Page 41 - 30 השנים הראשונות
P. 41
הגאוגרפיות אורלי אראל ,שריכזה את הפעילות אתרים ,נשא דברים בכנס היסוד של המועצה
במחוז תל-אביב ,וחומי נובנשטרן ,שטיפלה לשימור אתרים:
בתשתית הארגונית של המועצה ,הובילה סקר
אתרים ובהמשך ריכזה את ועדת אזור המרכז הקמת המועצה לשימור אתרים הינה כורח המציאות .היא נועדה בראש
שבראשה עמד האדריכל שמואל ייבין .בתוך כך
טיפלה המועצה בהפקת פרסומים ,בארגון כנסים, ובראשונה להגן על המורשת ההיסטורית של ארץ ישראל ועל המבנים
ימי עיון והשתלמויות ובשאר משימות שהתעוררו והאתרים שקמו ופעלו כאן במשך אלפי שנים12.
לעתים מזומנות .את המשרד ניהלה אורנה נתנזון,
שסייעה ליוסי פלדמן בהפקת האנציקלופדיה של עוד קבע יהודה בכנס היסוד ,חמש מטרות מרכזיות 12מתוך נאום יהודה דקל ,כנס היסוד של המועצה
לפעילות: לשימור אתרים ,מכון ון ליר ,ירושלים 17 ,בדצמבר
החי והצומח.
יוסי עיצב את המועצה לשימור אתרים בדמותו. איתור והצלה ,1984ארכיון יהודה דקל
העבודה החלה בכל יום עם טללי שחר והסתיימה שיקום ושימור
בשעות הערב המאוחרות .לא היה כל קשר בין היקף חינוך לשימור המורשת
המשרה הרשמי של העובדים לבין היקף העבודה גיוס נאמני שימור
הנדרשת .יוסי תבע זמינות ומסירות ללא סייג שיפור תהליכי חקיקה לשיפור ההגנה על מבנים
והוא עצמו עבד יותר מכולם .בקרב כל העובדים ואתרים .
פיעמה תחושה מתמדת של דחיפות חובקת כול. הוא סיים את דבריו במשפט האלמותי המתאר את
סגנון עבודה זה בא לא אחת על חשבון עבודת השקפת עולמו:
מטה מסודרת .מגעים עם מוסדות שונים התנהלו "עם ,מדינה – ללא עבר ומורשת ,אין ולא יהיה
תוך ניצול קשרים אישיים עם מכרים ותיקים שניצבו
בעמדות השפעה ,משימות בוצעו באמצעות גיוס לו עתיד".
מתנדבים -ועל פי רוב "מנודבים" .בניהול הכספי זה היה חזונו של יהודה .את רובו הוא זכה להגשים!
ננקטו אלתורים ולהטוטים לגיוס תקציבים מכל את רוב זמנו בשנותיו האחרונות השקיע יהודה
בפעילות התנדבותית כיושב ראש המועצה לשימור
מקור אפשרי. אתרים .הוא ראה בפעילות זו שליחות חשובה מן
יוסי לא הכיר בקיומן של מילות סירוב .גם כאשר
נדחו בקשותיו בנימוס ,הוא שב וביקש ,דרש ,הפציר, המעלה הראשונה.
שכנע והביא שלל טעמים לטיעוניו .לעתים נחלו שנתיים ימים עבדה המועצה לשימור אתרים ללא
תקציב וללא כוח אדם קבוע .העובדות הקבועות
פעולות השכנוע הצלחה ,לא תמיד. הראשונות במועצה ,ציפי רון ומיכל פוקס ,הגיעו
משורות החברה להגנת הטבע .אליהן הצטרפו
40שלושים שנים ראשונות
במחוז תל-אביב ,וחומי נובנשטרן ,שטיפלה לשימור אתרים:
בתשתית הארגונית של המועצה ,הובילה סקר
אתרים ובהמשך ריכזה את ועדת אזור המרכז הקמת המועצה לשימור אתרים הינה כורח המציאות .היא נועדה בראש
שבראשה עמד האדריכל שמואל ייבין .בתוך כך
טיפלה המועצה בהפקת פרסומים ,בארגון כנסים, ובראשונה להגן על המורשת ההיסטורית של ארץ ישראל ועל המבנים
ימי עיון והשתלמויות ובשאר משימות שהתעוררו והאתרים שקמו ופעלו כאן במשך אלפי שנים12.
לעתים מזומנות .את המשרד ניהלה אורנה נתנזון,
שסייעה ליוסי פלדמן בהפקת האנציקלופדיה של עוד קבע יהודה בכנס היסוד ,חמש מטרות מרכזיות 12מתוך נאום יהודה דקל ,כנס היסוד של המועצה
לפעילות: לשימור אתרים ,מכון ון ליר ,ירושלים 17 ,בדצמבר
החי והצומח.
יוסי עיצב את המועצה לשימור אתרים בדמותו. איתור והצלה ,1984ארכיון יהודה דקל
העבודה החלה בכל יום עם טללי שחר והסתיימה שיקום ושימור
בשעות הערב המאוחרות .לא היה כל קשר בין היקף חינוך לשימור המורשת
המשרה הרשמי של העובדים לבין היקף העבודה גיוס נאמני שימור
הנדרשת .יוסי תבע זמינות ומסירות ללא סייג שיפור תהליכי חקיקה לשיפור ההגנה על מבנים
והוא עצמו עבד יותר מכולם .בקרב כל העובדים ואתרים .
פיעמה תחושה מתמדת של דחיפות חובקת כול. הוא סיים את דבריו במשפט האלמותי המתאר את
סגנון עבודה זה בא לא אחת על חשבון עבודת השקפת עולמו:
מטה מסודרת .מגעים עם מוסדות שונים התנהלו "עם ,מדינה – ללא עבר ומורשת ,אין ולא יהיה
תוך ניצול קשרים אישיים עם מכרים ותיקים שניצבו
בעמדות השפעה ,משימות בוצעו באמצעות גיוס לו עתיד".
מתנדבים -ועל פי רוב "מנודבים" .בניהול הכספי זה היה חזונו של יהודה .את רובו הוא זכה להגשים!
ננקטו אלתורים ולהטוטים לגיוס תקציבים מכל את רוב זמנו בשנותיו האחרונות השקיע יהודה
בפעילות התנדבותית כיושב ראש המועצה לשימור
מקור אפשרי. אתרים .הוא ראה בפעילות זו שליחות חשובה מן
יוסי לא הכיר בקיומן של מילות סירוב .גם כאשר
נדחו בקשותיו בנימוס ,הוא שב וביקש ,דרש ,הפציר, המעלה הראשונה.
שכנע והביא שלל טעמים לטיעוניו .לעתים נחלו שנתיים ימים עבדה המועצה לשימור אתרים ללא
תקציב וללא כוח אדם קבוע .העובדות הקבועות
פעולות השכנוע הצלחה ,לא תמיד. הראשונות במועצה ,ציפי רון ומיכל פוקס ,הגיעו
משורות החברה להגנת הטבע .אליהן הצטרפו
40שלושים שנים ראשונות