Page 89 - עין לעציון
P. 89
הענקת 'אות גיבור ישראל'
זרובבל הורביץ נפל ביום ט"ז באדר ב' תש"ח 27( במרס )1948ונקבר בסנהדריה
בירושלים .כעבור שלוש שנים וחצי הועברה גופתו למנוחת עולמים בבית העלמין
הצבאי בהר הרצל בירושלים ,והוענקה לו דרגת סגן .במצעד הצבאי ב'יום המדינה',
שנערך בכ' בתמוז תש"ט בתל-אביב ,מסר נשיא המדינה ,ד"ר חיים ויצמן ,לחנה-בתיה
הורביץ את עיטור 'אות גיבור ישראל' ,שהוענק לבנה על אומץ ִלבו ורוחו העשויה
ללא חת.
כעבור שנות דור יצא לאור ספר המורשת לבני הנעורים 'פורץ המחסומים' מאת
הסופר עמוס בר ,המגולל את יריעת חייו של זרובבל הורביץ ואת פרשת הקרב16.
לאחר נפילת זרובבל נמצא בעיזבונו צרור מכתבים למשפחתו ולחבריו ,בעיקר
מתקופת שירותו בשורות הבריגדה והפלמ"ח .במכתביו הביע את געגועיו לחיי
הקיבוץ -לעבודות השדה ,לחגים (סדר פסח ,תהלוכת הביכורים בשבועות ,חג העלייה
לקרקע) ,להתכנסויות החברתיות ולחוג המשפחה .במכתביו נוכחת דמותו של חברו,
חיים חרודי ,שנרצח בדם קר בידי חיילים בריטיים ב'שבת השחורה' בחצר קיבוץ
תל-יוסף .הוא כתב אליו ועליו ,והעלה את זכרו במכתבים .לאחר מכן ,כדרך הימים
ההם ,בפרק לזכרו בספר 'לדמותם' שהוציא קיבוצו תל-יוסף לזכר 19חלליו במלחמת
העצמאות ,צוינו מרבית חבריו של זרובבל באות הראשונה בלבד של שמם :נעמי
הנדלר שהתגייסה כנהגת לצבא הבריטי ,גיורא רייכמן מחטיבת הראל ,יוחנן כנעני,
שנהרג בקרבות חטיבת יפתח ,אסף שמחוני (לימים אלוף פיקוד הדרום במלחמת סיני)
ועוד ועוד.
זרובבל הורביץ לא היה איש רוח ולא הותיר ב ִצקלונו מאמרי הגּות ,שירים או קטעי
ִספרות .הוא מעולם לא בלט בתחום החברתי ,בעשייה תרבותית או בשדה היצירה
האמנותית .הפעילות במישור הרעיוני ,שסערה בשנות היישוב ,הייתה ממנו והלאה.
הוא לא נאם נאומים והתרחק ממעורבות פוליטית .זרובבל השקיע את כל מעייניו
בחיי המשק ,בעבודת הכפיים החקלאית ,בנגינה בתזמורת כלי הנשיפה ,בפעילות
ספורטיבית ובהתגייסות בכל מאודו לשירות הביטחוני.
כבני דורו -בני דור תש"ח -הוא התנכר לסגנונם חוצב הלהבות של דור ההורים,
חלוצי גדוד העבודה ולנאומיהם המליציים והנחרצים על האידיאולוגיה הציונית .עם
זאת ,הכרתו הסוציאליסטית וזהותו הלאומית היו מגובשות לכדי ִמשנה סדורה ,שאת
ביטויה הגשים דורו במבחן ההקרבה והתקומה .דרכם הפטריוטית של זרובבל ובני דורו
מההתיישבות העובדת משקפת הלכה למעשה את מימוש תפיסתם של מייסדי התנועה
הקיבוצית ,שבאה לידי ביטוי בהתיישבות חלוצית בקצווי הארץ ,בהקמת כוח המגן
העברי ,בהתגייסות לצבא הבריטי במלחמה נגד הצורר הגרמני ,בהיחלצות למפעל
ההעפלה של ניצולי השואה ,ביציאה למאבק המזוין בגזֵירות 'הספר הלבן' הבריטי
ובהתנדבות ליחידות חוד החנית ּ ִבקרבות המערכה לעצמאות.
