Page 86 - The Third Battalion in_Neat
P. 86
למצפונו ,נתן את האישור ,למרות ההחלטות והחששות הכבדים בהנהגה המדינית.
בשלב הראשון היה על הספינות לעבור בתוואי צר בים השחור ,בינות לשדות
מוקשים מתקופת מלחמת העולם השנייה .העניין נסתיים בשלום והאניות המשיכו
לעבר טורקיה.
הבריטים ניסו לשכנע את הטורקים שלא יאפשרו ל"פאנים" לעבור לים האגאי,
אבל היה מי שדאג "לש ֵמן" גורמים טורקיים מסוימים ,והם לא נכנעו ללחץ הבריטי.
על אחת הפעולות האלה סיפר לימים יוסי הראל" :לסניטר הטורקי שבדק את שתי
האניות ,הכנתי מראש עט זהב ושעון זהב ,כדי שיחתום בלי בעיות שכולם בריאים
ושיש סידורים סניטריים כנדרש בשני ה'פאנים' .והוא חתם" .כשנכנסו האניות לים
האגאי חיכתה להן ארמדה בריטית שלמה -חמש משחתות וסיירות.
בן-גוריון ,בעל החוש ההיסטורי ,הבין שהמעשה נעשה והאניות הפליגו למרות
ההנחיה שלא לעשות כן .הוא ביקש עתה להוציא את המירב מהמסע הזה .ראשית
דבר הורה ל"פאנים" לשנות את שמותיהן" :פאן יורק" הפכה ל"קיבוץ גלויות"
ו"פאן קרסנט" -ל"עצמאות" .השמות הסמליים האלה אמרו רבות לבני הדור ההוא
-על האניות ,בארץ-ישראל ובעולם היהודי.
המוסדות בארץ הורו למפקדי האניות לא להיאבק עם הבריטים .הייתה הסכמה
שבשתיקה שיש לסיים את הפרשה הזאת בסוג של פשרה ,שאולי אינה נוחה לשני
הצדדים ,אך יש בה משום פתרון זמני :האניות יתמסרו לבריטים בלב ים והמעפילים
יובלו ישר לקפריסין ,ללא מאבק .הבריטים הבטיחו למלא את התנאים שיוסי הראל,
מפקד המעפילים ,דרש:
א .התחייבות בכתב של האדמירל ,מפקד השייטת הבריטית ,שלא יינקטו שום
צעדים נגד הצוותים ,לא בהווה ולא בעתיד.
ב .מלחי הספינות ,אזרחי ספרד ואיטליה ,יוחזרו ללא שהיות לארצותיהם.
ג .משדרי האלחוט ,בכל אחת מהאניות ,יישארו בידי הפיקוד היהודי.
ד .ארגון חיי הנוסעים יישאר בידי האחראים מקרב אנשי ה"הגנה".
ה .הבריטים יעלו על האניות ללא אלות וקסדות.
לאחר מעשה היה מי שהסביר את ההסכמה של המוסדות להעביר את מעפילי
שתי האניות לקפריסין ,בכוונה להעמיד את הבריטים בפני משימה בלתי-אפשרית:
במחנות קפריסין היו עצורים בעת ההיא 15אלף מעפילים" .הצפה" של עוד 15
אלף הייתה ,מבחינה בריטית ,נטל עצום .היה מי שקיווה כי בגלל העומס והצפיפות
הם יסכימו להקדים שחרורים של מעפילים ותיקים יותר ממחנות קפריסין.
בקרב הצוותים הארצישראלים והאמריקאים לא כולם היו מאושרים מההסכם
הזה .אחד המתנגדים היה "אייק" ,יצחק אהרונוביץ' ,קברניט האנייה "קיבוץ
גלויות" .את הסכמתו של הראל להיענות ללחץ של ההנהגה המדינית ולהפליג
ישירות לקפריסין ,ראה כטעות ,אך נאלץ להסכים לה.
