Page 106 - עין לעציון
P. 106
בתרצ"ט ( )1939והתגורר בתל אביב .היה מפעילי נוער אגודת ישראל ,למד בבית
ספר מוריה ובישיבות עד שהתגייס וצורף לפלוגה הדתית בתל אביב .משם הוטס לגוש
עציון כחייל במחלקה המוטסת בפיקודו של אריה חן-ציון .ביום הקרב ,עם הופעת
ארבעה טנקים בריטיים ניתנה פקודה לסגת לכפר עציון .אברהם נפצע אנושות .מאמץ
עילאי הושקע בניסיון לפנותו ,בשלב מסוים מחוסר כל ברירה השאירו הנסוגים את
אברהם מוסתר מאחורי סלע ,בין אוכף המוח'תאר לכפר עציון .בלילה יצאו עשרה
לוחמים לחפשו ולא מצאוהו .למחרת בבוקר ,שוב יצאו לאזור ומצאו אותו עדיין חי,
והעבירו אותו לבית החולים בכפר עציון ,שם נפטר מפצעיו .בטרם איבד את הכרתו,
קרא אברהם' :שמע ישראל'.
בשעות אחר הצהרים נפלו שבעה חללים במשלט הרוסי .מפקד הגוש ,מוש ,ריכז
במשלט כוח לקראת כיבוש המנזר .חלק מהלוחמים התארגנו באוהל כשנפתחה אש
מאוכף המוח'תאר .אחד הפגזים פגע פגיעה ישירה באוהל והרג שישה מהם .אברהם
לוי ואריה וינשטוק ,היו ירושלמים שהצטרפו לפלוגה שהגיעה כתגבורת עם שיירת
נבי דניאל .אריה וינשטוק ,נצר למשפחה ותיקה בירושלים ,נפצע קשה באוהל ונפטר
למחרת בבית החולים בכפר עציון .ארבעה חיילים נוספים שנהרגו באוהל היו ניצולים
משיירת נבי דניאל שחזרו לגוש עציון .נתן האי עלה ארצה מצ'כיה בשנת תש"א
בגיל 12והתחנך בכפר הנוער הדתי בו למד חקלאות .חיים דראעי ,בן העיר העתיקה
בירושלים ,היה נוטר והצטרף כמכונאי לשיירת נבי דניאל .שניהם צורפו למחלקת
הפלמ"ח בגוש עציון .משה גולדפרב ושמעון שכטמן היו ותיקים בפלמ"ח ,בעלי ניסיון
צבאי עשיר ,מפקדי שיירות .משה הצטרף לפלמ"ח בשנת תש"א ( .)1941בגוש עציון
פיקד על מחלקת הפלמ"ח .שמעון ,נולד בפתח-תקווה .במלחמת העולם השנייה לחם
בצבא הבריטי .בשובו ארצה שימש כנהג בחברת האשלג והצטיין כמפקד שיירות.
רפאל יעקובסון היה מאנשי הפלמ"ח שחזרו לגוש עציון משיירת נבי דניאל .אחותו,
שושנה יעקובסון-לנדאו ,חשפה את סיפורו :בבית החולים בריגה שבלטביה ,החליפו בין
שני תינוקות שזה עתה נולדו .אחד מהם היה רפאל .חרף מחאותיה שבה ה ֵאם לביתה עם
בן שחשה כי אינו בנה .למרות זאת גידלו אותו האם והאב כהורים אוהבים .כחלוף חמש
שנים עלה בידי אביו של רפאל לגלות את בנו האמיתי .ההורים גייסו עורך דין יהודי
ידוע ,שניהל משפט ארוך בסיומו פסקו השופטים שיש להחליף את הילדים ולהחזיר כל
אחד להוריו האמיתיים .בן תשע הוחזר רפאל לידי הוריו .הוא התקשה להיפרד מהבית
בו חונך ולהסתגל להוריו .אז הוחלף שמו מאריה לרפאל .ההורים החליטו לשנות מקום
ובתרצ"ה ( )1935עלו ארצה .רפאל למד במגמה לחקלאות במקווה ישראל ,התאהב
בחקלאות והחל להתאושש מילדותו הקשה .בגיל צעיר הצטרף לפלמ"ח ,נטל חלק
במבצעים חשאיים ,ונמנה על מלווי השיירות .בקרב כ"ה בניסן נפגע בצווארו .מילותיו
האחרונות היו' :היו חזקים ו ִשמרו על אמא' (הסיפור פורסם בישראל השבוע ,מוסף
פוליטי ,ב' באייר תשע"ד.)2.5.2014 ,
בהפגזה על כפר עציון נגרם נזק רב לקיבוץ והיו חברים שנפצעו ,אך לא היו אבדות
בנפש .מהמשלט בגבעה הצהובה ירו כוחותינו וגם ספגו הפגזה ,אך גם שם לא היו
נפגעים בנפש .המשלטים בצפון גוש עציון ,באיזור עין צורים ורבדים ,וכן המשלטים
במערב הגוש ,באזור משואות יצחק ,היו מחוץ לשטח האש ולא הותקפו באותו יום.
