Page 42 - יום שישי הגדול
P. 42
חתימה טובה
בשנים 1958ו 1965-נתבקשו חותמי מגילת העצמאות ,בשתי הזדמנויות שונות ,לספר על חוויותיהם
מתש"ח 32 .מתוך 37החותמים נענו .חמשת האחרים כבר לא היו בין החיים בעת שנערכו הראיונות.
ב 1958-פורסמו הראיונות בעיתון "מעריב" .ב - 1965-בעיתון הצבאי "במחנה נח"ל" .משתי הרשימות
הורכבה רשימת ה ,32-כמניין ל"ב.
האישים הנזכרים במספרים ,29 ,28 ,27 ,26 ,24 ,23 ,22 ,21 ,20 ,19 ,17 ,15 ,14 ,12 ,11 ,7 ,6 ,3 ,1
- 32 ,31 ,30חתמו בטקס בה' באייר.
האישים הנזכרים במספרים - 25 ,18 ,16 ,13 ,10 ,9 ,8 ,5 ,4 ,2חתמו מאוחר יותר 9 .מהם היו בה'
באייר בירושלים הנצורה ,ואחד בניו יורק.
את הראיונות ב"במחנה נח"ל" ערכה שושנה מילן .ב"מעריב" לא נזכר שם הכותב.
.1דוד בן-גוריון" :ידעתי ,אנשים אלה יעמדו!"
שקוע בים של ספרים ,כשכל רגע מן העבר ממוין וכתוב באחד מספריו או יומניו הרבים ,מנסה ראש
הממשלה לשעבר דוד בן-גוריון לשחזר את התמונה ,כשהוא נעזר מדי פעם בפרוטוקול זה או אחר,
שנועד לשמור על הדיוק שבדבריו:
"הנוסח שהובא לישיבת מועצת העם ביום השישי בבוקר היה הנוסח שכתבתי סופית ביום ה' בערב.
בישיבה עצמה לא היו ויכוחים רבים .אנשי מפ"ם ,הצה"ר והקומוניסטים הביעו הסתייגותם מכמה סעיפים.
קודם לכן ,התנהל בוועדת הניסוח ויכוח על הביטוי 'צור ישראל' .הרב פישמן דרש 'צור ישראל וגואלו',
ואילו מר ציזלינג (מפ"ם) התנגד בתוקף לביטוי ,בטענה שאינו מאמין באלוהים .הסברתי להם שכל אחד
מאתנו מאמין בצור ישראל ,כפי שהוא מבין זאת ,ובסופו של דבר נתקבל נוסח ההכרזה פה אחד .לפני
כן הוחלט שבמעמד ההכרזה עצמה לא יהיו שום הודעות וויכוחים ,אלא רק בישיבה הראשונה של מועצת
המדינה הזמנית .התפזרנו ,ואני הלכתי ל'בית האדום' לישיבת מטה .כל אותם הימים הייתי עסוק בענייני
הפלישה .ידעתי שהדבר אשר יכריע באמת תהיה המלחמה .וכמובן ,אם תהיה מדינה ,יהיה קל יותר לנצח.
חוכמת ישראל אז הייתה בשבילי חוכמת המלחמה ,ותורת ישראל -תורת המלחמה .אך הייתי בטוח
שננצח ,כי ידעתי איזה נשק יש לנו! גם בשעת הטקס חשבתי רק על כך .כך בדיוק חשתי גם בליל ה29-
בנובמבר .הייתי אז ב'קליה' .כל הארץ צהלה ושמחה ,ואני הייתי כאבל בין החוגגים .העירו אותי אז וסיפרו
לי שהצעת החלוקה קיבלה רוב באו"ם .הביאו אלי הפועלים שעבדו במפעל ים המלח והם רקדו ,אך לבי
לא היה לכך .אותה הרגשה הייתה לי בעת הטקס .ידעתי שגורלנו עומד להיחרץ' .גורלה של המדינה הוא
בידי כוחות הביטחון' -כתבתי אז.
"באשר לטקס עצמו :קראתי נוסח ההכרזה ,הרב פישמן ברך 'שהחיינו' ,ואז הבעתי צערי על החברים
בירושלים שלא יכלו להיות נוכחים ,אך הודיעו שהם מצטרפים כולם להחלטתנו .לאחר מכן קראתי
המנשר ,המשאיר את כל חוקי המנדט בתוקפם מלבד 'הספר הלבן' ותקנות העברת הקרקעות .חתמתי
ראשון ,כיו"ר ,ואחרי חתמו כל חברי המועצה לפי סדר האלף בית .לירושלמים השאירו מקום ריק לחתימה.
