Page 20 - קרובים רחוקים
P. 20
תחומי החיים של בני הכולל .הם עשו בכספי החלוקה כבשלהם ואף השתמשו בכוח ובאלימות
כלפי אלו מבני קהילתם שהעזו לכפור בסמכותם או המרו את פיהם ,וכלפי מי שניסו לתקן את
המצב30.
המחלוקות ,לצד תפקודה הלקוי של הנהגת הקהילה ,הקשו לשקם את העיר מההרס שגרם רעש
האדמה שהתחולל בשנת .1837צפת הייתה לעיר ענייה ומוזנחת ,הדלות והעוני ניכרו בה בכל
מקום .בניגוד למזג האוויר שלה ,שנתפס בתקופה זו כבריא ומבריא ,מצב התברואה בעיר היה גרוע
ביותר ,והיה קרקע פורייה למחלות ולמגפות.
תימוכין למצב זה מופיעים בדיווחים שונים מהתקופה" :העיר צפת יושבת בראש הרים גבוהים
מאוד .אווירה זך ונקי ,אך שווקיה ורחובותיה מלאים רפש וטיט וכל מיני אשפה" 31.תמונת מצב
דומה מתאר שני עשורים אחר כך יחיאל בריל בספרו מ":1883-אל כל מקום אשר העובר ישא
את עיניו ירא אך קיא ,צואה וסרח מאוס היוצא מהבית ומהחצרות ועובר ברחובותיה כמו בנחל
קדרון" 32.יחיאל מיכל פינס כותב בשנת 1885על "סדר בנייניה שווקיה וחוצותיה" של צפת כפי
שנחשפו לעיניו בעת ביקורו בעיר" :לא ראיתי כמוהם [כמו הבתים] לרוע ,נמוכים ודלים וצרים
ורעועים בגלים ע"פ השדה המה והחוצות והשווקים והרחובות והמבואות כולם מטונפים ומלאים
חלאה וזוהמה עד אפס מקום .והסדר ,אוי שמים ,בצלמות טובים הסדרים מבצפת" 33.ומוסיף
אלעזר רוקח" :גם אי הניקיונות השוררת בעיר ובבתים וברחובות החלאה מלאה בכל חוצותיה גם
היא תסיב נזק לא מעט בבריאות הגוף"34.
העוני הקשה של תושבי צפת הביא לרעב בעיר ולא אפשר לעניים לשכור מקום מגורים ,וגרם
לתופעה שבה שתיים-שלוש משפחות נאלצו לגור יחד בדירה אחת בצפיפות גדולה מאוד 35.תנאי
מחיה אלו ,לצד מצב התברואה הירוד וחוסר הזמינות של שירותי רפואה ,הביאו במהלך המאה
ה 19-להתפרצויות של מגפות ושל מחלות רבות בעיר.
בהיבט היסטורי ,לאורך שנים הוצגה בעיתונות ובספרות בעיקר עמדתם של מתנגדיה ומבקריה
של הקהילה היהודית בצפת .קולה של הקהילה החסידית עצמה לא נשמע .העובדות ההולכות
ומסתמנות בספרות המודרנית ובמחקרים חדשים הן שיהודי צפת האורתודוקסים היו עזי לב,
הסתובבו בדרכים ללא פחד ,החזיקו בנשק וידעו להשתמש בו ,דיברו ערבית וגרו בעיר ללא חומה
שפעל בה משמר אזרחי 36.עבאסי מציין שבתיאורים של יהודי העיר במאה ה 19-יש לא מעט
הגזמה .כך גם באשר למנהיגיהם ובאשר למצבם הסניטרי .עם זאת ,גם הוא סבור כי ביקור בצפת
ההררית הגשומה בעונת החורף או בתחילת האביב לא היה חוויה נעימה במיוחד"37.
הקהילה היהודית הצפתית הפכה במרוצת המאה ה 19-ממסורתית לאורתודוקסית .מצד
אחד היא התגוננה מפני מודרניזציה וחידושים ,אך מצד שני גילתה פתיחות מסוימת לשינויים.
פתיחות זו נבעה ממעמדה הפריפריאלי של העיר ,שאפשר זאת ,וכן מכך שהקהילה החסידית
האורתודוקסית הייתה בעלת גוון ארץ-ישראלי שאינו מנוכר לסביבתו ,נאמן לתפיסת הקהילה,
וייחס לעלייה לארץ ישראל ולישיבה בה חשיבות גבוהה38.
למרות מה שנראה כדבקותם של החסידים האשכנזים בשיטת החלוקה ,סוגיית עבודת האדמה
וההתיישבות החקלאית כאפשרות לפתרון מצוקות כלכליות עמדה על הפרק בקרב הציבור
היהודי זמן רב לפני העליות הציוניות .כן עמדו על הפרק פיתוח מקורות פרנסה ,מעבר ליצרנות
("פרודוקטיבציה") וביסוס הפרנסה על עבודת כפיים ,מלאכה וחקלאות39.