הקרב האחרון בגוש עציון 105
ספר מוריה ובישיבות עד שהתגייס וצורף לפלוגה הדתית בתל אביב .משם הוטס לגוש
עציון כחייל במחלקה המוטסת בפיקודו של אריה חן-ציון .ביום הקרב ,עם הופעת
ארבעה טנקים בריטיים ניתנה פקודה לסגת לכפר עציון .אברהם נפצע אנושות .מאמץ
עילאי הושקע בניסיון לפנותו ,בשלב מסוים מחוסר כל ברירה השאירו הנסוגים את
אברהם מוסתר מאחורי סלע ,בין אוכף המוח'תאר לכפר עציון .בלילה יצאו עשרה
לוחמים לחפשו ולא מצאוהו .למחרת בבוקר ,שוב יצאו לאזור ומצאו אותו עדיין חי,
והעבירו אותו לבית החולים בכפר עציון ,שם נפטר מפצעיו .בטרם איבד את הכרתו,
קרא אברהם' :שמע ישראל'.
בשעות אחר הצהרים נפלו שבעה חללים במשלט הרוסי .מפקד הגוש ,מוש ,ריכז
במשלט כוח לקראת כיבוש המנזר .חלק מהלוחמים התארגנו באוהל כשנפתחה אש
מאוכף המוח'תאר .אחד הפגזים פגע פגיעה ישירה באוהל והרג שישה מהם .אברהם
לוי ואריה וינשטוק ,היו ירושלמים שהצטרפו לפלוגה שהגיעה כתגבורת עם שיירת
נבי דניאל .אריה וינשטוק ,נצר למשפחה ותיקה בירושלים ,נפצע קשה באוהל ונפטר
למחרת בבית החולים בכפר עציון .ארבעה חיילים נוספים שנהרגו באוהל היו ניצולים
משיירת נבי דניאל שחזרו לגוש עציון .נתן האי עלה ארצה מצ'כיה בשנת תש"א
בגיל 12והתחנך בכפר הנוער הדתי בו למד חקלאות .חיים דראעי ,בן העיר העתיקה
בירושלים ,היה נוטר והצטרף כמכונאי לשיירת נבי דניאל .שניהם צורפו למחלקת
הפלמ"ח בגוש עציון .משה גולדפרב ושמעון שכטמן היו ותיקים בפלמ"ח ,בעלי ניסיון
צבאי עשיר ,מפקדי שיירות .משה הצטרף לפלמ"ח בשנת תש"א ( .)1941בגוש עציון
פיקד על מחלקת הפלמ"ח .שמעון ,נולד בפתח-תקווה .במלחמת העולם השנייה לחם
בצבא הבריטי .בשובו ארצה שימש כנהג בחברת האשלג והצטיין כמפקד שיירות.
רפאל יעקובסון היה מאנשי הפלמ"ח שחזרו לגוש עציון משיירת נבי דניאל .אחותו,
שושנה יעקובסון-לנדאו ,חשפה את סיפורו :בבית החולים בריגה שבלטביה ,החליפו בין
שני תינוקות שזה עתה נולדו .אחד מהם היה רפאל .חרף מחאותיה שבה ה ֵאם לביתה עם
בן שחשה כי אינו בנה .למרות זאת גידלו אותו האם והאב כהורים אוהבים .כחלוף חמש
שנים עלה בידי אביו של רפאל לגלות את בנו האמיתי .ההורים גייסו עורך דין יהודי
ידוע ,שניהל משפט ארוך בסיומו פסקו השופטים שיש להחליף את הילדים ולהחזיר כל
אחד להוריו האמיתיים .בן תשע הוחזר רפאל לידי הוריו .הוא התקשה להיפרד מהבית
בו חונך ולהסתגל להוריו .אז הוחלף שמו מאריה לרפאל .ההורים החליטו לשנות מקום
ובתרצ"ה ( )1935עלו ארצה .רפאל למד במגמה לחקלאות במקווה ישראל ,התאהב
בחקלאות והחל להתאושש מילדותו הקשה .בגיל צעיר הצטרף לפלמ"ח ,נטל חלק
במבצעים חשאיים ,ונמנה על מלווי השיירות .בקרב כ"ה בניסן נפגע בצווארו .מילותיו
האחרונות היו' :היו חזקים ו ִשמרו על אמא' (הסיפור פורסם בישראל השבוע ,מוסף
פוליטי ,ב' באייר תשע"ד.)2.5.2014 ,
בהפגזה על כפר עציון נגרם נזק רב לקיבוץ והיו חברים שנפצעו ,אך לא היו אבדות
בנפש .מהמשלט בגבעה הצהובה ירו כוחותינו וגם ספגו הפגזה ,אך גם שם לא היו
נפגעים בנפש .המשלטים בצפון גוש עציון ,באיזור עין צורים ורבדים ,וכן המשלטים
במערב הגוש ,באזור משואות יצחק ,היו מחוץ לשטח האש ולא הותקפו באותו יום.
הקרב האחרון בגוש עציון 105
