Page 79 - ראשונים להעז
P. 79
לצד אחור [ ]...וראיתי בין השורות דמות עטופת-לבן ,הייתי בטוח שזה ערבי" .מקלען שלב א
בריטי שנמצא מלפנים פנה מיד לאחור ופתח באש לעבר הדמות החשודה ולעבר לוחמי
הפלגות שסביבה .כדורי המקלע פגעו בווינגייט ,בשני חיילים בריטים ובנוטר יוסף שלב ב
בן-משה ,והוא נהרג מיד .וינגייט נפגע מארבעה או מחמישה קליעים ונתזים אשר
חדרו לרגליו ולאחת מזרועותיו" .היחיד שבאותו רגע השתלט על המצב היה ישראל שלב ג
כרמי" ,סיפר חיים לבקוב" .הוא שם מיד את ידו על המקרןי של הלואיס-גאן והפסיק
שלב ד
את היריות"211.
בפיקודו של כרמי נסוג הכוח בחזרה אל הגורן .שם התבררה הסיבה לשגיאה :אחד
החיילים האנגלים ,שסבל מצינת הלילה ,התעטף בשמיכה ערבית שמצא בגורן .כאשר
הכוח יצא אל עבר הכפר נותר החייל עטוף בשמיכה ,מה שגרם לטעות הטרגית בזיהוי.יא
וינגייט העביר את הפיקוד על הפלגה לישראל כרמי ,וזה המשיך בלחימה .הפצועים
רוכזו בגורן ,וכרמי הורה ללבקוב ולנוטר נוסף לטפס על הגג שלה ומשם לצפות על
המתרחש .אלה גילו שם ערבי מסתתר ,וחייל בריטי שעלה גם הוא אל הגג הרג אותו.
למרות פציעתו סירב וינגייט להתפנות לפני תום הלחימה" .הפעולה נמשכה עד
הבוקר" ,סיפר כרמי" ,וכל אותו הזמן שכב וינגייט בקרבתי על יד הגורן ,עקב אחריי
וביקש לראות כל ערבי הרוג או שבוי ,כשהוא מסתכל בקפידה בפניו" 212.מטרתו של
וינגייט הייתה לנסות לאתר אנשי כנופיה שזהותם הייתה ידועה לו ושאת פניהם הכיר
מהתבוננות ארוכה באלבומי החשודים של המשטרה 213.לבקוב סיפר כי וינגייט ,גם
בפציעתו ,הקפיד לשים את רווחת החיילים לפני זו של המפקד" :כשרצו להגיש לו
[לווינגייט] מים ,ביקש שקודם כול יגישו לאחרים" 214.ברידן וגרוב ,עם אנשיהם ,המשיכו
להילחם בכפר עד שאש הכנופיה שככה .הקרב כולו נמשך כ 45-דקות.
קינג-קלארק וחייליו הגיעו אל הכפר מאוחר מכדי להשתתף בלחימה" .הגענו -
ניתן כמעט להגיד 'כרגיל' -לאחר שההתרגשות תמה" 215,כתב קינג-קלארק ביומנו,
מתוסכל מכך שכמו במקרה כאוכב אל-הווא לא נטל חלק בקרב" .אף שפניו של וינגייט
היו לבנות כסדין ומתוחות מאוד" ,נזכר לימים קינג-קלארק במראה שנגלה לעיניו
בגורן" ,הוא ישב שם ,בחציר ,מכוסה בדם ,וחילק ברוגע פקודות באנגלית ובעברית"216.
בשעה שלוש וחצי בערך הסתיימה הפעולה .שני חיילים פצועים שנפגעו קשה
יחסית פונו במשאית לחיפה ,ואילו שאר הכוח ,כולל וינגייט עצמו ,נסע למחנה ישראל.
שם טיפל רופא מקומי בווינגייט ובשאר הפצועים .וינגייט סירב להתפנות לבית חולים
כל עוד כיתתו של צבי ברנר נעדרת ,ואף חזר עם אחד מכלי הרכב לדבוריה כדי לחפש
אותה .סביב השעה ארבע וחצי בבוקר ,לאחר שתעו בדרך ,הגיעו ברנר ואנשיו למחנה
ישראל" .קודם כול הוא שאל אותי' :הכול בסדר?'" סיפר ברנר על המפגש עם וינגייט.
"לאחר שאמרתי לו ,שהכול בסדר ,הוא אמר' :עכשיו אתה יכול לקחת אותי לבית
החולים' .הוא אמנם נפצע עוד קודם ,אבל לא רצה ללכת לבית החולים כל עוד שלא
חזרנו אנחנו"217.
י במקלע לואיס המקרן הוא החלק העוטף את קנה הנשק.
יא על פי אחת מעדויותיו של חיים לבקוב ,מי שהתעטף בשמיכה היה הנוטר יוסף בן משה.
