Page 21 - 30 השנים הראשונות

נהרסו במכוון נגסו שיני הזמן ופגעי האדם והטבע‪.‬‬ ‫הבינלאומי ("סביב התייצבו בניינים כבדי מצח")‪.‬‬ ‫האדריכל אריה שרון‬
‫משנת ‪ 1949‬פעל במשרד ראש הממשלה אגף‬ ‫הדברים לא חוללו השפעה כלשהי‪ ,‬לא בעת‬
‫התכנון ‪ 4‬בראשות האדריכל אריה שרון‪ .‬האגף גיבש‬ ‫כתיבתם ולא בעשרות השנים הבאות‪ .‬עם הזמן‬ ‫‪ 4‬שהפך מאוחר יותר ל ִמנהל התכנון במשרד הפנים‪.‬‬
‫את תכנית המתאר הראשונה של מדינת ישראל‬ ‫הלכו והתיישנו גם הבתים שבשנות השלושים‬
‫(תמ"א ‪ ,)1‬שקבעה עקרונות מנחים לתכנון הפיזי‬ ‫נחשבו למודרניים‪ .‬בהיעדר ידע וניסיון לא נתנו‬
‫של הארץ‪ .‬שרון‪ ,‬מן הבולטים באדריכלי האסכולה‬ ‫האדריכלים ובעלי הבתים את דעתם להשפעתם‬
‫המודרניסטית‪ ,‬לא התנגד עקרונית לשימור אך לא‬ ‫המתמשכת של הלחות‪ ,‬המליחות ושינויי מזג האוויר‪.‬‬
‫ראה בו קו תכנוני מנחה‪ .‬הוא ביסס את תכניתו על‬ ‫החזיתות הלבנות ספחו אבק ופיח‪ ,‬הקירות נסדקו‬
‫שימושי קרקע שיש בהם משום תועלת יישומית‪.‬‬ ‫והטיח התקלף‪ .‬המבנים שנחשבו חדשניים עם‬
‫בהתאם לכך הועברו אתרים בעלי פוטנציאל‬ ‫בנייתם עמדו בפני סכנת הרס מאותו טעם שבשמו‬
‫תיירותי לטיפולה של הוועדה לשיפור נוף הארץ‪.‬‬
‫ברוח המלצות אגף התכנון קידם טדי קולק‪,‬‬ ‫דחקו את קודמיהם‪.‬‬
‫המנכ"ל הדומיננטי של משרד ראש הממשלה‪,‬‬ ‫בכל רחבי ארץ ישראל איימו תהליכי הפיתוח‬
‫את הקמת "החברה הממשלתית לתיירות"‪,‬‬ ‫על ערכי השימור‪ .‬ברבות מערי הארץ התפתחו‬
‫שבין שאר תפקידיה עסקה בפיתוח אתרים‬ ‫מוקדי כלכלה ותרבות מחוץ לגרעין העתיק‪ ,‬וזה‬
‫היסטוריים בעלי ערך תיירותי‪ִ .‬מנהל התכנון הוביל‬ ‫הלך והוזנח‪ .‬המושבות החקלאיות התרחבו ושינו‬
‫את הכרזתם והקמתם של גנים לאומיים סביב‬ ‫צביונן מכפר חקלאי לעיירת שדה‪ ,‬תוך כדי הרס‬
‫אתרים ארכאולוגיים בעלי חשיבות‪ .‬משרד הדתות‬ ‫של מבנים ישנים‪ .‬למחנכים ולמנהיגים‪ ,‬למתכננים‬
‫הסדיר תשתיות לביקורי קהל במקומות קדושים‪.‬‬ ‫ולבונים עדיין לא הייתה הסתכלות רחבה‬
‫השימור בכל האתרים הללו בוצע באופן נקודתי‪,‬‬
‫ללא יד מכוונת וראייה כוללת‪ .‬בחלק מן המקרים‬ ‫המאפשרת לראות במורשת בנויה משאב וערך‪.‬‬
‫ניחנו המתכננים בשפע של רצון טוב אך נעדרו‬
‫תפיסה שימורית‪ .‬לא אחת בוצע פיתוח באתרים‬ ‫מדינה צעירה מאזרחיה‬

‫ההיסטוריים באופן מנוגד לערכי השימור‪.‬‬ ‫החקיקה המנדטורית חייבה להגן על כל שריד‬
‫בנוי שקדם לשנת ‪ .1700‬לשנה שצוינה בלשון‬
‫שלד הברזל שותק‬ ‫החוק לא הייתה משמעות ייחודית בתולדות ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ובוודאי שהיא לא חלה על אתרי הציונות ‪-‬‬
‫נופי מלחמת העצמאות זכו להתייחסות בעיקר‬ ‫שהמוקדמים שבהם נבנו במאה ה‪ .19-‬ללא הגנה‬
‫ברמה של הפניית המודעות‪ .‬הטיפול בהם הסתכם‬ ‫משפטית נמחקו מן הנוף גם מבנים ומרקמים‬
‫נרחבים הקשורים לראשית הציונות‪ .‬במבנים שלא‬

‫‪ 20‬שלושים שנים ראשונות‬