Page 44 - יום שישי הגדול
P. 44
את ההודעה על כך קיבל מר אוסטר בירושלים ,יחד עם עוד תשעה חברי המועצה ,ששהו בה אותו זמן.
אותם אנשים לא יכלו להגיע לתל אביב לטקס החתימה .הם חתמו זמן מה לאחר מכן .באחד הימים
הראשונים אחרי תחילת ההפוגה הראשונה נחת במסלול הנחיתה הקטן בירושלים מטוס מסוג "אוסטר",
ולקח את ...מר אוסטר לתל אביב .בלשכת ראש הממשלה הזמנית בקריה החתים מר בן-גוריון את ראש
עיריית ירושלים על המסמך ההיסטורי" .חתמתי על המגילה כדרכי לחתום על כל מיני מסמכים" ,מספר
מר אוסטר" ,והחתימה נראתה מסולסלת ובלתי מובנת ביותר .בן-גוריון כעס קצת על צורת החתימה ,ואז
הסברתי לו שזו דרכי לחתום"...
בה' באייר עצמו ישב מר אוסטר עם שאר חברי המועצה שנשארו בירושלים באחד מחדרי הנהלת
הסוכנות ודנו באמצעים לקידום פני הרעה מעבר לגבול .הם חיכו בקוצר רוח לדעת את שם המדינה
החדשה ,וכששמעו כי הוחלט על "ישראל" ,הצטערו רבים מהם" .רצינו כי תיקרא ארץ-ישראל" -מספר
מר אוסטר.
על החתימה עצמה הוסיף מר אוסטר" :היה זה רגש עמוק מאוד ,לבוא מירושלים ,שזה עתה נשתחררה
מן המצור ,ולחתום על מגילת העצמאות .לרגע הרהרתי כאילו אני נמצא בפילדלפיה שבארצות הברית,
כאחד מחותמי מגילת העצמאות האמריקאית .היה זה רגש נשגב ונעלה .מיד אחר החתימה נכנסתי לישיבה
אפורה של המועצה".
.3מרדכי בנטוב" :בצווארון פתוח"
מר בנטוב היה חבר מנהלת העם מטעם מפ"ם (המאוחדת) .בימים שלפני ההכרזה היה עסוק בישיבות
מנהלת העם ,בהן דנו על נוסח מגילת העצמאות.
"אנחנו היינו סבורים שזו מגילה המייצגת את חלק הארי של העם ,שאיננו דתי ,ולכן אינה צריכה
להכיל ביטוי דתי מיוחד .לבסוף הוסכם על הביטוי 'צור ישראל' ,שהוא מעין פשרה ,כי 'צור' ניתן להתפרש
בצורות שונות .כמו כן עסקתי בימים ההם בהקמת משרד העבודה בקריה ,שהתחיל משני חדרים ,כמה
כיסאות ו ...בלי טלפון.
"ביום שישי עמד להתקיים הטקס .המגילה עדיין הייתה כתובה על נייר (היה רק גיליון קלף לחתימות,
שצורף אחר כך ,)...כי סופר סת"ם אמר שלא יספיק להעתיקה במשך יום אחד .בשעת הטקס הייתה
התרוממות רוח עצורה ,מפני שחששנו שכל רגע עלולה להיפתח ההפצצה ,וראינו עצמו בני-מזל ,כשיצאנו
מבלי ששום דבר קרה .אחרי הטקס הסתובבתי קצת ברחובות ,לראות את תגובות האנשים .כשיצאתי
לרחוב נחלת בנימין ,ראיתי שוטר רושם 'רפורט' למכונית שלא עמדה במקום הנכון .זה היה שוטר שעד
שעה 16.30היה שוטר של המנדט ,ועתה הוא כבר של המדינה לכל דבר .זה היה לגבי סמל למעבר החלק
מבלי שתורגש התמוטטות בסדר".
שאלנו את מר בנטוב ,הידוע כחבר מפלגה המצדדת ב"צווארונים הפתוחים" ,מה הייתה תלבושתו בעת
הטקס .הוא חייך" :מר ציזלינג המנוח ואני היינו בחולצות פתוחות ,בלי עניבות .מר בן גוריון ענב עניבה!
לאחר 10שנים ,בשנת העשור ,ערכנו במוזיאון שחזור של הטקס .הוזמנו כל אלה שהיו בחיים .ליד שולחן
'הממשלה הזמנית' ,נעדרו כבר קפלן ורמז .דוד בן גוריון בא הפעם ללא עניבה"...
