Page 39 - 30 השנים הראשונות
P. 39
חבלילידה30 30 פרק02
3
שנות השישים היה מעורב בהכנתה של תמ"א .93 ברחוב השפלה ,3בשולי התחנה המרכזית הישנה
נשיאות המועצה הוצעה לפרופ' זאב וילנאי, של תל-אביב ,שכנו משרדיה של החברה להגנת
והוא נעתר .ראשוני המועצה נרתמו לנושא במלוא30303300הטבע .שם ,במשרדון דחוס בקומתו השלישית של
הרצון ,היכולת וחדוות העשייה .יהודה דקל רתם בית המשרדים האפרורי ,החל לפעול ללא תקציב,
את קשריו המסועפים וגייס למען המועצה את ללא סמכות ,ללא כוח אדם וללא משאבים ,הגוף
סכומי הכסף הראשונים שאפשרו לה לבסס את
פעילותה .מעגל התומכים הלך והתרחב .היו בהם שאמור היה לשנות את פני הנוף הבנוי בישראל.
אנשי חינוך ,שוחרי איכות הסביבה ,אדריכלים, היקף הצרכים היה רחב ממוטת כנפיו של
אמנים ,אנשי רוח ,היסטוריונים ואזרחים שאחזו הארגון דל האמצעים .האילוצים הולידו בלבו
במגוון רחב של עיסוקים ותחומי עניין .כל אחד מהם של יוסי פלדמן מחשבה להקים גוף ציבורי רחב
בדרכו רצה לתרום לשימורה של המורשת הבנויה. ומשמעותי ,שיעניק גיבוי לרעיון ויפעל כמועצה
בתוך זמן קצר נפרסה ברחבי הארץ רשת לקידום שימורם של אתרים .כדי להקים גוף זה
של עובדים ומתנדבים .בירושלים עסקה בפעילות פנה יוסי לאנשי מקצוע בתחומי החינוך והתכנון
השימור ציפי רון ,רכזת הסניף המקומי של החברה שגישתם לרעיון הייתה אוהדת ,וביקש מהם
להגנת הטבע .בצפון עבד במרץ יוני גדעוני, להוות גרעין למועצה ציבורית .בין הראשונים
בתל-אביב הובילה זמירה יקותיאלי קבוצה של שהצטרפו היו אישים עתירי מעשים וזכויות :חוקר
אוהבי העיר ,ועל שימור אתרי רחובות נלחמה הזמר העברי אליהו הכהן ,הסייר הוותיק פרופ'
בעוז ישראלה קומפטון .בכל אחד מן האזורים מנשה הראל ,הגאוגרף פרופ' יהושע בן-אריה,
קמה ועדת מתנדבים שחבריה היו אזרחים שרצו האלוף רחבעם זאבי (גנדי) ומנכ"ל המחלקה
לפעול למען השימור .הוועדות התכנסו אחת להתיישבות של הסוכנות היהודית יהודה דקל -
שהיה פעיל גם בנושאי שימור האתרים ,ובשלהי
38שלושים שנים ראשונות
3
שנות השישים היה מעורב בהכנתה של תמ"א .93 ברחוב השפלה ,3בשולי התחנה המרכזית הישנה
נשיאות המועצה הוצעה לפרופ' זאב וילנאי, של תל-אביב ,שכנו משרדיה של החברה להגנת
והוא נעתר .ראשוני המועצה נרתמו לנושא במלוא30303300הטבע .שם ,במשרדון דחוס בקומתו השלישית של
הרצון ,היכולת וחדוות העשייה .יהודה דקל רתם בית המשרדים האפרורי ,החל לפעול ללא תקציב,
את קשריו המסועפים וגייס למען המועצה את ללא סמכות ,ללא כוח אדם וללא משאבים ,הגוף
סכומי הכסף הראשונים שאפשרו לה לבסס את
פעילותה .מעגל התומכים הלך והתרחב .היו בהם שאמור היה לשנות את פני הנוף הבנוי בישראל.
אנשי חינוך ,שוחרי איכות הסביבה ,אדריכלים, היקף הצרכים היה רחב ממוטת כנפיו של
אמנים ,אנשי רוח ,היסטוריונים ואזרחים שאחזו הארגון דל האמצעים .האילוצים הולידו בלבו
במגוון רחב של עיסוקים ותחומי עניין .כל אחד מהם של יוסי פלדמן מחשבה להקים גוף ציבורי רחב
בדרכו רצה לתרום לשימורה של המורשת הבנויה. ומשמעותי ,שיעניק גיבוי לרעיון ויפעל כמועצה
בתוך זמן קצר נפרסה ברחבי הארץ רשת לקידום שימורם של אתרים .כדי להקים גוף זה
של עובדים ומתנדבים .בירושלים עסקה בפעילות פנה יוסי לאנשי מקצוע בתחומי החינוך והתכנון
השימור ציפי רון ,רכזת הסניף המקומי של החברה שגישתם לרעיון הייתה אוהדת ,וביקש מהם
להגנת הטבע .בצפון עבד במרץ יוני גדעוני, להוות גרעין למועצה ציבורית .בין הראשונים
בתל-אביב הובילה זמירה יקותיאלי קבוצה של שהצטרפו היו אישים עתירי מעשים וזכויות :חוקר
אוהבי העיר ,ועל שימור אתרי רחובות נלחמה הזמר העברי אליהו הכהן ,הסייר הוותיק פרופ'
בעוז ישראלה קומפטון .בכל אחד מן האזורים מנשה הראל ,הגאוגרף פרופ' יהושע בן-אריה,
קמה ועדת מתנדבים שחבריה היו אזרחים שרצו האלוף רחבעם זאבי (גנדי) ומנכ"ל המחלקה
לפעול למען השימור .הוועדות התכנסו אחת להתיישבות של הסוכנות היהודית יהודה דקל -
שהיה פעיל גם בנושאי שימור האתרים ,ובשלהי
38שלושים שנים ראשונות