Page 84 - עין לעציון
P. 84
בחופי הארץ .לאחר מכן נשלח לתל-אביב וסביבתה לפעילות נגד ארגוני ה'פורשים'
-האצ"ל והלח"י (ה'סזון') .נוכח הפרת המרּות הלאומית של ארגוני ה'פורשים' טען
זרובבל ,כי שיטת המאבק לאכיפת השליטה עליהם לא הייתה יעילה די צורכה .הוא
תבע מן הממונים עליו שהפעילות תיעשה במהירות וביד קשה בידי כוחות ה'הגנה'
ללא שיתוף הכוחות הבריטיים .את התפקיד שהוטל עליו הוא מילא בנאמנות ,אבל
לא פעם תינה בפני אנשי סודו את ִתסכולו מפרישת אנשי האצ"ל והלח"י מהמאבק
של היישוב המאורגן בהנהגת המוסדות הלאומיים .כמי שדגל בליכּוד כלל הכוחות
היהודיים ,הוא התמלא כעס ואכזבה מפריקת עול האחדּות הלאומית של ה'פורשים',
ועמד על הסכנה הנשקפת מחתרנות זו לדרך המאבק של כוח המגן.
ב ִשלהי מלחמת העולם השנייה לא היה יכול זרובבל לשאת את חוסר המעש ,וחש
כי עליו להיחלץ למלחמה בצורר הגרמני .חרף ההתנגדות הנחרצת בפיקוד הפלמ"ח
ובקיבוצו ליציאתו מהארץ ,מנוי וגמור היה ִעמו להצטרף לחזית הלחימה באירופה
בשורות החיִ"ל (החטיבה היהודית הלוחמת ' -הבריגדה') .לאמיתו של דבר ,להט בו
הרצון להילחם בגרמנים ,ואף אם איחר את המועד ,הרי שיוכל לנקום בהם ,כפי שביטא
זאת באחד ממכתביו' :סוף-סוף ייווכחו הגרמנים שקיים צבא יהודי ,אשר יודע לנקום
את נקמת דם העם השפוך ,ולהראות להם שכוחנו עדיין במותנינו'.
במרס 1945התגייס זרובבל במחנה סרפנד (צריפין) ,והוצב במחנה האימונים של
הבריגדה בפנארה ,ב ִקרבת איסמעיליה ,שעה שרוב חיילי הבריגדה כבר היו באירופה.
שם התאמן בכלי נשק ובמקלעים כבדים ,שלא הכיר בארץ .בתחרות קליעה של הצבא
הבריטי במצרים הוא זכה במקום השני ובפרס .בשהותו שם נמנה על הוועדה לקשרים
בין מוסדות ה'הגנה' בארץ לחיילים הארץ-ישראליים .כל מעייניו היו נתונים לארץ,
אך הוא לא התחרט על החלטתו להתגייס לצבא ועל רכישת היֶדע הצבאי החדש.
בתחילת נובמבר 1945הועבר לאוסטריה ,שהה שם כחודשיים ופעל למען הפליטים
היהודיים ו ִארגונם .משם עבר לבלגיה ,ושירת בהולנד ובצרפת .עם תחילת השחרור
הכללי מהבריגדה ,במאי ,1946הוא הגיע עם חברו י' למצרים ב 29-ביוני ,1946יום
'השבת השחורה' .השניים עוכבו במצרים במשך שבוע ומשנודעה להם סיבת העיכוב,
תבעו את שחרורם המיידי והעברתם המהירה ארצה .משסורבה תביעתם ,הם ִארגנו
שביתה כללית של החיילים הארץ-ישראליים שעמדו להשתחרר ,אך ללא הועיל .עם
שובם ארצה התנגדו שלטונות הצבא הבריטי לשחררם מהשירות .זרובבל וחברו חמקו
מן המחנה והתייצבו בקיבוצם ,שמרבית חבריו נכלאו במחנה המעצר ברפיח .הוא לקח
בחשבון שיועמד לדין צבאי בגין נפקדותו ,אולם נשאר במשק עד שראשוני הכלואים
מרפיח שוחררו וחזרו הביתה .ב 1-בספטמבר 1946שוחרר מן הצבא הבריטי.
בשובו מהבריגדה סיפר בהתלהבות גדולה על רשמיו מפריז :על התמונות שראה
ב'לובר' ועל היצירות המוזיקליות ששמע באולמות הקונצרטים הגדולים שם .אבל הוא
היה מאושר לראות שוב את תל-אביב עם הכתובות העבריות ושבעתיים שמח לשוב
לביתו בתל-יוסף .זרובבל חזר לעבוד במספוא ,הענף האהוב עליו עוד מימי לימודיו
בבית הספר ,והתמסר לעבודות השדה -גידול תלתן ,אספסת ,סלק בהמות וחציר,
קציר בחרמשים וטיפול מסור בסוסים .זרובבל היה מעורה בהתכנסויות המשפחתיות
בבית ההורים במוצאי שבתות .עם זאת הוא לא היה פעיל חברתי ולא היה מעורב
בפעילות התרבותית.