42יום שישי הגדול
אותם אנשים לא יכלו להגיע לתל אביב לטקס החתימה .הם חתמו זמן מה לאחר מכן .באחד הימים
הראשונים אחרי תחילת ההפוגה הראשונה נחת במסלול הנחיתה הקטן בירושלים מטוס מסוג "אוסטר",
ולקח את ...מר אוסטר לתל אביב .בלשכת ראש הממשלה הזמנית בקריה החתים מר בן-גוריון את ראש
עיריית ירושלים על המסמך ההיסטורי" .חתמתי על המגילה כדרכי לחתום על כל מיני מסמכים" ,מספר
מר אוסטר" ,והחתימה נראתה מסולסלת ובלתי מובנת ביותר .בן-גוריון כעס קצת על צורת החתימה ,ואז
הסברתי לו שזו דרכי לחתום"...
בה' באייר עצמו ישב מר אוסטר עם שאר חברי המועצה שנשארו בירושלים באחד מחדרי הנהלת
הסוכנות ודנו באמצעים לקידום פני הרעה מעבר לגבול .הם חיכו בקוצר רוח לדעת את שם המדינה
החדשה ,וכששמעו כי הוחלט על "ישראל" ,הצטערו רבים מהם" .רצינו כי תיקרא ארץ-ישראל" -מספר
מר אוסטר.
על החתימה עצמה הוסיף מר אוסטר" :היה זה רגש עמוק מאוד ,לבוא מירושלים ,שזה עתה נשתחררה
מן המצור ,ולחתום על מגילת העצמאות .לרגע הרהרתי כאילו אני נמצא בפילדלפיה שבארצות הברית,
כאחד מחותמי מגילת העצמאות האמריקאית .היה זה רגש נשגב ונעלה .מיד אחר החתימה נכנסתי לישיבה
אפורה של המועצה".
.3מרדכי בנטוב" :בצווארון פתוח"
מר בנטוב היה חבר מנהלת העם מטעם מפ"ם (המאוחדת) .בימים שלפני ההכרזה היה עסוק בישיבות
מנהלת העם ,בהן דנו על נוסח מגילת העצמאות.
"אנחנו היינו סבורים שזו מגילה המייצגת את חלק הארי של העם ,שאיננו דתי ,ולכן אינה צריכה
להכיל ביטוי דתי מיוחד .לבסוף הוסכם על הביטוי 'צור ישראל' ,שהוא מעין פשרה ,כי 'צור' ניתן להתפרש
בצורות שונות .כמו כן עסקתי בימים ההם בהקמת משרד העבודה בקריה ,שהתחיל משני חדרים ,כמה
כיסאות ו ...בלי טלפון.
"ביום שישי עמד להתקיים הטקס .המגילה עדיין הייתה כתובה על נייר (היה רק גיליון קלף לחתימות,
שצורף אחר כך ,)...כי סופר סת"ם אמר שלא יספיק להעתיקה במשך יום אחד .בשעת הטקס הייתה
התרוממות רוח עצורה ,מפני שחששנו שכל רגע עלולה להיפתח ההפצצה ,וראינו עצמו בני-מזל ,כשיצאנו
מבלי ששום דבר קרה .אחרי הטקס הסתובבתי קצת ברחובות ,לראות את תגובות האנשים .כשיצאתי
לרחוב נחלת בנימין ,ראיתי שוטר רושם 'רפורט' למכונית שלא עמדה במקום הנכון .זה היה שוטר שעד
שעה 16.30היה שוטר של המנדט ,ועתה הוא כבר של המדינה לכל דבר .זה היה לגבי סמל למעבר החלק
מבלי שתורגש התמוטטות בסדר".
שאלנו את מר בנטוב ,הידוע כחבר מפלגה המצדדת ב"צווארונים הפתוחים" ,מה הייתה תלבושתו בעת
הטקס .הוא חייך" :מר ציזלינג המנוח ואני היינו בחולצות פתוחות ,בלי עניבות .מר בן גוריון ענב עניבה!
לאחר 10שנים ,בשנת העשור ,ערכנו במוזיאון שחזור של הטקס .הוזמנו כל אלה שהיו בחיים .ליד שולחן
'הממשלה הזמנית' ,נעדרו כבר קפלן ורמז .דוד בן גוריון בא הפעם ללא עניבה"...
42יום שישי הגדול
