Page 15 - קרובים רחוקים
P. 15
פרולוג :צפת במאה ה19-
צפת ,אחת מארבע ערי הקודש ,הייתה לעיר החשובה ביותר מאז עלו אליה גולי ספרד .בתקופת
פריחתה של האימפריה העות'מאנית מילאה צפת תפקיד חשוב במסחר שבין מצרים לדמשק,
והייתה תחנת ביניים בדרך בין עכו לסוריה .סביבתה החקלאית העשירה זימנה אפשרויות רבות
לפרנסה ,ועולי ספרד בעלי היוזמה עשו אותה לעיר מסחר חשובה ולמרכז רוחני ליהדות בארץ
ישראל -ולתקופת זמן קצרה גם ליהדות העולם כולו .צפת הגיעה לשיא גדולתה ופריחתה במאה
ה ,16-אז פעלו בה המקובלים ר' יוסף קארו ,האר"י (רבי יצחק לוריא בן שלמה) ,חיים ויטל,
וחכמים ויוצרים אחרים.
עם היחלשותה של האימפריה העות'מאנית ,כתוצאה מאירועים שהתחוללו בארץ ישראל
ובסוריה ,הלכה חשיבותה של צפת ודעכה ,וחלק מתושביה היהודים עברו לירושלים .תרמו לכך
גם אסונות טבע ואסונות מידי אדם שפקדו את העיר בתדירות גבוהה משנת תקפ"ה ( )1825ועד
תקצ"ז (9.)1837
במאה ה 19-נותרה צפת המרכז האזורי של הכפרים שבסביבתה .תושביה הערבים והיהודים
התגוררו בארבעה רבעים מסביב למצודה הצלבנית; היהודים גרו ברובע היהודי במורדות התלולים
שממערב ומצפון-מערב לעיר 10.חוקרים ונוסעים נבדלים זה מזה בהערכת מספרם של תושבי צפת
באותה תקופה 11.הקושי נובע ,בין השאר ,מסירובם של היהודים להתפקד ,מטעמי דת .ההערכה
הרווחת כיום היא שבתחילת המאה ה 19-התגוררו בעיר 6,000-5,000תושבים ,כ 40-אחוזים
מהם יהודים ומרביתם מוסלמים .מתחילת המאה ה 19-עד שנת 1835הייתה צפת העיר בעלת
הריכוז היהודי הגדול ביותר בארץ ישראל ,אף יותר מירושלים12.
ב 1837-פקד את צפת ואת טבריה רעש אדמה קשה .חלק גדול מהשטח הבנוי בעיר נהרס
ותושבים רבים ,בעיקר היהודים ,נפגעו .אברהם משה לונץ מסביר מדוע:
שכן בתיהם היו בנויים על פני מורד ההר [ ]...ובתיהם עמדו כתמונת מדרגות
[ ]...ונוסף לזה לא היו מרבית בתיהם בנויים מאבנים חזקים כבתי רובע
המושלימים [המוסלמים] שבראש ההר .לכן כאשר התפוררה האדמה נפלו
בתי הרחוב העליון על הבתים שמתחתם ,ואלה על הסמוכים להם וכן הלאה13.
נוסף לרעש האדמה סבלה אוכלוסיית צפת בעשורים הראשונים של המאה ה 19-ממגפות ,ממחלות
ומרדיפות ,14ואלה הביאו להגירה של מרבית קהילת הפרושים לירושלים .מספר התושבים היהודים
בעיר צנח מ 3,750-בשנת 1835לכ 1,500-בשנת ,1840ועלה חשש להמשך קיומו של היישוב
היהודי בה 15.אולם לאחר שנים אחדות נגוזו החששות .בשנות השישים ובתחילת שנות השבעים
של המאה ה 19-התחיל היישוב היהודי בעיר להתאושש.
13
צפת ,אחת מארבע ערי הקודש ,הייתה לעיר החשובה ביותר מאז עלו אליה גולי ספרד .בתקופת
פריחתה של האימפריה העות'מאנית מילאה צפת תפקיד חשוב במסחר שבין מצרים לדמשק,
והייתה תחנת ביניים בדרך בין עכו לסוריה .סביבתה החקלאית העשירה זימנה אפשרויות רבות
לפרנסה ,ועולי ספרד בעלי היוזמה עשו אותה לעיר מסחר חשובה ולמרכז רוחני ליהדות בארץ
ישראל -ולתקופת זמן קצרה גם ליהדות העולם כולו .צפת הגיעה לשיא גדולתה ופריחתה במאה
ה ,16-אז פעלו בה המקובלים ר' יוסף קארו ,האר"י (רבי יצחק לוריא בן שלמה) ,חיים ויטל,
וחכמים ויוצרים אחרים.
עם היחלשותה של האימפריה העות'מאנית ,כתוצאה מאירועים שהתחוללו בארץ ישראל
ובסוריה ,הלכה חשיבותה של צפת ודעכה ,וחלק מתושביה היהודים עברו לירושלים .תרמו לכך
גם אסונות טבע ואסונות מידי אדם שפקדו את העיר בתדירות גבוהה משנת תקפ"ה ( )1825ועד
תקצ"ז (9.)1837
במאה ה 19-נותרה צפת המרכז האזורי של הכפרים שבסביבתה .תושביה הערבים והיהודים
התגוררו בארבעה רבעים מסביב למצודה הצלבנית; היהודים גרו ברובע היהודי במורדות התלולים
שממערב ומצפון-מערב לעיר 10.חוקרים ונוסעים נבדלים זה מזה בהערכת מספרם של תושבי צפת
באותה תקופה 11.הקושי נובע ,בין השאר ,מסירובם של היהודים להתפקד ,מטעמי דת .ההערכה
הרווחת כיום היא שבתחילת המאה ה 19-התגוררו בעיר 6,000-5,000תושבים ,כ 40-אחוזים
מהם יהודים ומרביתם מוסלמים .מתחילת המאה ה 19-עד שנת 1835הייתה צפת העיר בעלת
הריכוז היהודי הגדול ביותר בארץ ישראל ,אף יותר מירושלים12.
ב 1837-פקד את צפת ואת טבריה רעש אדמה קשה .חלק גדול מהשטח הבנוי בעיר נהרס
ותושבים רבים ,בעיקר היהודים ,נפגעו .אברהם משה לונץ מסביר מדוע:
שכן בתיהם היו בנויים על פני מורד ההר [ ]...ובתיהם עמדו כתמונת מדרגות
[ ]...ונוסף לזה לא היו מרבית בתיהם בנויים מאבנים חזקים כבתי רובע
המושלימים [המוסלמים] שבראש ההר .לכן כאשר התפוררה האדמה נפלו
בתי הרחוב העליון על הבתים שמתחתם ,ואלה על הסמוכים להם וכן הלאה13.
נוסף לרעש האדמה סבלה אוכלוסיית צפת בעשורים הראשונים של המאה ה 19-ממגפות ,ממחלות
ומרדיפות ,14ואלה הביאו להגירה של מרבית קהילת הפרושים לירושלים .מספר התושבים היהודים
בעיר צנח מ 3,750-בשנת 1835לכ 1,500-בשנת ,1840ועלה חשש להמשך קיומו של היישוב
היהודי בה 15.אולם לאחר שנים אחדות נגוזו החששות .בשנות השישים ובתחילת שנות השבעים
של המאה ה 19-התחיל היישוב היהודי בעיר להתאושש.
13
