Page 107 - עין לעציון
P. 107
‫מרדכי נאור‬

‫הקרב האחרון בגוש עציון‬

‫לאחר הקרבות הקשים של כ"ה בניסן תש"ח (‪ 4‬במאי ‪ )1948‬קיבל גוש עציון פסק זמן‬
‫של שמונה ימים‪ .‬הזמן נוצל לחיזוק הביצורים ולהתארגנות לקראת התקפות נוספות‪.‬‬
‫לכל היה ברור שהמצב עלול להיות קשה ביותר‪ ,‬וספר ההיסטוריה הרשמי של צה"ל‬
‫'תולדות מלחמת הקוממיות' מגדיר את האווירה בגוש באותם ימים כ'קודרת'‪ 1.‬שכן‪,‬‬
‫למרות שקרב כ"ה בניסן הסתיים כשיד מגיני הגוש על העליונה‪ ,‬התעמקה בו הרגשת‬

‫הניתוק והבדידות ושרר הלך רוח של 'מצדה'‪2.‬‬
‫ הקשר האווירי נמשך‪ ,‬אך הגיעו רק כמויות קטנות של ציוד ואספקה‪ .‬הלוחמים‬
‫בכל אחד מארבעת היישובים ובמשלטים היו דרוכים להמשך הלחימה‪ ,‬וברור היה‬

‫שהיא תגיע‪.‬‬

‫יום הלחימה הראשון‬

‫אור לג' באייר (‪ 12‬במאי)‪ ,‬יומיים לפני ההכרזה על הקמת המדינה‪ ,‬החלה התקפה‬
‫מקיפה ומתואמת של כוחות הלגיון הערבי העבר‪-‬ירדני על הגוש‪ ,‬כשהיא מתוגברת‬

‫‪ 1‬תולדות מלחמת הקוממיות ‪ -‬סיפור המערכה שהוכן על‪-‬ידי ענף היסטוריה במטה הכללי‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ ,1959‬עמ' ‪ .193‬להלן‪ :‬קוממיות‪.‬‬
‫‪ 2‬שם‪ ,‬שם‪ .‬וראו גם מאמרו של יוסי שפנייר בספר זה‪.‬‬

‫‪ 106‬עין לעציון‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112