Page 83 - The Third Battalion in_Neat
P. 83
הוויכוח בין השניים היה על דילמה קרדינלית :מה עדיף -אניות או מדינה?
אנשי "המוסד" אמרו ,שההעפלה לארץ-ישראל היא מנשמת-אפה של הציונות,
ושאי-אפשר ואסור לעצרה .אנשי הדרג המדיני ,שבראשו עמדו בן-גוריון ושרתוק
טענו ,שאין ויכוח לגבי חשיבות ההעפלה ,אך בשעה הגורלית שבה נמצאו היישוב
היהודי בארץ-ישראל והתנועה הציונית ,בעקבות ההחלטה ההיסטורית באו"ם על
הקמת המדינה ופרוץ קרבות מלחמת העצמאות -יש לרתום את כל המאמצים
והאמצעים למטרה אחת :הקמת המדינה .כל מה שיכול לעכב זאת -חייב להידחות.
העימות הזה היה לא רק פוליטי .הוא היה גם בין-דורי .מצד אחד הייתה
המנהיגות הממוסדת ,אנשים בגיל ,60-50בעלי ניסיון וקשרים בינלאומיים .מן
העבר השני ניצבו צעירים פעלתנים ,אנשי פלמ"ח ופלי"ם ,ואיתם אנשי "המוסד
לעלייה ב'" ,שמקצתם היו מבוגרים יותר ,אך בעלי תפיסת-עולם אקטיביסטית.
יש להניח כי הצעירים חשבו כי המנהיגים הוותיקים יושבים בהיכלי השן שלהם,
מנותקים מהעם ,והם לא ֵערים מספיק לצרת עם ישראל בגולה שרוצה להצטרף
לכוחות הבונים והלוחמים בארץ-ישראל ,ומוכן לסכן כל דבר -כולל את חייו .ומי
עוצר אותו ברגע זה? לא הבריטים אלא ההנהגה שלנו .תחושה זו הלכה והתחזקה,
והיא כמעט גרמה למרד.
על התחושות הקשות בקרב פעילי ההעפלה יכול להעיד מכתב ששלח ראש
"המוסד לעלייה ב'" ,שאול מאירוב ,לגיסו משה שרתוק .את ההחלטה לעצור את
הפלגת שתי הספינות הגדיר מאירוב כ"חמורה" .מצב היהודים במזרח אירופה,
ובמיוחד ברומניה -נואש" .שום הבטחות לעתיד ,שום הכרזות ,שום שידולים לא
יספקו את ההמונים המתפרצים ...יש לנו ידיעות שהבריחה משם לא כל-כך יסודה
במצב הכלכלי המעורער ובסכנת החיים המיידית ,כי אם בהרגשה הברורה שאלה,
אולי ,השבועות האחרונים ליציאה בכלל ,ומי יודע אם לאחר זמן קצר לא ימצאו
את עצמם במלכודת"...
דברים ברוח דומה כתב משה אוורבוך (אגמי) ,ראש "המוסד לעלייה ב'" ברומניה,
אחרי שקיבל את הודעת ביטול ההפלגה" :קיבלנו מ-ש' [שאול אביגור] את החלטת
ההנהלה בדבר דחיית היציאה של הגדולים [כלי השייט הגדולים] .מבקשים להעביר
לידיעת ההנהלה ודוד [דוד בן-גוריון] 14 :אלף נפשות נשארו ללא אפשרות קיּום,
היות ומכרו את עסקיהם ואת חפציהם .הם לא יכולים להישאר כאן בחורף ,כי לא
עשו כל הכנות לדבר בחומרי הסקה ובפרודוקטים .מעירים את תשומת לבכם ששער
היציאה מכאן לגמרי פתוח .אך הוא יכול להיסגר כבר במשלוח הזה .נתבקשנו
להוציא מרשימת העולים את כל הטכנאים ,המהנדסים ובעלי מקצועות בתעשייה".
