Page 159 - יום שישי הגדול
P. 159
אוטואמנציפציה
בישראל בת הפחות משבוע הושמעו ונכתבו מאמרים וניתוחים ,שביקשו להסביר את
התופעה :הקמת המדינה .המאמר הזה פורסם ב"הפועל הצעיר" ,שבועונה של מפא"י ,מפלגת
השלטון של היישוב היהודי ,חמישה ימים לאחר קום המדינה
הלל דנציג
העולם הופתע .הופתע מהיהודים בארץ-ישראל .מהופעתם המלחמתית והמדינית .מעצם העובדה
הבלתי רגילה והבלתי מקובלת ,כי הם מכריעים בעצמם ובכוחות עצמם את גורלם.
ואילו היהודים ,גם הם הופתעו בסתר ליבם .הופתעו מעצמם ,מהנס שבמעשה ידיהם הלוחמות
ומכריעות גורל ועתידות :אי-תלות מדינית וחירות לאומית לדורות.
יחס חדש של העולם אל היהודים ויחס חדש של היהודים אל העולם מתגלם במאורעות ההיסטוריים,
המתרגשים בחיינו הסוערים בימים גדולים אלה; יחסים שונים תכלית שינוי מאלה ששררו בין הגויים
לישראל במשך אלפים בשנים.
הרי "הבעיה היהודית" בהגדרתה הקלאסית לא הייתה אלא "בעיית היחסים בין העמים וישראל",
והציונות הטילה על עצמה את התפקיד ההיסטורי לפתור את הבעיה הזאת מיסודה .היא קמה בדמות
הפתרון עצמו .בהופעתה הפוליטית האידיאולוגית הראשונה היא נקראה בשם :אוטואמנציפציה (פינסקר,
בשנת .)1882כלומר ,כיבוש זכות היהודים בין העמים ,לא בחסדם של אחרים ,אלא על-ידי היהודים
עצמם ,על-ידי יצירת חיים עצמיים ועצמאיים במו ידיהם.
כמה פעמים נדמה היה לנו כי הגענו אל שלב האוטואמנציפציה ,אל המפנה הגדול והנכסף ביחסי
היסוד בין היהודים והעולם .פעם ,לפני 51שנה (ב )1897-בבזל ,כשפתח הרצל לעיני העולם כולו את
"הפרלמנט הלאומי" של העם המפוזר והשב למולדתו .פעם לאחר תום מלחמת העולם הראשונה עם
מתן הצהרת בלפור ובימי סאן-רמו ,כשהופיעו בפעם הראשונה שליחי האומה היהודית בקהל האומות
המנצחות ,ואלה הכירו בזכות העם היהודי לבנות מחדש את מולדתו ההיסטורית .ובאחרונה ,בלייק
סאכסס ,ב 29-בנובמבר ,לאור נס ההחלטה הבינלאומית על הקמת המדינה היהודית .אך בכל ההזדמנויות
וההישגים הללו ,על כל זוהרם ההיסטורי וזיקתם האורגנית ליצירות יהודיות עצמיות מובהקות ,היה
בהם משהו מגילויי חסד חדשים מטעם שליטי העולם ביחס ליהודים -וחסר בהם העיקר המכריע של
האוטואמנציפציה :המעשה היהודי המהפכני של אי התלות ביחס לגויים ולחסדם.
האוטואמנציפציה הושגה רק עתה ,במלחמת היהודים על עצמאותם המדינית וביסוד מדינת ישראל.
אין זה הישג מדיני-מלחמתי בלבד ,אלא גם מפעל מהפכני ראשון במעלה .הכרחיות היסטורית עילאית
הולידה את המהפכה הזאת .לא היינו מוכנים ומוכשרים במלוא נפשנו ורוחנו למהפכה זו "נגד העולם
כולו"; ובוודאי שהעולם לא היה מוכן להתקוממות כזאת של היהודים.
אמנם מלחמת היהודים הזאת נבעה מתוך תבונתנו הברורה ,כי הפעם אין לחכות לשום נס מציל מבחוץ;
אין לסמוך על שום עזרה וחסד זר .אך בסתרי הלב היהודי לא אפסה התקווה ,כי אולי בכל זאת תבוא עזרה
מצילה ,נס לא יהודי דווקא ,אמריקאי ,רוסי או בינלאומי .והוא לא בא .במקום עזרה מצילה באו מזימות,
תחבולות זדוניות ,אדישות ,אי-התערבות ,הסתייגות והסתלקות מעבר "הדמוקרטיות הגדולות" ,וגילויי
אהדה ועידוד ,שלא הבשילו מעשים מצילים מהחלק השני של העולם .ובהיעדרו המוחלט והאכזרי של
אחרי ההכרזה 157
בישראל בת הפחות משבוע הושמעו ונכתבו מאמרים וניתוחים ,שביקשו להסביר את
התופעה :הקמת המדינה .המאמר הזה פורסם ב"הפועל הצעיר" ,שבועונה של מפא"י ,מפלגת
השלטון של היישוב היהודי ,חמישה ימים לאחר קום המדינה
הלל דנציג
העולם הופתע .הופתע מהיהודים בארץ-ישראל .מהופעתם המלחמתית והמדינית .מעצם העובדה
הבלתי רגילה והבלתי מקובלת ,כי הם מכריעים בעצמם ובכוחות עצמם את גורלם.