זרובבל הורביץ גיבור ישראל 83
-האצ"ל והלח"י (ה'סזון') .נוכח הפרת המרּות הלאומית של ארגוני ה'פורשים' טען
זרובבל ,כי שיטת המאבק לאכיפת השליטה עליהם לא הייתה יעילה די צורכה .הוא
תבע מן הממונים עליו שהפעילות תיעשה במהירות וביד קשה בידי כוחות ה'הגנה'
ללא שיתוף הכוחות הבריטיים .את התפקיד שהוטל עליו הוא מילא בנאמנות ,אבל
לא פעם תינה בפני אנשי סודו את ִתסכולו מפרישת אנשי האצ"ל והלח"י מהמאבק
של היישוב המאורגן בהנהגת המוסדות הלאומיים .כמי שדגל בליכּוד כלל הכוחות
היהודיים ,הוא התמלא כעס ואכזבה מפריקת עול האחדּות הלאומית של ה'פורשים',
ועמד על הסכנה הנשקפת מחתרנות זו לדרך המאבק של כוח המגן.
ב ִשלהי מלחמת העולם השנייה לא היה יכול זרובבל לשאת את חוסר המעש ,וחש
כי עליו להיחלץ למלחמה בצורר הגרמני .חרף ההתנגדות הנחרצת בפיקוד הפלמ"ח
ובקיבוצו ליציאתו מהארץ ,מנוי וגמור היה ִעמו להצטרף לחזית הלחימה באירופה
בשורות החיִ"ל (החטיבה היהודית הלוחמת ' -הבריגדה') .לאמיתו של דבר ,להט בו
הרצון להילחם בגרמנים ,ואף אם איחר את המועד ,הרי שיוכל לנקום בהם ,כפי שביטא
זאת באחד ממכתביו' :סוף-סוף ייווכחו הגרמנים שקיים צבא יהודי ,אשר יודע לנקום
את נקמת דם העם השפוך ,ולהראות להם שכוחנו עדיין במותנינו'.
במרס 1945התגייס זרובבל במחנה סרפנד (צריפין) ,והוצב במחנה האימונים של
הבריגדה בפנארה ,ב ִקרבת איסמעיליה ,שעה שרוב חיילי הבריגדה כבר היו באירופה.
שם התאמן בכלי נשק ובמקלעים כבדים ,שלא הכיר בארץ .בתחרות קליעה של הצבא
הבריטי במצרים הוא זכה במקום השני ובפרס .בשהותו שם נמנה על הוועדה לקשרים
בין מוסדות ה'הגנה' בארץ לחיילים הארץ-ישראליים .כל מעייניו היו נתונים לארץ,
אך הוא לא התחרט על החלטתו להתגייס לצבא ועל רכישת היֶדע הצבאי החדש.
בתחילת נובמבר 1945הועבר לאוסטריה ,שהה שם כחודשיים ופעל למען הפליטים
היהודיים ו ִארגונם .משם עבר לבלגיה ,ושירת בהולנד ובצרפת .עם תחילת השחרור
הכללי מהבריגדה ,במאי ,1946הוא הגיע עם חברו י' למצרים ב 29-ביוני ,1946יום
'השבת השחורה' .השניים עוכבו במצרים במשך שבוע ומשנודעה להם סיבת העיכוב,
תבעו את שחרורם המיידי והעברתם המהירה ארצה .משסורבה תביעתם ,הם ִארגנו
שביתה כללית של החיילים הארץ-ישראליים שעמדו להשתחרר ,אך ללא הועיל .עם
שובם ארצה התנגדו שלטונות הצבא הבריטי לשחררם מהשירות .זרובבל וחברו חמקו
מן המחנה והתייצבו בקיבוצם ,שמרבית חבריו נכלאו במחנה המעצר ברפיח .הוא לקח
בחשבון שיועמד לדין צבאי בגין נפקדותו ,אולם נשאר במשק עד שראשוני הכלואים
מרפיח שוחררו וחזרו הביתה .ב 1-בספטמבר 1946שוחרר מן הצבא הבריטי.
בשובו מהבריגדה סיפר בהתלהבות גדולה על רשמיו מפריז :על התמונות שראה
ב'לובר' ועל היצירות המוזיקליות ששמע באולמות הקונצרטים הגדולים שם .אבל הוא
היה מאושר לראות שוב את תל-אביב עם הכתובות העבריות ושבעתיים שמח לשוב
לביתו בתל-יוסף .זרובבל חזר לעבוד במספוא ,הענף האהוב עליו עוד מימי לימודיו
בבית הספר ,והתמסר לעבודות השדה -גידול תלתן ,אספסת ,סלק בהמות וחציר,
קציר בחרמשים וטיפול מסור בסוסים .זרובבל היה מעורה בהתכנסויות המשפחתיות
בבית ההורים במוצאי שבתות .עם זאת הוא לא היה פעיל חברתי ולא היה מעורב
בפעילות התרבותית.
זרובבל הורביץ גיבור ישראל 83