בעיתונות בארץ התחרו הכותרות הראשיות זו בזו 17" :אלף מעפילים
84ביָם ,ביבשה וגם באוויר
בשלב הראשון היה על הספינות לעבור בתוואי צר בים השחור ,בינות לשדות
מוקשים מתקופת מלחמת העולם השנייה .העניין נסתיים בשלום והאניות המשיכו
לעבר טורקיה.
הבריטים ניסו לשכנע את הטורקים שלא יאפשרו ל"פאנים" לעבור לים האגאי,
אבל היה מי שדאג "לש ֵמן" גורמים טורקיים מסוימים ,והם לא נכנעו ללחץ הבריטי.
על אחת הפעולות האלה סיפר לימים יוסי הראל" :לסניטר הטורקי שבדק את שתי
האניות ,הכנתי מראש עט זהב ושעון זהב ,כדי שיחתום בלי בעיות שכולם בריאים
ושיש סידורים סניטריים כנדרש בשני ה'פאנים' .והוא חתם" .כשנכנסו האניות לים
האגאי חיכתה להן ארמדה בריטית שלמה -חמש משחתות וסיירות.
בן-גוריון ,בעל החוש ההיסטורי ,הבין שהמעשה נעשה והאניות הפליגו למרות
ההנחיה שלא לעשות כן .הוא ביקש עתה להוציא את המירב מהמסע הזה .ראשית
דבר הורה ל"פאנים" לשנות את שמותיהן" :פאן יורק" הפכה ל"קיבוץ גלויות"
ו"פאן קרסנט" -ל"עצמאות" .השמות הסמליים האלה אמרו רבות לבני הדור ההוא
-על האניות ,בארץ-ישראל ובעולם היהודי.
המוסדות בארץ הורו למפקדי האניות לא להיאבק עם הבריטים .הייתה הסכמה
שבשתיקה שיש לסיים את הפרשה הזאת בסוג של פשרה ,שאולי אינה נוחה לשני
הצדדים ,אך יש בה משום פתרון זמני :האניות יתמסרו לבריטים בלב ים והמעפילים
יובלו ישר לקפריסין ,ללא מאבק .הבריטים הבטיחו למלא את התנאים שיוסי הראל,
מפקד המעפילים ,דרש:
א .התחייבות בכתב של האדמירל ,מפקד השייטת הבריטית ,שלא יינקטו שום
צעדים נגד הצוותים ,לא בהווה ולא בעתיד.
ב .מלחי הספינות ,אזרחי ספרד ואיטליה ,יוחזרו ללא שהיות לארצותיהם.
ג .משדרי האלחוט ,בכל אחת מהאניות ,יישארו בידי הפיקוד היהודי.
ד .ארגון חיי הנוסעים יישאר בידי האחראים מקרב אנשי ה"הגנה".
ה .הבריטים יעלו על האניות ללא אלות וקסדות.
לאחר מעשה היה מי שהסביר את ההסכמה של המוסדות להעביר את מעפילי
שתי האניות לקפריסין ,בכוונה להעמיד את הבריטים בפני משימה בלתי-אפשרית:
במחנות קפריסין היו עצורים בעת ההיא 15אלף מעפילים" .הצפה" של עוד 15
אלף הייתה ,מבחינה בריטית ,נטל עצום .היה מי שקיווה כי בגלל העומס והצפיפות
הם יסכימו להקדים שחרורים של מעפילים ותיקים יותר ממחנות קפריסין.
בקרב הצוותים הארצישראלים והאמריקאים לא כולם היו מאושרים מההסכם
הזה .אחד המתנגדים היה "אייק" ,יצחק אהרונוביץ' ,קברניט האנייה "קיבוץ
גלויות" .את הסכמתו של הראל להיענות ללחץ של ההנהגה המדינית ולהפליג
ישירות לקפריסין ,ראה כטעות ,אך נאלץ להסכים לה.
בעיתונות בארץ התחרו הכותרות הראשיות זו בזו 17" :אלף מעפילים
84ביָם ,ביבשה וגם באוויר
