Page 88 - עין לעציון
P. 88
‫המשוריין פורץ המחסומים של זרובבל הורביץ בתמונה מטושטשת מתש"ח‬

‫החללים למרחקים‪ ,‬וצריך היה לקברם במקום שייקבע על‪-‬ידי הממונים על‬
‫כך‪ .‬אבל זרובבל לא נרגע ולא נח‪ ,‬עד שהצליח לקבל רשות להעברת החללים‬
‫למשקיהם‪ .‬פנינו למשק קריית ענבים שיכינו שני ארונות עץ‪ ,‬ולמחרת בבוקר‬
‫העביר זרובבל במשוריינו את הארונות אל מכונית מיישוב באזור הגלבוע‬
‫בצירוף פתק ובו כתב‪" :‬אני וד‪[ .‬דרור] טיפלנו בהעברת עצמותיהם של שייקה‬
‫ויעקב‪ .‬בקשתנו שלא תעזו לפתוח את הארונות‪ ,‬ובבואנו אמסור פרטים‬
‫עליהם‪ .‬תחזירו לקריית ענבים את המגיע בעד הקרשים והעבודה! להתראות‬

‫בבית‪ ,‬שלום‪ ,‬שלום‪ ,‬זרובבל"‪.‬‬

‫היחידה‪ ,‬שבה שירת זרובבל‪ ,‬הייתה מורכבת מאנשי עמק הירדן‪ .‬הם מ ִצדם תבעו את‬
‫העברתה מסביבת ירושלים לאזור קרוב ליישוביהם‪ ,‬מאחר שהם מנותקים ממשפחותיהם‬
‫ומחברתם‪ .‬לאחר זמן מסוים נתמלאה בקשתם‪ ,‬והם הועברו מאזור ירושלים‪ .‬רק זרובבל‬
‫לא עמד על כך‪ .‬למרות שהיה קשור לאנשי עמק הירדן‪ ,‬נוצרו קשרי רעות בינו לבינם‬
‫וגדלו הסיכויים להיות קרוב למשקו ולבני משפחתו‪ ,‬שכה היה קשור אליהם‪ ,‬נשאר‬
‫זרובבל בגזרת ירושלים מרצונו‪ .‬הוא ידע‪ :‬כאן המוקד וכאן מקומו; כל השאר טפל‪.‬‬

‫לגביו‪ ,‬העיקר היה שחרור הארץ מידי האויבים ששתו עלינו סביב סביב‪.‬‬
‫בזמן שהותו בקריית ענבים התגוררנו יחדיו‪ :‬זרובבל‪ ,‬משה עטיה ואני‪ .‬קשרי‬
‫הרעות היו עזים כל כך‪ ,‬שבהיעדר אחד לזמן מסוים‪ ,‬הייתה דאגת השניים לשלישי‬
‫גדולה מאוד‪ .‬ימים מספר לפני יציאתו של זרובבל עם השיירה האחרונה לגוש עציון‪,‬‬
‫הוא קיבל חופשה‪ ,‬שציפה לה מאז בואו לאזור הקרבות של ירושלים‪ ,‬אבל הוא דחה את‬
‫מועד חופשתו‪ ,‬רק כדי ששלושתנו נוכל לבלות יחדיו בחופשה המשותפת‪ .‬דרכו אצה‬
‫לו‪ .‬לאחר מספר ימים‪ ,‬בדרך מגוש עציון‪ ,‬מול אויבים רבים שהתקבצו עליו ועל רעיו‬

‫לחיים ולקרב ‪ -‬ביצע את הצו הקדום‪' :‬תמות נפשי עם פלשתים'‪.‬‬

‫זרובבל הורביץ גיבור ישראל ‪87‬‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93