Page 88 - The Third Battalion in_Neat
P. 88
וחצי ,עגנו שתי האניות בנמל הקפריסאי .בכל אנייה היו מוצבים קצין וחוליית
חיילים בריטיים ,ובסמוך עגנו שתי אניות משמר של הצי המלכותי .למעשה
היינו עזובים לנפשנו .פיתחנו וקיימנו יחסים יעילים עם גורמים רלבנטיים
בחוף ועם מפקדי אניות המשמר ,אותם אירחנו מדי פעם על כוסית וחטיפים.
היו לנו קשרים הדוקים עם מר פאפאוסיליו ("פאפא") האגדי ,תומך ישראל
קפריסאי נודע.
את הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח ( ,)14.5.48ציינו בטקס מרגש על
סיפון האנייה .השתתפו בו כל הצוות שלנו בניהול איש הפלי"ם נמרוד
אשל ,אנשי הסוכנות היהודית ,הג'וינט וה"פאפא" .הנפתי את דגל ישראל
לראש התורן ושינינו את כיתוב נמל הרישום של האנייה -מפנמה לחיפה.
ב 18-ביוני החלטנו שדי לנו ויצאנו ,שתי הספינות -ללא כל אישור ,הן
של הבריטים והן של ה"מוסד" -לחיפה .הבריטים היו בטוחים שלא נגיע
רחוק ,בגלל מחסור בדלק ,אך לנו היו מאגרים והגענו .אלא שבחיפה עצרו
אותי הבריטים ,שעוד שלטו בנמל ,ואפילו העמידו אותי לדין .לאחר תשלום
קנס שוחררתי.
בחודשים הבאים הסיעו שני ה"פאנים" רבבות מעפילים ועולים -
מקפריסין ,איטליה ,מרסיי וצפון אפריקה.
מי ניצח?
לכאורה הסתיים המאבק הזה ,בין 15אלף ויותר המעפילים ומלוויהם ,אנשי
"המוסד עלייה ב'" והפלי"ם -בתיקו .אבל נראה כי בשורה התחתונה הצד היהודי
הוא שזכה ברוב הנקודות .יהודה ברגינסקי ,מראשי "המוסד" באותן שנים ,כתב
לסיכומה של פרשת ה"פאנים":
הנהלת הסוכנות שהחליטה מה שהחליטה ,לא הייתה מוכנה לשנות את
עמדתה .שאול מאירוב התלבט ,היסס אם לבצע את החלטת ההנהלה או לא
לבצעה ,והעניין נשאר תלוי ועומד עוד ימים ארוכים ...בסוף נפלה ההכרעה:
שאול נתן הוראה לבצע את ההפלגה .כבוד ויקר לשאול ,שעמד במבחן חמור
זה והציל בכך את המפעל הגדול ביותר של עלייה ב' .ניצלו 15אלף יהודים,
ניצל הכבוד העצמי היהודי ,והונחתה מכה ניצחת -מעשית ופוליטית כאחת
-על ראשה של ממשלת בריטניה .אחרי מבצע ה"פאנים" ,ראו הבריטים שלא
יוכלו עוד לעמוד נגד עלייה ב' ולהכניעה .היה בידם לשלוח את המעפילים
לקפריסין ,וכך עשו .אך הם עמדו לפני הצפת האי במעפילים יהודים ועמדו
להפסיד את שארית היחס האוהד להם מצד המדינות שעד עתה שמרו להם
אמונים.
86ביָם ,ביבשה וגם באוויר
חיילים בריטיים ,ובסמוך עגנו שתי אניות משמר של הצי המלכותי .למעשה
היינו עזובים לנפשנו .פיתחנו וקיימנו יחסים יעילים עם גורמים רלבנטיים
בחוף ועם מפקדי אניות המשמר ,אותם אירחנו מדי פעם על כוסית וחטיפים.
היו לנו קשרים הדוקים עם מר פאפאוסיליו ("פאפא") האגדי ,תומך ישראל
קפריסאי נודע.
את הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח ( ,)14.5.48ציינו בטקס מרגש על
סיפון האנייה .השתתפו בו כל הצוות שלנו בניהול איש הפלי"ם נמרוד
אשל ,אנשי הסוכנות היהודית ,הג'וינט וה"פאפא" .הנפתי את דגל ישראל
לראש התורן ושינינו את כיתוב נמל הרישום של האנייה -מפנמה לחיפה.
ב 18-ביוני החלטנו שדי לנו ויצאנו ,שתי הספינות -ללא כל אישור ,הן
של הבריטים והן של ה"מוסד" -לחיפה .הבריטים היו בטוחים שלא נגיע
רחוק ,בגלל מחסור בדלק ,אך לנו היו מאגרים והגענו .אלא שבחיפה עצרו
אותי הבריטים ,שעוד שלטו בנמל ,ואפילו העמידו אותי לדין .לאחר תשלום
קנס שוחררתי.
בחודשים הבאים הסיעו שני ה"פאנים" רבבות מעפילים ועולים -
מקפריסין ,איטליה ,מרסיי וצפון אפריקה.
מי ניצח?
לכאורה הסתיים המאבק הזה ,בין 15אלף ויותר המעפילים ומלוויהם ,אנשי
"המוסד עלייה ב'" והפלי"ם -בתיקו .אבל נראה כי בשורה התחתונה הצד היהודי
הוא שזכה ברוב הנקודות .יהודה ברגינסקי ,מראשי "המוסד" באותן שנים ,כתב
לסיכומה של פרשת ה"פאנים":
הנהלת הסוכנות שהחליטה מה שהחליטה ,לא הייתה מוכנה לשנות את
עמדתה .שאול מאירוב התלבט ,היסס אם לבצע את החלטת ההנהלה או לא
לבצעה ,והעניין נשאר תלוי ועומד עוד ימים ארוכים ...בסוף נפלה ההכרעה:
שאול נתן הוראה לבצע את ההפלגה .כבוד ויקר לשאול ,שעמד במבחן חמור
זה והציל בכך את המפעל הגדול ביותר של עלייה ב' .ניצלו 15אלף יהודים,
ניצל הכבוד העצמי היהודי ,והונחתה מכה ניצחת -מעשית ופוליטית כאחת
-על ראשה של ממשלת בריטניה .אחרי מבצע ה"פאנים" ,ראו הבריטים שלא
יוכלו עוד לעמוד נגד עלייה ב' ולהכניעה .היה בידם לשלוח את המעפילים
לקפריסין ,וכך עשו .אך הם עמדו לפני הצפת האי במעפילים יהודים ועמדו
להפסיד את שארית היחס האוהד להם מצד המדינות שעד עתה שמרו להם
אמונים.
86ביָם ,ביבשה וגם באוויר
