Page 115 - הבנין שבו נולדה המדינה

אף הוא בחו"ל ולא נעצר. כמה חברי הנהלה נוספים, ובהם ראש מחלקת העלייה אליהו דובקין וראש המחלקה למסחר אמיל שמורק – לא נעצרו. והיה עוד עצור אחד, ידוע לא פחות מהאחרים – בית המוסדות הלאומיים בירושלים. הבניין "נכבש" על ידי כוחות צנחנים בריטים בבוקר אותה שבת, שבתוך ימים אחדים זכתה לשם הלא מחמיא: "השבת השחורה". הבריטים החליטו שעליהם להכיר מקרוב את לב ליבו של היישוב היהודי – בית הסוכנות היהודית ושאר המוסדות – בשכונת רחביה. באופן רשמי הם הודיעו כי רצו להוכיח – ולדבריהם הצליחו בכך – שהסוכנות היהודית עומדת בראש מעשי הטרור נגד ממשלת המנדט. באופן לא רשמי ביקשו הבריטים לדעת מה שמור בבית המוסדות הלאומיים, מי בדיוק פועל בתוכו ומה הם האוצרות החבויים בארכיון הציוני המרכזי שמסמכיו גדשו את מרתף הבניין מרצפה ועד תקרה.
הפשיטה הבריטית על היישוב היהודי ועל מרכז השליטה שלו בירושלים לא הייתה בבחינת הפתעה גמורה. שבועיים לפני כן, במוצאי שבת 15 ביוני 1946, שודרה בתחנת השידור המחתרתית של ה"הגנה" הודעה ארוכה בדבר מבצע בריטי מתוכנן היטב שנועד, לפי הגדרתו, "לשבור את ה'הגנה' ולדכא את קיני ההתנגדות לשלטון הבריטי ביישוב היהודי". פרטי המבצע הושגו באמצעות קצין בריטי שקצה נפשו ביחס השלטון ליהודי הארץ, והוא הביא מיוזמתו את פרטי המבצע המתוכנן לידיעת אנשי המודיעין של ה"הגנה". אלה כללו, בין השאר, את שמותיהם של מאות מועמדים
למאסר ברחבי הארץ.
בצמרת היישוב וב"הגנה" נערכו למבצע הבריטי, שבאותה עת לא היו פרטים על מועד קיומו. כן התברר, בדיעבד, כי הפרטים שנחשפו היו חלקיים. כך, לדוגמה, ברשימת המקומות שהיו בסכנת חיפוש לא נזכר שמו של בית המוסדות הלאומיים. מבחינה זו "כיבושו" של הבית לפני עלות השחר של 29 ביוני היה בגדר הפתעה.
ביום שישי 28 ביוני 1946 בשעות אחר הצהריים, הגיע קצין בריטי אלמוני למושב כפר אז"ר, ליד המחנה הצבאי תל ליטוינסקי (כיום תל השומר), ומסר מידע עדכני: המבצע המקיף נגד היישוב יחל בתוך פחות מ-12 שעות והוא יתפרס על פני הארץ כולה. בין העצורים המתוכננים: כמה מראשי ה"הגנה" וכן אחדים מקרב מנהיגי היישוב.
חלק מהמועמדים להיעצר מיהרו לפעול והעלימו את עצמם. אחרים החליטו לא לעשות דבר ולהמתין ולראות כיצד ייפול דבר. למחרת, עוד לפני שהאירה השמש, הדברים התבררו: מי נעצר ומי לא נעצר, את מי חיפשו הבריטים ולא מצאו, ואת מי חיפשו ומצאו. עם החומקים ממעצר בריטי נמנה ראש המפקדה הארצית של ה"הגנה" ד"ר משה סנה, ועם העצורים – כמה מראשי המוסדות הלאומיים. הם לא ידעו באותה שעה שמשרדיהם בבית המוסדות בירושלים
אמורים להיתפס על ידי הבריטים בד בבד עם מעצרם.
לבריטים היו רשימות מפורטות של מי שהם מבקשים לעצור. כך לדוגמה, כשהגיעו לביתו הירושלמי של משה שרתוק לא מצאוהו. מקורות המודיעין שלהם ידעו לספר כי הוא נמצא בתל אביב, בפנסיון קטן על שפת הים. כוח בריטי הגיע למקום, עצר אותו והעבירו למחנה המעצר בלטרון. לאחר כמה שעות הגיעו לשם גם דוד רמז, יצחק גרינבוים, דב יוסף והרב פישמן, שלא הסכים לעלות על הרכב הבריטי בשל קדושת השבת ואולץ לעשות זאת בדחיפות לא עדינות, מעשה שזכה להרבה גינויים בארץ ואף בעולם. אליהם צורפו עוד כעשרה מראשי היישוב היהודי בארץ, מדרג
שני ושלישי.
היעד המרכזי של הבריטים בירושלים היה בית המוסדות הלאומיים, שבו שכנו משרדיהם של הסוכנות היהודית, הוועד הלאומי, קרן קימת לישראל וקרן היסוד. הבריטים ביקשו גם לברר ולחקור אם שלוחות שונות של ה"הגנה" ממוקמות אף הן בבניין.
113