16ע' בר ,פורץ המחסומים ,תל-אביב :יוסף שרברק.1977 ,
88עין לעציון
זרובבל הורביץ נפל ביום ט"ז באדר ב' תש"ח 27( במרס )1948ונקבר בסנהדריה
בירושלים .כעבור שלוש שנים וחצי הועברה גופתו למנוחת עולמים בבית העלמין
הצבאי בהר הרצל בירושלים ,והוענקה לו דרגת סגן .במצעד הצבאי ב'יום המדינה',
שנערך בכ' בתמוז תש"ט בתל-אביב ,מסר נשיא המדינה ,ד"ר חיים ויצמן ,לחנה-בתיה
הורביץ את עיטור 'אות גיבור ישראל' ,שהוענק לבנה על אומץ ִלבו ורוחו העשויה
ללא חת.
כעבור שנות דור יצא לאור ספר המורשת לבני הנעורים 'פורץ המחסומים' מאת
הסופר עמוס בר ,המגולל את יריעת חייו של זרובבל הורביץ ואת פרשת הקרב16.
לאחר נפילת זרובבל נמצא בעיזבונו צרור מכתבים למשפחתו ולחבריו ,בעיקר
מתקופת שירותו בשורות הבריגדה והפלמ"ח .במכתביו הביע את געגועיו לחיי
הקיבוץ -לעבודות השדה ,לחגים (סדר פסח ,תהלוכת הביכורים בשבועות ,חג העלייה
לקרקע) ,להתכנסויות החברתיות ולחוג המשפחה .במכתביו נוכחת דמותו של חברו,
חיים חרודי ,שנרצח בדם קר בידי חיילים בריטיים ב'שבת השחורה' בחצר קיבוץ
תל-יוסף .הוא כתב אליו ועליו ,והעלה את זכרו במכתבים .לאחר מכן ,כדרך הימים
ההם ,בפרק לזכרו בספר 'לדמותם' שהוציא קיבוצו תל-יוסף לזכר 19חלליו במלחמת
העצמאות ,צוינו מרבית חבריו של זרובבל באות הראשונה בלבד של שמם :נעמי
הנדלר שהתגייסה כנהגת לצבא הבריטי ,גיורא רייכמן מחטיבת הראל ,יוחנן כנעני,
שנהרג בקרבות חטיבת יפתח ,אסף שמחוני (לימים אלוף פיקוד הדרום במלחמת סיני)
ועוד ועוד.
זרובבל הורביץ לא היה איש רוח ולא הותיר ב ִצקלונו מאמרי הגּות ,שירים או קטעי
ִספרות .הוא מעולם לא בלט בתחום החברתי ,בעשייה תרבותית או בשדה היצירה
האמנותית .הפעילות במישור הרעיוני ,שסערה בשנות היישוב ,הייתה ממנו והלאה.
הוא לא נאם נאומים והתרחק ממעורבות פוליטית .זרובבל השקיע את כל מעייניו
בחיי המשק ,בעבודת הכפיים החקלאית ,בנגינה בתזמורת כלי הנשיפה ,בפעילות
ספורטיבית ובהתגייסות בכל מאודו לשירות הביטחוני.
כבני דורו -בני דור תש"ח -הוא התנכר לסגנונם חוצב הלהבות של דור ההורים,
חלוצי גדוד העבודה ולנאומיהם המליציים והנחרצים על האידיאולוגיה הציונית .עם
זאת ,הכרתו הסוציאליסטית וזהותו הלאומית היו מגובשות לכדי ִמשנה סדורה ,שאת
ביטויה הגשים דורו במבחן ההקרבה והתקומה .דרכם הפטריוטית של זרובבל ובני דורו
מההתיישבות העובדת משקפת הלכה למעשה את מימוש תפיסתם של מייסדי התנועה
הקיבוצית ,שבאה לידי ביטוי בהתיישבות חלוצית בקצווי הארץ ,בהקמת כוח המגן
העברי ,בהתגייסות לצבא הבריטי במלחמה נגד הצורר הגרמני ,בהיחלצות למפעל
ההעפלה של ניצולי השואה ,ביציאה למאבק המזוין בגזֵירות 'הספר הלבן' הבריטי
ובהתנדבות ליחידות חוד החנית ּ ִבקרבות המערכה לעצמאות.
16ע' בר ,פורץ המחסומים ,תל-אביב :יוסף שרברק.1977 ,
88עין לעציון