ראשונים להעז :פלגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט 78
בריטי שנמצא מלפנים פנה מיד לאחור ופתח באש לעבר הדמות החשודה ולעבר לוחמי
הפלגות שסביבה .כדורי המקלע פגעו בווינגייט ,בשני חיילים בריטים ובנוטר יוסף שלב ב
בן-משה ,והוא נהרג מיד .וינגייט נפגע מארבעה או מחמישה קליעים ונתזים אשר
חדרו לרגליו ולאחת מזרועותיו" .היחיד שבאותו רגע השתלט על המצב היה ישראל שלב ג
כרמי" ,סיפר חיים לבקוב" .הוא שם מיד את ידו על המקרןי של הלואיס-גאן והפסיק
שלב ד
את היריות"211.
בפיקודו של כרמי נסוג הכוח בחזרה אל הגורן .שם התבררה הסיבה לשגיאה :אחד
החיילים האנגלים ,שסבל מצינת הלילה ,התעטף בשמיכה ערבית שמצא בגורן .כאשר
הכוח יצא אל עבר הכפר נותר החייל עטוף בשמיכה ,מה שגרם לטעות הטרגית בזיהוי.יא
וינגייט העביר את הפיקוד על הפלגה לישראל כרמי ,וזה המשיך בלחימה .הפצועים
רוכזו בגורן ,וכרמי הורה ללבקוב ולנוטר נוסף לטפס על הגג שלה ומשם לצפות על
המתרחש .אלה גילו שם ערבי מסתתר ,וחייל בריטי שעלה גם הוא אל הגג הרג אותו.
למרות פציעתו סירב וינגייט להתפנות לפני תום הלחימה" .הפעולה נמשכה עד
הבוקר" ,סיפר כרמי" ,וכל אותו הזמן שכב וינגייט בקרבתי על יד הגורן ,עקב אחריי
וביקש לראות כל ערבי הרוג או שבוי ,כשהוא מסתכל בקפידה בפניו" 212.מטרתו של
וינגייט הייתה לנסות לאתר אנשי כנופיה שזהותם הייתה ידועה לו ושאת פניהם הכיר
מהתבוננות ארוכה באלבומי החשודים של המשטרה 213.לבקוב סיפר כי וינגייט ,גם
בפציעתו ,הקפיד לשים את רווחת החיילים לפני זו של המפקד" :כשרצו להגיש לו
[לווינגייט] מים ,ביקש שקודם כול יגישו לאחרים" 214.ברידן וגרוב ,עם אנשיהם ,המשיכו
להילחם בכפר עד שאש הכנופיה שככה .הקרב כולו נמשך כ 45-דקות.
קינג-קלארק וחייליו הגיעו אל הכפר מאוחר מכדי להשתתף בלחימה" .הגענו -
ניתן כמעט להגיד 'כרגיל' -לאחר שההתרגשות תמה" 215,כתב קינג-קלארק ביומנו,
מתוסכל מכך שכמו במקרה כאוכב אל-הווא לא נטל חלק בקרב" .אף שפניו של וינגייט
היו לבנות כסדין ומתוחות מאוד" ,נזכר לימים קינג-קלארק במראה שנגלה לעיניו
בגורן" ,הוא ישב שם ,בחציר ,מכוסה בדם ,וחילק ברוגע פקודות באנגלית ובעברית"216.
בשעה שלוש וחצי בערך הסתיימה הפעולה .שני חיילים פצועים שנפגעו קשה
יחסית פונו במשאית לחיפה ,ואילו שאר הכוח ,כולל וינגייט עצמו ,נסע למחנה ישראל.
שם טיפל רופא מקומי בווינגייט ובשאר הפצועים .וינגייט סירב להתפנות לבית חולים
כל עוד כיתתו של צבי ברנר נעדרת ,ואף חזר עם אחד מכלי הרכב לדבוריה כדי לחפש
אותה .סביב השעה ארבע וחצי בבוקר ,לאחר שתעו בדרך ,הגיעו ברנר ואנשיו למחנה
ישראל" .קודם כול הוא שאל אותי' :הכול בסדר?'" סיפר ברנר על המפגש עם וינגייט.
"לאחר שאמרתי לו ,שהכול בסדר ,הוא אמר' :עכשיו אתה יכול לקחת אותי לבית
החולים' .הוא אמנם נפצע עוד קודם ,אבל לא רצה ללכת לבית החולים כל עוד שלא
חזרנו אנחנו"217.
י במקלע לואיס המקרן הוא החלק העוטף את קנה הנשק.
יא על פי אחת מעדויותיו של חיים לבקוב ,מי שהתעטף בשמיכה היה הנוטר יוסף בן משה.
ראשונים להעז :פלגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט 78
