Page 30 - עין לעציון
P. 30
לנסיגה מהארץ וביקשו לאמן כוח יהודי שיפעל מאחורי קווי הגרמנים ,אם חלילה
יכבשו את הארץ .לשם כך הוקם ביער משמר העמק מחנה אימונים ,שבו אימנו סמלים
וקצינים בריטיים את חברי הפלמ"ח בלוחמה זעירה ,קשר ,סיירות וחבלה ,והכינו אותם
להיות פרטיזנים.
לנוכח הסכנה שריחפה על היישוב גברה תודעת ההתגייסות וביוני באותה שנה
פורסם צו גיוס מחייב מטעם המוסדות ,ש ִאפשר למתגייסים לבחור בין שלושה מסלולי
שירות .הראשון והשני ' -במדים' ,בצבא הבריטי או בנוטרות ,והשלישי -שירות 'ללא
מדים' ,בפלמ"ח .נסיבות התקופה והחשאיות שאפפה את הפלמ"ח ,בניגוד למסלולים
האחרים ,יצרו בציבור רושם שמדובר ב'פלוגות מוות' והדבר גרם לחששות אצל מועמדי
גיוס רבים .אולם חרף השם המפחיד נמצאו בחורים ,גם דתיים ,שנענו לאתגר והצטרפו
לשורות הפלמ"ח .או אז נכנס לתמונה נציג 'הפועל המזרחי' במפקדת ה'הגנה' ,יחיאל
אליאש ,ויזם את ריכוז כל הדתיים ,לרבות הוותיקים מהגיוס הראשון ,למחלקה אחת.
בעיצוב ייחודה של המחלקה התגלה כעין ניגוד בין שני גורמים .למפקדי הפלמ"ח
היה קשה לקבל גורם חיצוני שיתערב בענייניהם ה'פנימיים' ,שהרי הווי החיים בפלמ"ח
נוצר סביב המדורות ,ולדתיים היו תביעות משלהם .גם השבת 'הפריעה' לקיים פעילויות
שונות .מגעים רבים התקיימו בין אליאש לבין ראשי ה'הגנה' והפלמ"ח ,בעיקר יצחק
שדֶה ,שתמך בהקמת היחידה ,ויגאל אלון שהתנגד לה .מי שהכריע את הכף לחיוב היה
הרמ"א (ראש המפקדה הארצית) ,משה סנה ,והמחלקה אכן הוקמה .כעת עלה הצורך
למצוא קיבוץ שיסכים לשמש לה בסיס.
קבוצת יבנה ,שזה עתה עברה מהמחנה הזמני 'רודגס' בפתח תקווה לנקודה החדשה
בדרום הארץ ,חשבה שמדובר בסוג של נוטרים .במכתב מאביב תש"ב ( )1942נאמר,
שיבנה העמידה לרשות הבחורים את הצריף והסככות ,בהם התגוררה קודם לכן קבוצת
החלוץ שבנתה את בתי הקבוצה הראשונים .המחנה נמצא בגן-יבנה ,מהלך כחצי שעה
מהנקודה .חברי המחלקה עבדו בחצר המשק ,אכלו בחדר אוכל משלהם ,ושתי בחורות
עבדו עבורם במטבח .המחלקה הדתית התגוררה במקום כחמישה חודשים ואז עברה
למשק הפועלות עיינות.
היחידה החדשה קלטה חברים ממקורות שונים .מבין כולם בלטה קבוצה איכותית
של תלמידי הסמינר למורים 'מזרחי' בירושלים ועמם כמה תלמידי ישיבות וחברי 'בני
עקיבא' .מגויסים אלה היו בוגרים ,משכילים וחדורי מוטיבציה אידיאולוגית יותר מאיש
הפלמ"ח הממוצע .שאיפתם הייתה ליצור יחידה צבאית דתית שתהיה מופת לאחרים,
משמעותית מעבר לסדרי התפילה והכשרות ותוכיח שהצעיר הדתי מסוגל להילחם כמו
כולם ועם זאת לשמור על רוח מתאימה לצבא היהודי.
במחנה בגן-יבנה פגשו הסמינריסטים את הקיבוצניקים ויחד ִאתם ריכזו את
מאמציהם בעיצוב דמותה הרוחנית של יחידתם .הם ניהלו שיעורים קבועים וקבעו את
אופיָה של השבת על ידי מיסוד התפילות ,השיעורים והסעודות .זמני התפילות נרשמו
בסדר היום כמו שעות העבודה והאימונים.
