
האוויר" של הפל"מ :מטוסו הפרטי של קינג-
משטרת ישראל .זולטן קלוגר
קלארק ,שחנה במנחת ליד אפיקים .לבקשתו
של וינגייט ביצע קינג-קלארק טיסות סיור בלוויית אחד מאנשי הפלגות100.
וינגייט עסק גם באיסוף מידע על הכנופיות ובריכוזו .כקצין המודיעין האחראי לאזור
הצפון הוא קיבל לידיו את כל המידע שאספו המודיעין הצבאי והמשטרה .לדוגמה,
וינגייט דיווח כי בראשית יוני 1938הצליח מרכז המודיעין הצבאי בנצרת לחזות
נכונה ,בשני מקרים נפרדים ,את מועדה ומקום ביצועה של פעולת חבלה בצינור101.
מידע חשוב ורב הגיע גם מראשי היישובים היהודיים ומאנשי המודיעין של ההגנה ,אשר
נהנו מהיכרות טובה עם שכניהם הערבים ומקשרים ענפים עמם .עדות לשיתוף הפעולה
המודיעיני שבין היישוב לבין וינגייט עולה מדיווחו של משה פייטלסון ,האחראי
למודיעין בטבריה .פייטלסון כתב לזסלני ,הממונה על המודיעין בהגנה ,כי קיבל ידיעה
על כוונתה של כנופיה לפגוע בצינור הנפט באזור נחל תבור ,וכי ביקש "לסדר מארב
לכנופיה זו ביחד עם הקפיטן וינגייט ,אולם לדאבוני לא יכולתי למצאו"102.
הרכיב האחרון במערך המודיעין של וינגייט היה המידע שאסף בעצמו ,או בעזרת
קצין הקישור היהודי ביחידה .קרסנר סיפר כי "מדי פעם היה מגיע בלילה ערבי-מודיע
ומספר לווינגייט על הכנופיות המסתתרות פה ושם" 103.גם נח סונין תיאר פעילות
שכזו" :ריכוז ידיעות על כנופיות ומטרותיהן נעשה בהצלחה .ערבים באים לשערי עין
חרוד ומוסרים את הידוע להם .פגישות רצופות עם ערבים בשדות ועם שוטרים ערבים
'ידידים' נותנים חומר רב" 104.מקור אחר למידע היה ערבים שנעצרו בפעולות הפל"מ.
סמוך לעין חרוד הקים וינגייט מחנה מעצר קטן שבו הוחזקו החשודים במשך ימים
מספר ,עד לשחרורם 105.אפשר להניח כי עצורים אלה נחקרו בעת שהותם במחנה.ד
ד מסוף ספטמבר השתמשה הפל"מ בערבים שעצרה גם כ"מגן אנושי" ,על ידי הסעתם ברכב המוביל בשיירה ,בהתאם לנוהג
המקובל בצבא הבריטי בעת ההיא.
ראשונים להעז :פלגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט 52
על פעילות כוחותיו .לשם כך ,טען ,יש לנצל
את כל מקורות המידע הקיימים -טופוגרפיים
ואנושיים -ובד בבד לפעול באופן חשאי.
מקור המידע הראשון ששימש את וינגייט
היה פני השטח שביקש לפעול בו" .אפשר, שלב ב
במצב נתון ,לאחר סיור טופוגרפי בשטח
המסוים ,לחזות במדויק היכן ,איך ומתי
כנופיה תנוע ,והיכן ,איך ומתי על כוחות
הצבא לנוע על מנת להשמיד אותה"98.
וינגייט נהג לנסועלבד במכוניתו ולסייר באזורים שלב ג
שבהם התכוון לפעול .בעת תכנון פעולה הוא
התייחס לא רק לתוואי השטח ,אלא גם לגורמים
לוחם בפלגות הלילה המיוחדות .על חזהו חגורת נוספים העשויים להשפיע על הצלחתה ,כגון שלב ד
תחמושת ובה זיקוקי איתות .אוסף בית מורשת כיוון הרוח וכדומה 99.עוד נעזר וינגייט ב"חיל
האוויר" של הפל"מ :מטוסו הפרטי של קינג-
משטרת ישראל .זולטן קלוגר
קלארק ,שחנה במנחת ליד אפיקים .לבקשתו
של וינגייט ביצע קינג-קלארק טיסות סיור בלוויית אחד מאנשי הפלגות100.
וינגייט עסק גם באיסוף מידע על הכנופיות ובריכוזו .כקצין המודיעין האחראי לאזור
הצפון הוא קיבל לידיו את כל המידע שאספו המודיעין הצבאי והמשטרה .לדוגמה,
וינגייט דיווח כי בראשית יוני 1938הצליח מרכז המודיעין הצבאי בנצרת לחזות
נכונה ,בשני מקרים נפרדים ,את מועדה ומקום ביצועה של פעולת חבלה בצינור101.
מידע חשוב ורב הגיע גם מראשי היישובים היהודיים ומאנשי המודיעין של ההגנה ,אשר
נהנו מהיכרות טובה עם שכניהם הערבים ומקשרים ענפים עמם .עדות לשיתוף הפעולה
המודיעיני שבין היישוב לבין וינגייט עולה מדיווחו של משה פייטלסון ,האחראי
למודיעין בטבריה .פייטלסון כתב לזסלני ,הממונה על המודיעין בהגנה ,כי קיבל ידיעה
על כוונתה של כנופיה לפגוע בצינור הנפט באזור נחל תבור ,וכי ביקש "לסדר מארב
לכנופיה זו ביחד עם הקפיטן וינגייט ,אולם לדאבוני לא יכולתי למצאו"102.
הרכיב האחרון במערך המודיעין של וינגייט היה המידע שאסף בעצמו ,או בעזרת
קצין הקישור היהודי ביחידה .קרסנר סיפר כי "מדי פעם היה מגיע בלילה ערבי-מודיע
ומספר לווינגייט על הכנופיות המסתתרות פה ושם" 103.גם נח סונין תיאר פעילות
שכזו" :ריכוז ידיעות על כנופיות ומטרותיהן נעשה בהצלחה .ערבים באים לשערי עין
חרוד ומוסרים את הידוע להם .פגישות רצופות עם ערבים בשדות ועם שוטרים ערבים
'ידידים' נותנים חומר רב" 104.מקור אחר למידע היה ערבים שנעצרו בפעולות הפל"מ.
סמוך לעין חרוד הקים וינגייט מחנה מעצר קטן שבו הוחזקו החשודים במשך ימים
מספר ,עד לשחרורם 105.אפשר להניח כי עצורים אלה נחקרו בעת שהותם במחנה.ד
ד מסוף ספטמבר השתמשה הפל"מ בערבים שעצרה גם כ"מגן אנושי" ,על ידי הסעתם ברכב המוביל בשיירה ,בהתאם לנוהג
המקובל בצבא הבריטי בעת ההיא.
ראשונים להעז :פלגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט 52