40יום שישי הגדול
בשנים 1958ו 1965-נתבקשו חותמי מגילת העצמאות ,בשתי הזדמנויות שונות ,לספר על חוויותיהם
מתש"ח 32 .מתוך 37החותמים נענו .חמשת האחרים כבר לא היו בין החיים בעת שנערכו הראיונות.
ב 1958-פורסמו הראיונות בעיתון "מעריב" .ב - 1965-בעיתון הצבאי "במחנה נח"ל" .משתי הרשימות
הורכבה רשימת ה ,32-כמניין ל"ב.
האישים הנזכרים במספרים ,29 ,28 ,27 ,26 ,24 ,23 ,22 ,21 ,20 ,19 ,17 ,15 ,14 ,12 ,11 ,7 ,6 ,3 ,1
- 32 ,31 ,30חתמו בטקס בה' באייר.
האישים הנזכרים במספרים - 25 ,18 ,16 ,13 ,10 ,9 ,8 ,5 ,4 ,2חתמו מאוחר יותר 9 .מהם היו בה'
באייר בירושלים הנצורה ,ואחד בניו יורק.
את הראיונות ב"במחנה נח"ל" ערכה שושנה מילן .ב"מעריב" לא נזכר שם הכותב.
.1דוד בן-גוריון" :ידעתי ,אנשים אלה יעמדו!"
שקוע בים של ספרים ,כשכל רגע מן העבר ממוין וכתוב באחד מספריו או יומניו הרבים ,מנסה ראש
הממשלה לשעבר דוד בן-גוריון לשחזר את התמונה ,כשהוא נעזר מדי פעם בפרוטוקול זה או אחר,
שנועד לשמור על הדיוק שבדבריו:
"הנוסח שהובא לישיבת מועצת העם ביום השישי בבוקר היה הנוסח שכתבתי סופית ביום ה' בערב.
בישיבה עצמה לא היו ויכוחים רבים .אנשי מפ"ם ,הצה"ר והקומוניסטים הביעו הסתייגותם מכמה סעיפים.
קודם לכן ,התנהל בוועדת הניסוח ויכוח על הביטוי 'צור ישראל' .הרב פישמן דרש 'צור ישראל וגואלו',
ואילו מר ציזלינג (מפ"ם) התנגד בתוקף לביטוי ,בטענה שאינו מאמין באלוהים .הסברתי להם שכל אחד
מאתנו מאמין בצור ישראל ,כפי שהוא מבין זאת ,ובסופו של דבר נתקבל נוסח ההכרזה פה אחד .לפני
כן הוחלט שבמעמד ההכרזה עצמה לא יהיו שום הודעות וויכוחים ,אלא רק בישיבה הראשונה של מועצת
המדינה הזמנית .התפזרנו ,ואני הלכתי ל'בית האדום' לישיבת מטה .כל אותם הימים הייתי עסוק בענייני
הפלישה .ידעתי שהדבר אשר יכריע באמת תהיה המלחמה .וכמובן ,אם תהיה מדינה ,יהיה קל יותר לנצח.
חוכמת ישראל אז הייתה בשבילי חוכמת המלחמה ,ותורת ישראל -תורת המלחמה .אך הייתי בטוח
שננצח ,כי ידעתי איזה נשק יש לנו! גם בשעת הטקס חשבתי רק על כך .כך בדיוק חשתי גם בליל ה29-
בנובמבר .הייתי אז ב'קליה' .כל הארץ צהלה ושמחה ,ואני הייתי כאבל בין החוגגים .העירו אותי אז וסיפרו
לי שהצעת החלוקה קיבלה רוב באו"ם .הביאו אלי הפועלים שעבדו במפעל ים המלח והם רקדו ,אך לבי
לא היה לכך .אותה הרגשה הייתה לי בעת הטקס .ידעתי שגורלנו עומד להיחרץ' .גורלה של המדינה הוא
בידי כוחות הביטחון' -כתבתי אז.
"באשר לטקס עצמו :קראתי נוסח ההכרזה ,הרב פישמן ברך 'שהחיינו' ,ואז הבעתי צערי על החברים
בירושלים שלא יכלו להיות נוכחים ,אך הודיעו שהם מצטרפים כולם להחלטתנו .לאחר מכן קראתי
המנשר ,המשאיר את כל חוקי המנדט בתוקפם מלבד 'הספר הלבן' ותקנות העברת הקרקעות .חתמתי
ראשון ,כיו"ר ,ואחרי חתמו כל חברי המועצה לפי סדר האלף בית .לירושלמים השאירו מקום ריק לחתימה.
40יום שישי הגדול