לנוכח המצב הביטחוני המעורער ביקשה מנהלת משק הפועלות עיינות ,עדה פישמן -
לימים מימון (אחותו של הרב ל פישמן-מימון ,מראשי 'המזרחי') ,שיציבו בכפרה
קבוצה של בחורים על מנת להגביר את תחושת הביטחון במקום ,אלא שחששה
המחלקה הדתית בפלמ"ח וזיקתה לגוש עציון 29
יכבשו את הארץ .לשם כך הוקם ביער משמר העמק מחנה אימונים ,שבו אימנו סמלים
וקצינים בריטיים את חברי הפלמ"ח בלוחמה זעירה ,קשר ,סיירות וחבלה ,והכינו אותם
להיות פרטיזנים.
לנוכח הסכנה שריחפה על היישוב גברה תודעת ההתגייסות וביוני באותה שנה
פורסם צו גיוס מחייב מטעם המוסדות ,ש ִאפשר למתגייסים לבחור בין שלושה מסלולי
שירות .הראשון והשני ' -במדים' ,בצבא הבריטי או בנוטרות ,והשלישי -שירות 'ללא
מדים' ,בפלמ"ח .נסיבות התקופה והחשאיות שאפפה את הפלמ"ח ,בניגוד למסלולים
האחרים ,יצרו בציבור רושם שמדובר ב'פלוגות מוות' והדבר גרם לחששות אצל מועמדי
גיוס רבים .אולם חרף השם המפחיד נמצאו בחורים ,גם דתיים ,שנענו לאתגר והצטרפו
לשורות הפלמ"ח .או אז נכנס לתמונה נציג 'הפועל המזרחי' במפקדת ה'הגנה' ,יחיאל
אליאש ,ויזם את ריכוז כל הדתיים ,לרבות הוותיקים מהגיוס הראשון ,למחלקה אחת.
בעיצוב ייחודה של המחלקה התגלה כעין ניגוד בין שני גורמים .למפקדי הפלמ"ח
היה קשה לקבל גורם חיצוני שיתערב בענייניהם ה'פנימיים' ,שהרי הווי החיים בפלמ"ח
נוצר סביב המדורות ,ולדתיים היו תביעות משלהם .גם השבת 'הפריעה' לקיים פעילויות
שונות .מגעים רבים התקיימו בין אליאש לבין ראשי ה'הגנה' והפלמ"ח ,בעיקר יצחק
שדֶה ,שתמך בהקמת היחידה ,ויגאל אלון שהתנגד לה .מי שהכריע את הכף לחיוב היה
הרמ"א (ראש המפקדה הארצית) ,משה סנה ,והמחלקה אכן הוקמה .כעת עלה הצורך
למצוא קיבוץ שיסכים לשמש לה בסיס.
קבוצת יבנה ,שזה עתה עברה מהמחנה הזמני 'רודגס' בפתח תקווה לנקודה החדשה
בדרום הארץ ,חשבה שמדובר בסוג של נוטרים .במכתב מאביב תש"ב ( )1942נאמר,
שיבנה העמידה לרשות הבחורים את הצריף והסככות ,בהם התגוררה קודם לכן קבוצת
החלוץ שבנתה את בתי הקבוצה הראשונים .המחנה נמצא בגן-יבנה ,מהלך כחצי שעה
מהנקודה .חברי המחלקה עבדו בחצר המשק ,אכלו בחדר אוכל משלהם ,ושתי בחורות
עבדו עבורם במטבח .המחלקה הדתית התגוררה במקום כחמישה חודשים ואז עברה
למשק הפועלות עיינות.
היחידה החדשה קלטה חברים ממקורות שונים .מבין כולם בלטה קבוצה איכותית
של תלמידי הסמינר למורים 'מזרחי' בירושלים ועמם כמה תלמידי ישיבות וחברי 'בני
עקיבא' .מגויסים אלה היו בוגרים ,משכילים וחדורי מוטיבציה אידיאולוגית יותר מאיש
הפלמ"ח הממוצע .שאיפתם הייתה ליצור יחידה צבאית דתית שתהיה מופת לאחרים,
משמעותית מעבר לסדרי התפילה והכשרות ותוכיח שהצעיר הדתי מסוגל להילחם כמו
כולם ועם זאת לשמור על רוח מתאימה לצבא היהודי.
במחנה בגן-יבנה פגשו הסמינריסטים את הקיבוצניקים ויחד ִאתם ריכזו את
מאמציהם בעיצוב דמותה הרוחנית של יחידתם .הם ניהלו שיעורים קבועים וקבעו את
אופיָה של השבת על ידי מיסוד התפילות ,השיעורים והסעודות .זמני התפילות נרשמו
בסדר היום כמו שעות העבודה והאימונים.
לנוכח המצב הביטחוני המעורער ביקשה מנהלת משק הפועלות עיינות ,עדה פישמן -
לימים מימון (אחותו של הרב ל פישמן-מימון ,מראשי 'המזרחי') ,שיציבו בכפרה
קבוצה של בחורים על מנת להגביר את תחושת הביטחון במקום ,אלא שחששה
המחלקה הדתית בפלמ"ח וזיקתה לגוש עציון 29