ואכן ,הרומנים נבהלו מהיקף היציאה .כ 15,000-יהודים עמדו בתור כדי לעלות
על שתי הספינות ורבבות היו מוכנים להצטרף אליהם .לפתע התברר לשלטונות
הרומנים שאחוזים ניכרים מבעלי המקצוע בתחומים מסוימים נמצאים בדרך
לאניות .נזכיר רק שם אחד :ד"ר הרדן אשכנזי ,רופא מחונן ,לימים מגדולי מנתחי
האוניות הגדולות ביותר -ה"פאנים" 81
אנשי "המוסד" אמרו ,שההעפלה לארץ-ישראל היא מנשמת-אפה של הציונות,
ושאי-אפשר ואסור לעצרה .אנשי הדרג המדיני ,שבראשו עמדו בן-גוריון ושרתוק
טענו ,שאין ויכוח לגבי חשיבות ההעפלה ,אך בשעה הגורלית שבה נמצאו היישוב
היהודי בארץ-ישראל והתנועה הציונית ,בעקבות ההחלטה ההיסטורית באו"ם על
הקמת המדינה ופרוץ קרבות מלחמת העצמאות -יש לרתום את כל המאמצים
והאמצעים למטרה אחת :הקמת המדינה .כל מה שיכול לעכב זאת -חייב להידחות.
העימות הזה היה לא רק פוליטי .הוא היה גם בין-דורי .מצד אחד הייתה
המנהיגות הממוסדת ,אנשים בגיל ,60-50בעלי ניסיון וקשרים בינלאומיים .מן
העבר השני ניצבו צעירים פעלתנים ,אנשי פלמ"ח ופלי"ם ,ואיתם אנשי "המוסד
לעלייה ב'" ,שמקצתם היו מבוגרים יותר ,אך בעלי תפיסת-עולם אקטיביסטית.
יש להניח כי הצעירים חשבו כי המנהיגים הוותיקים יושבים בהיכלי השן שלהם,
מנותקים מהעם ,והם לא ֵערים מספיק לצרת עם ישראל בגולה שרוצה להצטרף
לכוחות הבונים והלוחמים בארץ-ישראל ,ומוכן לסכן כל דבר -כולל את חייו .ומי
עוצר אותו ברגע זה? לא הבריטים אלא ההנהגה שלנו .תחושה זו הלכה והתחזקה,
והיא כמעט גרמה למרד.
על התחושות הקשות בקרב פעילי ההעפלה יכול להעיד מכתב ששלח ראש
"המוסד לעלייה ב'" ,שאול מאירוב ,לגיסו משה שרתוק .את ההחלטה לעצור את
הפלגת שתי הספינות הגדיר מאירוב כ"חמורה" .מצב היהודים במזרח אירופה,
ובמיוחד ברומניה -נואש" .שום הבטחות לעתיד ,שום הכרזות ,שום שידולים לא
יספקו את ההמונים המתפרצים ...יש לנו ידיעות שהבריחה משם לא כל-כך יסודה
במצב הכלכלי המעורער ובסכנת החיים המיידית ,כי אם בהרגשה הברורה שאלה,
אולי ,השבועות האחרונים ליציאה בכלל ,ומי יודע אם לאחר זמן קצר לא ימצאו
את עצמם במלכודת"...
דברים ברוח דומה כתב משה אוורבוך (אגמי) ,ראש "המוסד לעלייה ב'" ברומניה,
אחרי שקיבל את הודעת ביטול ההפלגה" :קיבלנו מ-ש' [שאול אביגור] את החלטת
ההנהלה בדבר דחיית היציאה של הגדולים [כלי השייט הגדולים] .מבקשים להעביר
לידיעת ההנהלה ודוד [דוד בן-גוריון] 14 :אלף נפשות נשארו ללא אפשרות קיּום,
היות ומכרו את עסקיהם ואת חפציהם .הם לא יכולים להישאר כאן בחורף ,כי לא
עשו כל הכנות לדבר בחומרי הסקה ובפרודוקטים .מעירים את תשומת לבכם ששער
היציאה מכאן לגמרי פתוח .אך הוא יכול להיסגר כבר במשלוח הזה .נתבקשנו
להוציא מרשימת העולים את כל הטכנאים ,המהנדסים ובעלי מקצועות בתעשייה".
ואכן ,הרומנים נבהלו מהיקף היציאה .כ 15,000-יהודים עמדו בתור כדי לעלות
על שתי הספינות ורבבות היו מוכנים להצטרף אליהם .לפתע התברר לשלטונות
הרומנים שאחוזים ניכרים מבעלי המקצוע בתחומים מסוימים נמצאים בדרך
לאניות .נזכיר רק שם אחד :ד"ר הרדן אשכנזי ,רופא מחונן ,לימים מגדולי מנתחי
האוניות הגדולות ביותר -ה"פאנים" 81