18רחוקים קרובים
כלפי אלו מבני קהילתם שהעזו לכפור בסמכותם או המרו את פיהם ,וכלפי מי שניסו לתקן את
המצב30.
המחלוקות ,לצד תפקודה הלקוי של הנהגת הקהילה ,הקשו לשקם את העיר מההרס שגרם רעש
האדמה שהתחולל בשנת .1837צפת הייתה לעיר ענייה ומוזנחת ,הדלות והעוני ניכרו בה בכל
מקום .בניגוד למזג האוויר שלה ,שנתפס בתקופה זו כבריא ומבריא ,מצב התברואה בעיר היה גרוע
ביותר ,והיה קרקע פורייה למחלות ולמגפות.
תימוכין למצב זה מופיעים בדיווחים שונים מהתקופה" :העיר צפת יושבת בראש הרים גבוהים
מאוד .אווירה זך ונקי ,אך שווקיה ורחובותיה מלאים רפש וטיט וכל מיני אשפה" 31.תמונת מצב
דומה מתאר שני עשורים אחר כך יחיאל בריל בספרו מ":1883-אל כל מקום אשר העובר ישא
את עיניו ירא אך קיא ,צואה וסרח מאוס היוצא מהבית ומהחצרות ועובר ברחובותיה כמו בנחל
קדרון" 32.יחיאל מיכל פינס כותב בשנת 1885על "סדר בנייניה שווקיה וחוצותיה" של צפת כפי
שנחשפו לעיניו בעת ביקורו בעיר" :לא ראיתי כמוהם [כמו הבתים] לרוע ,נמוכים ודלים וצרים
ורעועים בגלים ע"פ השדה המה והחוצות והשווקים והרחובות והמבואות כולם מטונפים ומלאים
חלאה וזוהמה עד אפס מקום .והסדר ,אוי שמים ,בצלמות טובים הסדרים מבצפת" 33.ומוסיף
אלעזר רוקח" :גם אי הניקיונות השוררת בעיר ובבתים וברחובות החלאה מלאה בכל חוצותיה גם
היא תסיב נזק לא מעט בבריאות הגוף"34.
העוני הקשה של תושבי צפת הביא לרעב בעיר ולא אפשר לעניים לשכור מקום מגורים ,וגרם
לתופעה שבה שתיים-שלוש משפחות נאלצו לגור יחד בדירה אחת בצפיפות גדולה מאוד 35.תנאי
מחיה אלו ,לצד מצב התברואה הירוד וחוסר הזמינות של שירותי רפואה ,הביאו במהלך המאה
ה 19-להתפרצויות של מגפות ושל מחלות רבות בעיר.
בהיבט היסטורי ,לאורך שנים הוצגה בעיתונות ובספרות בעיקר עמדתם של מתנגדיה ומבקריה
של הקהילה היהודית בצפת .קולה של הקהילה החסידית עצמה לא נשמע .העובדות ההולכות
ומסתמנות בספרות המודרנית ובמחקרים חדשים הן שיהודי צפת האורתודוקסים היו עזי לב,
הסתובבו בדרכים ללא פחד ,החזיקו בנשק וידעו להשתמש בו ,דיברו ערבית וגרו בעיר ללא חומה
שפעל בה משמר אזרחי 36.עבאסי מציין שבתיאורים של יהודי העיר במאה ה 19-יש לא מעט
הגזמה .כך גם באשר למנהיגיהם ובאשר למצבם הסניטרי .עם זאת ,גם הוא סבור כי ביקור בצפת
ההררית הגשומה בעונת החורף או בתחילת האביב לא היה חוויה נעימה במיוחד"37.
הקהילה היהודית הצפתית הפכה במרוצת המאה ה 19-ממסורתית לאורתודוקסית .מצד
אחד היא התגוננה מפני מודרניזציה וחידושים ,אך מצד שני גילתה פתיחות מסוימת לשינויים.
פתיחות זו נבעה ממעמדה הפריפריאלי של העיר ,שאפשר זאת ,וכן מכך שהקהילה החסידית
האורתודוקסית הייתה בעלת גוון ארץ-ישראלי שאינו מנוכר לסביבתו ,נאמן לתפיסת הקהילה,
וייחס לעלייה לארץ ישראל ולישיבה בה חשיבות גבוהה38.
למרות מה שנראה כדבקותם של החסידים האשכנזים בשיטת החלוקה ,סוגיית עבודת האדמה
וההתיישבות החקלאית כאפשרות לפתרון מצוקות כלכליות עמדה על הפרק בקרב הציבור
היהודי זמן רב לפני העליות הציוניות .כן עמדו על הפרק פיתוח מקורות פרנסה ,מעבר ליצרנות
("פרודוקטיבציה") וביסוס הפרנסה על עבודת כפיים ,מלאכה וחקלאות39.
18רחוקים קרובים