ואילו היהודים ,גם הם הופתעו בסתר ליבם .הופתעו מעצמם ,מהנס שבמעשה ידיהם הלוחמות
ומכריעות גורל ועתידות :אי-תלות מדינית וחירות לאומית לדורות.
יחס חדש של העולם אל היהודים ויחס חדש של היהודים אל העולם מתגלם במאורעות ההיסטוריים,
המתרגשים בחיינו הסוערים בימים גדולים אלה; יחסים שונים תכלית שינוי מאלה ששררו בין הגויים
לישראל במשך אלפים בשנים.
הרי "הבעיה היהודית" בהגדרתה הקלאסית לא הייתה אלא "בעיית היחסים בין העמים וישראל",
והציונות הטילה על עצמה את התפקיד ההיסטורי לפתור את הבעיה הזאת מיסודה .היא קמה בדמות
הפתרון עצמו .בהופעתה הפוליטית האידיאולוגית הראשונה היא נקראה בשם :אוטואמנציפציה (פינסקר,
בשנת .)1882כלומר ,כיבוש זכות היהודים בין העמים ,לא בחסדם של אחרים ,אלא על-ידי היהודים
עצמם ,על-ידי יצירת חיים עצמיים ועצמאיים במו ידיהם.
כמה פעמים נדמה היה לנו כי הגענו אל שלב האוטואמנציפציה ,אל המפנה הגדול והנכסף ביחסי
היסוד בין היהודים והעולם .פעם ,לפני 51שנה (ב )1897-בבזל ,כשפתח הרצל לעיני העולם כולו את
"הפרלמנט הלאומי" של העם המפוזר והשב למולדתו .פעם לאחר תום מלחמת העולם הראשונה עם
מתן הצהרת בלפור ובימי סאן-רמו ,כשהופיעו בפעם הראשונה שליחי האומה היהודית בקהל האומות
המנצחות ,ואלה הכירו בזכות העם היהודי לבנות מחדש את מולדתו ההיסטורית .ובאחרונה ,בלייק
סאכסס ,ב 29-בנובמבר ,לאור נס ההחלטה הבינלאומית על הקמת המדינה היהודית .אך בכל ההזדמנויות
וההישגים הללו ,על כל זוהרם ההיסטורי וזיקתם האורגנית ליצירות יהודיות עצמיות מובהקות ,היה
בהם משהו מגילויי חסד חדשים מטעם שליטי העולם ביחס ליהודים -וחסר בהם העיקר המכריע של
האוטואמנציפציה :המעשה היהודי המהפכני של אי התלות ביחס לגויים ולחסדם.
האוטואמנציפציה הושגה רק עתה ,במלחמת היהודים על עצמאותם המדינית וביסוד מדינת ישראל.
אין זה הישג מדיני-מלחמתי בלבד ,אלא גם מפעל מהפכני ראשון במעלה .הכרחיות היסטורית עילאית
הולידה את המהפכה הזאת .לא היינו מוכנים ומוכשרים במלוא נפשנו ורוחנו למהפכה זו "נגד העולם
כולו"; ובוודאי שהעולם לא היה מוכן להתקוממות כזאת של היהודים.
אמנם מלחמת היהודים הזאת נבעה מתוך תבונתנו הברורה ,כי הפעם אין לחכות לשום נס מציל מבחוץ;
אין לסמוך על שום עזרה וחסד זר .אך בסתרי הלב היהודי לא אפסה התקווה ,כי אולי בכל זאת תבוא עזרה
מצילה ,נס לא יהודי דווקא ,אמריקאי ,רוסי או בינלאומי .והוא לא בא .במקום עזרה מצילה באו מזימות,
תחבולות זדוניות ,אדישות ,אי-התערבות ,הסתייגות והסתלקות מעבר "הדמוקרטיות הגדולות" ,וגילויי
אהדה ועידוד ,שלא הבשילו מעשים מצילים מהחלק השני של העולם .ובהיעדרו המוחלט והאכזרי של
אחרי ההכרזה 157
