Page 131 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 131
מטה ה"פורמנים" לא היה האתר ה"ביטחוני" היחיד בבית המוסדות, ואף לא הראשי שבהם. במשך כמה חודשים ישבה בבניין מפקדת ה"הגנה" בירושלים, וקצין הביטחון של הסוכנות היהודית, חיים הרצוג, היה ממונה על שורה של נושאים ביטחוניים מובהקים. הוא החל בכך עוד לפני פרוץ הקרבות. כבר בקיץ 1947 הוא היה מעורב בפעילות
מודיעינית סודית שנגעה לביקורה בארץ של ועדת החקירה של האו"ם – אונסקו"פ.
הרצוג, לימים נשיאה השישי של מדינת ישראל, כך מספר שלמה נקדימון במחקר שערך, היה בעת ההיא קצין מודיעין משוחרר מהצבא הבריטי. באחד הימים הוא נקרא על ידי דוד שאלתיאל, ראש הש"י (שירות הידיעות של ה"הגנה"), לעמוד בראש המעקב אחרי הוועדה בעת שהותה בארץ. המשימה הייתה בעלת חשיבות ראשונה במעלה, ולו משום שרבים העריכו כי הוועדה תהיה הגורם המניע להחלטת האו"ם הצפויה – אפשרות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. מטרת המעקב הייתה ליידע את הנהגת היישוב במידע, מקיף ככל האפשר, בכל דרך אפשרית, על המתרחש
בתוך הוועדה, ובראש וראשונה להתוודע אל נטיות ליבם של נציגי 11 המדינות שאיישו את הוועדה.
האזנות לחברי הוועדה נועדו להיות מקור מידע חשוב. הש"י כבר היה מאומן במלאכה זו, וקיים ממילא האזנות שוטפות לשלוחות של בריטניה בארץ. עיקרי ההאזנות בוצעו ממילא בירושלים, והוועדה, כמו ועדות בין-לאומיות קודמות, פעלה בעיקר בירושלים. ל-25 הנציגים הבכירים נלוו עשרות עובדי מזכירות מיומנים בתחומים מנהליים שונים. הם הביאו עימם מטען עזר ארכיוני רב-חשיבות שעניינו בעיית ארץ ישראל לדורותיה, ופעלו במבנים פזורים
ובבתי מלון. מרכז הוועדה ומנגנונה התמקמו בבניין ימק"א.
המטה של הרצוג הוקם בחדר בדירה בבניין מגורים לא הרחק ממטה הש"י, ונוהל על ידי תמר אשל, לימים חברת כנסת. מערכת ההאזנה פעלה מטלפונים בדירות פרטיות, והמאזינים היו סטודנטים מתנדבים מקומיים וכאלה שבאו מחו"ל ללמוד בארץ. מערכת זו הייתה קשורה למרכזת הטלפונים העירונית, שגם היא הייתה נתונה למעקב.
מדי בוקר בשעה שמונה הייתה אשל מתייצבת במשרדו של הרצוג בבית המוסדות הלאומיים, משמיעה סקירת רקע ומוסרת את הדוחות. הרצוג עצמו קיים פגישת עבודה יומית עם יושב ראש המחלקה המדינית משה שרתוק (אם שהה בירושלים) או עם ממלאת המקום שלו גולדה מאירסון, ועם קציני הקישור עם הוועדה – אבא אבן, דוד הורוביץ ומשה טוב, שריכזו ופירשו את המידע שהתגלה. הפעילות בכללה הניבה כמות גדולה של מידע על אודות פעילותם של חברי הוועדה, וממנה הורכב פאזל מושלם או כמעט מושלם של דיוני ועדת אונסקו"פ, הדעות השונות בה וכיווני
ההחלטה שלה.
הרצוג ניתח את הממצאים, הסיק מסקנות, דיווח לממונים עליו וריכז הערכות מצב. הידע הרחב שרכש בעת שירותו הצבאי כאיש מודיעין קרבי בצבא הבריטי במלחמת העולם היה לו כמובן לעזר רב. "הנהגתי שיטה מודיעינית מקובלת [...] ולבסוף חיברתי סיכום ובו הערכה באשר להמלצות העתידיות של הוועדה. לא בחלנו בשום אמצעי.
הייתה לנו תמונה מאוד ברורה מה הולך אצלם", סיכם בזיכרונותיו.
בתחילת מלחמת העצמאות הופעלה מהבניין רשת האזנה למנהיגים ערבים שסיפקה מידע חשוב על היערכות הצד הערבי. רשת זו, שבסיסה היה במרתף בית המוסדות ונקראה "ארנבת", התחברה לכבל טלפון ראשי של הבריטים, שהיו בו 30 קווים. בנוסף למנהיגים ומפקדים ערביים, הייתה האזנה קבועה לבכירים בריטיים. למען הגילוי הנאות יש לציין כי בעת ההיא "כולם האזינו לכולם", וידוע כי הבריטים האזינו לשיחות טלפון שנכנסו לבית המוסדות ויצאו ממנו, וכי הייתה להם לפחות "חפרפרת" אחת בבית. מן המקורות הבריטיים ידוע כי הם נהגו להאזין לשיחותיו של משה שרתוק – ראש המחלקה המדינית של הסוכנות, ששהה בניו יורק בעת המאבק על הקמת המדינה – אל משרדו
בירושלים, ופעם אחת לפחות אף עלו על שיחה חשובה בינו לבין יו"ר ההנהלה דוד בן-גוריון.
129
