Page 45 - יום שישי הגדול
P. 45
‫‪ .4‬יצחק בן‪-‬צבי‪ :‬האזרח מספר ‪ 1‬חתם מקץ ‪ 5‬שבועות‬

‫"באותו יום היינו מנותקים מתל‪-‬אביב‪ ,‬בה התכנסה מועצת העם" ‪ -‬אמר לנו נשיא המדינה‪ ,‬מר יצחק‬
‫בן צבי‪ ,‬כאשר נתבקש להעלות זיכרונות כיצד חתם על מגילת העצמאות של ישראל לפני עשר שנים‪.‬‬
‫הנשיא‪ ,‬הטרוד השבוע מאד בקבלת פני משלחות אורחים חשובים מחו"ל‪ ,‬סיפר בקצרה על אותו יום‬
‫היסטורי‪ ,‬כאשר במוזיאון בתל‪-‬אביב נתכנסו חברי מועצת המדינה הזמנית על מנת לחתום על הכרזת‬
‫המדינה‪ ,‬ואילו הוא‪ ,‬כנשיא הוועד הלאומי‪ ,‬ישב בירושלים‪ ,‬שהייתה אז נתונה במצור‪" .‬עמי היו עוד‬
‫שלושה מחברי ההנהלה של הוועד הלאומי (זרח ורהפטיג‪ ,‬אליהו ברלין וכן אברהם קצנלסון ז"ל)‪ ,‬והיה‬
‫עלינו להודיע על עמדתנו בדבר הכרזת המדינה בה' אייר תש"ח‪ .‬אור לאותו יום שיגרנו את תשובתנו‬

‫החיובית על הצטרפותנו להכרזה ההיסטורית"‪.‬‬
‫על הודעת הצטרפות זו הודיע ראש הממשלה מר ד‪ .‬בן גוריון בישיבה החגיגית במוזיאון בתל אביב‬
‫באומרו‪" :‬כל חברי מועצת העם בירושלים‪ ,‬שלצערנו לא יכלו להגיע הנה בגלל הסיבות הידועות לכם‪,‬‬

‫הודיעו שהם מצטרפים כולם כאיש אחד להחלטה זו"‪.‬‬
‫רק בט"ו סיון‪ ,‬כלומר‪ ,‬כמעט שישה שבועות לאחר מכן‪ ,‬הגיע מר יצחק בן צבי‪ ,‬מי שמשמש כיום‬

‫כנשיא המדינה‪ ,‬לישיבה של מועצת המדינה הזמנית‪.‬‬

‫‪ .5‬אליהו ברלין‪ :‬קשה לו להיזכר במאורע‬

‫את "זקן" החותמים על מגילת העצמאות‪ ,‬מר אליהו ברלין‪ ,‬שהיה גזבר הוועד הלאומי‪ ,‬ביקרנו במוסד‬
‫"בית אבות" אשר בחולון‪ .‬מצאנו איש מופלג בשנים‪ ,‬חלוש‪ ,‬כבד שמיעה ‪ -‬ואף על פי כן חביב‪ ,‬מסביר‬

‫פנים ומתאמץ להשיב על שאלותינו‪.‬‬
‫כאשר נקראו בחירי העם להשתתף בטקס הכרזת המדינה‪ ,‬נמצא מר ברלין בירושלים‪ .‬מאחר שהעיר‬
‫הייתה נתונה במצור‪ ,‬ניתנה הוראה להטיסו ב"פייפר" ממסלול התעופה הארעי שליד עמק המצלבה‪ ,‬אולם‬
‫הטיסה התאחרה ביומיים‪ ,‬ועל המגילה חתם מר ברלין במשרדו של ראש הממשלה‪ ,‬רק לאחר מספר שבועות‪.‬‬
‫קשה לו להיזכר בכל אותו מאורע וברגשות שפיעמוהו באותם רגעים‪ .‬בגדלות נפש הוא מגחך על עצמו‬

‫ומתנצל‪" :‬אחרי הכל‪ ,‬מה אפשר כבר לדרוש מישיש חולה בן ‪..."?92‬‬

‫‪ .6‬פרץ ברנשטיין‪" :‬האם נחיה בכלל?"‬

‫"בשעה שחתמתי על מגילת העצמאות‪ ,‬ניקרה במוחי רק שאלה אחת‪ :‬האם נמשיך להתקיים במדינה‬
‫שזה עתה הכרזנו על הקמתה? האם נחיה בכלל?"‬

‫מר פרץ ברנשטיין מושך בקולו היציב בניחותא ובנועם‪ ,‬שעה שהוא מספר על הרגע ההיסטורי של‬
‫הכרזת המדינה והחתימה על מגילת עצמאותה‪.‬‬

‫יום קודם לכן‪ ,‬עוד לפני שקיבל את ההזמנה הסודית ("אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה‬
‫ואת מועד כינוס המועצה")‪ ,‬נסע מר ברנשטיין לחיפה‪ ,‬נפגש שם עם מנהל בתי הזיקוק וניסה לשכנעו‪,‬‬
‫כי הבריטים ישאירו את כמויות הדלק העצומות במיכלים‪ .‬אך מנהל בתי הזיקוק אמר לאו בריטי תקיף‬

‫מדינה נולדת ‪43‬‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50